שעות ספורות לפני שהיא עולה על מטוס לפסטיבל מוזיקה בציריך, עצרה קרולינה בפסטיבל הפסנתר בתל אביב. באולם קטן, עם במה חפה מכל קישוטים או תפאורה ואווירה אינטימית משהו. אחרי תקופה ארוכה שהיא לא הופיעה, עלתה לבמה קרולינה קטנה, חשופה, שברירית ונרגשת לקראת ערב מלא בעיבודים חדשים לשירים שלה, שנותנו המון כבוד לפסנתר עליו היה אמון החבר הטוב והכה מוכשר, קותימן.
קאבר גדול לסם קוק
הערב היה מורכב משירים מוכרים של הזמרת כמו "Happinness", שפתח את ההופעה, "צר לי צ'ארלי" שהרים חלק מהקהל על הרגליים לרקוד ו"אף אחד לא בא לי", אולי הלהיט הגדול ביותר מקריירת הסולו של קרולינה. לצידם היו גרסאות כיסוי פשוט מעולות ל – "A Change Gonna Come", של סאם קוק ולאחד הקטעים מתוך הפרויקט "ThruYou", של החבר הטוב קותימן (או "קותיפלא"), "I'm Just a Lady". וכמובן, שנתיים אחרי "מה אעשה עכשיו?", עם מספר שירים חדשים לקראת האלבום החדש שבדרך.
"משגע אותי" הוא "סיפור אמיתי בדוי לגמרי" ו"אל תאחר", שגם צפוי לצאת בקרוב כסינגל, הוא בעל צליל מזרח תיכוני, סגנון שעד כה קרולינה כמעט ולא נגעה בו. אם לשפוט לפי שני השירים הללו גם באלבום הבא נשמע איך הזמרת עדיין מחפשת אהבה, עדיין, כמו שהיא מספרת, מתאהבת כל פעם כמו ילדה בת ארבע בבחור שמשגע אותה ועדיין נשארת עם ראש למעלה והרבה אנרגיות חיוביות ואהבה להפיץ לכולנו.
אופטימיות, חום ואהבה
כנראה שהאופטימיות והחום האלה הם מה שהפכו את החיבור של קרולינה עם הסופר גבי ניצן, שבא להתארח, לקטע כל כך קסום ונעים בהופעה. ניצן, שמוכר בזכות ספרים כמו "פרא" ו"באדולינה" הצטרף לביצוע משותף לשיר "מצפן ליבך". וכך הקרולינה שרה על מצפן הלב שיש להישמע לו ובין לבין ניצן משתלב בשיר בסגנון "מאיר אריאלי" ומספר סיפור שלוקח את הקהל להימלאיה תוך כדי ליווי של הנגנים שלה. זאת כמובן בלי לוותר על איזה מסר או שיעור קטן לקהל: יותר מפחיד מלקפוץ לבריכה הוא לעמוד על המקפצה.
העובדה שקרולינה בחרה בחבורת נגנים שהם גם במקרה חברים טובים שלה, לא הייתה מפתיעה. כנראה שבשביל לחשוף את עצמה כפי שהיא עשתה לאורך הערב (כמו למשל לספר עד כמה היא אוהבת ונהנית להיות על הבמה יחד עם הפחדים הרבים שמתלווים לזה), קרולינה צריכה את החברים הטובים (והמוכשרים) שלה לצידה. האהבה שהיא מרעיפה עליהם גם עוברת לקהל. הרי כל מי שאי פעם ראה הופעה של קרולינה יודע עד כמה האהבה היא אלמנט מרכזי ובלתי נפרד ממנה.
הנגנים תרמו את חלקם בהצטיינות
הנגנים שליוו את קרולינה בהופעה היו מצוינים והוסיפו עניין ורובד נוסף לאווירת הג'אז-בלוז-רוקנ'רול של הערב. ברק קרם ששמר שכלי ההקשה יהיו כלים מלווים ולא משתלטים בהופעה כזאת. בקאבר המעולה ל - "A Change is Gonna Come" נתן עוזי פיינרמן סולו גיטרה בלוזי מטריף. הבסיסט שחם אוחנה שהצטרף לביצוע המשותף ומקסים ל"אל תלך כל כך רחוק", שהוא גם כתב. וקותי. כמה כיף שגם היה את קותי שם על הפסנתר עם ביצועים מהפנטים וצלילים ועיבודים חדשים שנוספו לשירים המוכרים.
המהות של פסטיבל הפסנתר, ההזדמנות שאמנים שמשתתפים בפסטיבל מקבלים, היא להעמיד פרפורמר ופסנתר בקדמת הבמה ולקחת אותם לעולם שהמעריצים שלהם לא מכירים ואולי גם לא הם עצמם. הפסנתר של קותי היה נוכח, הוא היה שם, והיה מדהים לכל אורך הערב. בסוף ההופעה, בביצוע המרגש ל - "So Far", כשהייתה מעט התערבות של שאר הכלים - היה רגע טהור. קרולינה בדקלום קודר וקותי בליווי פסנתר שהוסיף עוד רגש לביצוע הזה, יצרו ביחד רגע נוגע ללב, שהמשיך עם הקהל עוד הרבה אחרי הופעה, מסוג הרגעים המתוקים שלעולם לא שוכחים.
>> מיקי גבריאלוב ואמנים אורחים ב"בדשא אצל אביגדור" בפסטיבל הפסנתר
>> כנסיית השכל בפסטיבל הפסנתר עם שמעון אדף, יובל מסנר ומאיה בלזיצמן