ההופעה שנתן משה פרץ אמש בקיסריה השכיחה את הזמנים הקשים, הימים החמים והכתבות הלא מפרגנות (בלשון המעטה) למוזיקה הים תיכונית. זה היה מופע גדול, מרשים, מרגש, בלי רגע של מנוחה, מופע שהוא חוויה ובילוי ישראלי שמתאים היטב לקיץ המהביל של 2010.
גילי נתנאל, מאחוריך
ההופעה של פרץ גרמה לי להיזכר בגיל 11, עת ישבתי עם משפחתי מול עוד תחרות קדם- ארוויזיון וביחד צפינו בגילי וגלית (זוכרים?) זוכים בתחרות. מאותו הרגע, ובמשך תקופה ארוכה (שבוע לפחות) הסתובבתי כשאני מאוהבת בגילי נתנאל, חולמת עליו בלילה ומדמיינת איך הוא יראה מתחת לחופה לצידי. ככה בדיוק הרגשתי אמש כשראיתי את משה פרץ על בימת האמפי בקיסריה. עם רב, והכל.
c.jpg "משה פרץ קיסריה 3 (צילום: חן בבאני)")
אני לא יודעת אם זה בגלל הידיעה שפרץ הוא זה שכתב והלחין את רוב השירים שלו, או בגלל אלפי האנשים שישבו סביבי בקהל ודקלמו בעל-פה את כל המילים שהוא יצר, כולל אלו מהדיסק החדש "מהשמיים", או אולי אפילו בגלל כישורי הזזת האגן שלו (ותודה ל"רוקדים עם כוכבים"), מה שבטוח זה שהשילוב של כל אלו, פלוס הרגישות והפאפי-אייז שלו, שכיכבו על מסכי הענק באמפי, כבשו אותי. לגמרי.
שעתיים וקצת בילה פרץ על הבמה, שר וריגש, חולל והקפיץ, הלהיב וסחף, השתולל והדליק, סביבו רקדנים וילד צעיר שרקד היפ-הופ, שנתן זווית נוספת לחוויה שקיבל הקהל. חוויה שבאה לידי ביטוי קודם כל בהפיכת האמפי לאולם ריקודים. קשה לומר איזה להיט קצבי היה טוב יותר ממשנהו - כולם כאחד, ומדובר בכמה וכמה, הקפיצו והרקידו את הקהל (ואותי) וגרמו לאלפים בקיסריה לבלות את רוב הזמן בפיזוזים. בשירים האלה אף אחד לא נשאר "עומד על הרגליים".
ה-דבר ה-לוהט של הפופ הים תיכוני
החוויה הזו, של לראות את האמפי בקיסריה עמוס באלפי אנשים שעומדים לכל אורך המופע על כיסאותיהם, שרים, רוקדים ולא נחים לרגע, הוכיחה שפרץ הוא כרגע לגמרי ה-דבר ה-לוהט של הפופ הים תיכוני. תשאלו אפילו את ההורים שלו, שישבו בשורה הראשונה, בדיוק מולו, וזכו לשלל מחמאות ואהבה מהבן הכוכב.
c.jpg "משה פרץ קיסריה 2 (צילום: חן בבאני)")
ואם כבר הורים - אחד הרגעים המרגשים במופע היה הביצוע של השיר "אמא", שריגש לא רק את אימא של פרץ ואת שאר הצופים שבילו באמפי באותה השעה, אלא גם את כל האמהות שישבו בבית וזכו לטלפון (נראה שלא היה שם אחד, בתוך כל האלפים, שלא חייג) מהבן או הבת והאזינו לשיר המרגש בביצוע חי של פרץ, פלוס תוספות מזייפות של הילד האוהב, שודאי גרמו לדמעות מתגלגלות בצד השני של הקו (ככה, לפחות, זה היה אצלי).
היכרות אינטימית ופנטזיות על מימוש
באמצע המופע הגיעה הפסקה מתוכננת. פרץ ירד מהבמה להחליף ללוק קז'ואלי יותר, ואז שודר קליפ בו הוא מספר לקהל על חייו, מתחילת הקריירה, עוד כשהיה חייל, דרך המשפחה וכלה באהבה. מסביב היו כמה בחורות שניצלו את פתיחות הלב של פרץ ורשמו לפניהן מספר טיפים בדרך לכבוש את ליבו. היתה זו הזדמנות יפה לספוג כמה רגעים של אינטימיות עם פרץ, בהן התחושה שהיתה שזה "אחד על אחת". או שזו רק אני?
אם הייתי בת 11 מתלהבת הייתי מסיימת ב"משה, תעשה לי ילד" מתבקש, אבל זה מרגיש קצת פאתטי. במקום זה אני אסתפק בקריאה נרגשת לאנשי הארוויזיון למיניהם - אין ראוי מפרץ לייצג את ישראל באירוויזיון הבא. לטיפולכם.
c.jpg "משה פרץ קיסריה 4 (צילום: חן בבאני)")
>> עומר אדם ברמיקס ל"נמס ממך"; דודו אהרון - "כסף ואלכוהול"; ליאור פרחי - "יש לי אותך"