למרות ש 600 אלף בשבועיים זה עדיין לא רע, בסביבתו של קנייה ווסט אומנם מעדיפים לתלות את המכירות הראשונות והיחסית מאכזבות של אלבומו החדש "808's & Heartbreak" במשבר הכלכלי. אבל סביר להניח שגם בתקופה של כלכלה פורחת באמריקה האלבום הזה לא היה מציג נתונים מרשימים מדי בטבלאות, ולא בגלל שמדובר בדיסק רע, בדיוק להפך, ויותר כי מדובר בדיסק לא בדיוק שגרתי. לא במונחים של היפ הופ ולא במונחים של פופ עכשווי בכלל.
בראש ובראשונה זוהי נוכחותו של אפקט האוטו-טיון, אותו אפקט סורר שמאפשר גם לאחרון הזייפנים לזמר בכישרון בפזמונים. תדמיתו המקובלת של האפקט שהשתרשה עם הפצעתה המחודשת של שר בסוף הניינטיז עם הלהיט "Believe" ובשלל להיטי דאנס בשנים שלאחרי. בניגוד לתדמית הזאת הצליח ווסט באלבומו הרביעי להפוך את הגימיק המשומש לכלי לגיטימי שמאפשר לו (כי זמר הוא לא) להתפתח מוזיקלית, מבלי להיות כבול למגבלות הז'אנר ממנו צמח. הוא כמובן לא הראשון שעושה את זה בעולם ההיפ הופ. בשנה האחרונה חדר האוטו-טיון גם לאולפניהם של ראפרים כמו ליל' ויין וטי-פיין, שהפכו אותו לפופולרי במצעדים והכינו את הקרקע. אבל בעוד שני האחרונים מתמחים בעיקר בייצור להיטים של רגע, אלבומו החדש של ווסט מכוון במודע להרבה מעבר, גם במחיר של אי סיפוק מידי באהדת הקהל.
לא יהיה נכון לשוות את הדיסק הזה לשלושת קודמיו, שכאלבומי היפ הופ היו עשירים ומהודקים הרבה יותר, אבל האלבום החדש, באופן די פרדוקסלי, בהתחשב בשימוש הנרחב באפקט המכני, הוא אלבום עם נשמה. יותר אלבום של אמן ופחות של מפיק. ווסט החל לעבוד על "s'808 & Heartbreak" כשהוא במצב נפשי די מעורער בעקבות שתי פרידות קשות שחווה: מותה המפתיע של אמו ופרידה טרייה מארוסתו, המעצבת אלקסיס פיפר. אבל הסטטוס החדש והמבאס שלו משתקף באלבום הזה לא רק בטקסטים הרגישים, אלא גם בגישה מוזיקלית כמעט חתרנית, שמנוגדת באופן מובהק למעמדו ככוכב פופ מוביל בעולם.
על כוונותיו הוא מצהיר כבר ברצועה הפותחת, בלדה "ביורקית" מרהיבה בשם "Say You Will", שיותר ממרמזת על הסאונד של האלבום הזה, שכולל בעיקר השפעות "אירופאיות" כמו אלקטרו, סינת'-פופ ואינדי רוק. ראפ לעומת זאת, כמעט ולא תשמעו כאן. גם בקטעים המשותפים עם ליל' ויין - "See You In My Nightmares", הסינגל החדש והמעולה, ויאנג ג'יזי "Amazing", הוא משאיר להם את הבמה ומתרכז בלשיר בפזמונים.
הגדולה של ווסט בדיסק הזה היא שגם בקטעים המורכבים יותר, הוא לא מוותר על המלודיות. והתוצאה היא להיטי מצעדים מרהיבים כמו הסינגל השני "Heartless ו Robocop", שכולל סמפול גאוני של "Kissing in the Rain" של המלחין פטריק דויל מפסקול הסרט "Great Expectations".
ההפקה המרשימה מצליחה להפתיע לכל אורכו של הדיסק. "Paranoid" הקופצני וכנראה הקטע הכי שמח באלבום הוא להיט סינת' פופ קצבי שבטוח יתחבב על פליטי אייטיז. "Street Lights" היפיפייה נשמע כמו מאש-אפ מוצלח במיוחד בין "סיגר רוס" לבייבי פייס ו" Love Lockdown", שבטח כבר שמעתם ברדיו, הוא סוג של בלוז עתידני מלווה בקצב טרייבלי אפריקאי מדבק.
אבל הממתק של האלבום הזה מגיע רק בסוף עם "Coldest Winter" המופלא, שיר פרידה שכתב על מות אמו שמבוסס על "Memories Fade" של "טירז פור פירס" וכאילו בא ומוכיח לכל מי שפקפק עד עכשיו, שווסט יכול לרגש, גם אם הוא לא ממש יודע לשיר.
קנייה ווסט – "s'808 & Heartbreak", הליקון