פיפטי סנט - Before I Self Destruct
גם אחרי האזנות חוזרות ונשנות לאלבומו החדש של פיפטי סנט, אי אפשר שלא לתהות על הדרך המוזיקלית שבחר לעצמו הראפר המחורר בשנים האחרונות. למרות שהיו לו את כל האופציות ואת כל המיליונים בבנק, כדי לשמור על מעמדו ככוכב מיינסטרימי מעדות הג'יי זי, העדיף פיפטי לדבוק שוב באווירת השכונה של ז'אנר הגנסטא-ראפ, שכבר לא כל כך פופולרי, כשהוא מוותר מראש על ניסיון לספק להיטי היפ הופ מסחריים לרדיו.
ההתחלה היתה, כזכור, עם אלבום הבכורה המעולה "Get Rich or Die Tryin'", שמכר 13 מיליון עותקים עד היום, בו קיבל העולם את פיפטי הרעב בשיאו עם להיטים כמו פצצת המועדונים "In Da Club " (אחד מלהיטי העשור, ללא ספק), ה-RNB החלקלק של "21 Questions" והרמיקס הקליל "P.I.M.P" עם סנופ דוג.
אחריו הגיע "The Massacre" הבינוני, אלבום שני וכבד יותר שניפק רק את הלהיט "Candy Shop". השלישי היה "Curtis" החלש, בו כבר היה אפשר לחוש במצוקת החומרים שעלתה לפיפטי בהפסד צורב במכירות מול אלבומו הקודם של קנייה ווסט, שיצא באותו שבוע.
הפעם גם טימבלנד וטימברלייק לא יושיעו
מה שהציל אותו אז מנפילה כואבת עם האלבום היה הלהיט המצוין "Ayo Technology", שהפיקו לו ברגע האחרון ג'סטין טימברלייק וטימבלנד. אבל נראה שבאלבומו החדש והבינוני "Before I Self Destruct" גם להיט בסדר גודל כזה יתקשה להציל את ההתדרדרות.
אומנם הסינגל עם ני-יו "Baby By Me" חביב למדי - גם הוא תוצאה של לחץ של חברת התקליטים- אחרי שהוקלט בתחילה עם זמר עלום שם. אבל חוץ ממנו קשה באמת למצוא כאן משהו שמזכיר את הטאץ' של פיפטי מתחילת הדרך. סבירים בהחלט הם "Do You Think About Me" בו נכנס סנט באקסית ו-" Gangsta's Delight", שמתבסס על קלאסיקת ההיפ הופ "Rapper's Delight".
כל השאר, במיוחד, "O.K You're Right", "Crime Wave" ואפילו "Psycho", הדואט עם אמינם שהפיק דר דריי (עוד שניים שאיבדו את זה לאחרונה) נשמעים כמו שאריות מחוממות מסוף הניינטיז. לא משהו שהיינו רוצים לשמוע רגע לפני סיומו של העשור הראשון בשנות האלפיים.
סנופ דוג - Malice n Wonderland
ואם כבר בראפרים שאיבדו את דרכם עסקינן, מגיע אלינו "Malice n Wonderland", הדיסק החדש של סנופ דוג, ומלמד שפיפטי סנט הוא לא היחיד שנמצא בבעיה קשה.
אחרי שהצליח לשרוד את המעבר מהניינטיז למילניום החדש והפך מצעדים גם בתחילת העשור עם "Drop It Like It Hot" ו-"Beautiful", המוצלחים שהפיקו לו הנפטונז, חוזר סנופ עם אלבום עשירי שמנסה לתת בכוח טעימה מכל סגנון אפשרי בהיפ הופ של השנים האחרונות, מינוס נגיעות אלקטרו-פופ מעדות הבלאק אייד פיז.
התוצאה היא דיסק בינוני למדי שמחולק לשני חלקים: חלק הראשון וגנסטרי שכולל שיתופי פעולה די נוראיים עם שמות כמו ליל' ג'ון וסולדג'ה בוי, ושני קליל ומוצלח יותר, שמכוון בעיקר לבחורות.
שאריות מחוממות מהניינטיז
אל תצפו להברקות בסגנון הלהיט "Sexsual Eruption" מהאלבום הקודם, אבל כן אפשר לזרוק מילה טובה על ההפקות של "דה דרים" בשירים "Gunsta Luv" ו-"Luv Drunk", וכן על הגרוב המדבק של "Different Languages", אולי הלהיט של האלבום, עם ג'סמין סאליבן.
גם החיבורים עם פארל וויליאמס, ר. קלי וברנדי די סבירים, אבל כמו במקרה של פיפטי סנט, הם מרגישים בעיקר כמו אותן שאריות מחוממות מהעשור ההוא.