כש"בראשית" ו"מסתכל על הים", שני השירים האחרונים ב"הרי את", אלבומו החדש של אסף אמדורסקי מסתיימים, אני כבר שפוך מרוב עצבות, שמפרפרת בין ייאוש לתקווה. מזל שאפשר לשמוע את האלבום בריפיט, והשיר הראשון "רכבת לצפון", שמגיע מייד אחריהם, מחזיר שוב את הצבע ללחיים. 'בראשית' ו'מסתכל על הים' הם שני השירים הכי עצובים שאמדורסקי כתב ושר אי פעם. "בראשית", אחד השירים היותר מרגשים של השנים האחרונות, מדבר על פרידה, ויש בו השלמה בוגרת והבנה, שמערכת היחסים הגיעה למיצוי והגיע הזמן "להצמיח שורשים במקום אחר, בלי טענות לאף אחד". אמדורסקי עורך טקס חילוני, הפוך ממילות חתן בחופתו, ופונה אל אהובתו במילים: "הרי את משוחררת לכל אחד ורק לא לי". לא משפט שאומרים למישהי שממנה מתים להיפרד.
'מסתכל על הים' עוכר השלווה שבא אחריו הוא כבר הפיכחון שמביאה איתה הבדידות. הכל מסביב דממה. רק אמדורסקי שר בחרש את השיר, כשגיטרה אקוסטית שקטה מחבקת, עם דגימות ותכנותים זעירים. "מסתכל על הים / כלום לא זז / חתול בשמש מתפנק, אני מביט בו ושותק". בדיוק הפוך מ"השמיים הכחולים", שחיכו רק לה, איתם פתח את האלבום השני, כאן אמדורסקי סוגר את האלבום והשמיים לא מחכים יותר לאיש. נדמה שגם לא לאמדורסקי עצמו. מי שכן חיכה תשע שנים רצופות מאז אלבום האולפן האחרון והמצוין 'מנועים שקטים' זה בעיקר הקהל, שנאלץ לחיות בזמן הזה עם אלבום הופעה חיה, אלבום אוסף כפול ופרויקט ההצדעה לאייטיז 'קדימה אחורה'.
בכל מה שקשור להפקה, האלבום החדש עומד ברף הגבוה שהציב אמדורסקי בעבר. למרות שהוא לא אלקטרוני כמו 'מנועים שקטים', יש בו מספיק דגימות ותכנותים שיספקו את המעריצים הותיקים, שרוצים להצטרף למסע אל החופש. רונן בר חורין עשה עבודה יוצאת מן הכלל בעיבודים. 'רכבת לצפון' הפותח עם מקצב הדאנס, יותר ממזכיר את 'ג'ינג'יות'. "אם את רוצה מתוק, תלכי הכי רחוק, את לא צריכה לחשוב עליי", אמדורסקי שר ואומר את מה שאמר ב'בראשית', רק במילים אחרות. הוא משחרר אותה מתוך אהבה גדולה, אבל עם כאב לא קטן, מרגיש "בלעדיה חצי בן אדם". כמו בעטיפת האלבום, שמראה חצי פנים מטופלות ומאוירות, ומשווה לאמדורסקי מראה לא אנושי, שמזכיר במשהו את הציורים של מוריץ קורנליס אשר.
בשיר השני, 'יש לך מקום', מעבירים להילוך אלקטרוני שמזכיר את "The power of good bye" של מדונה מתוך "Ray of light". גם כאן למרות הקצב המטעה, מדובר בשיר געגוע למישהו שכבר לא בין החיים. אולי לאביו בני ז"ל, או לחבר קרוב . "רק תזכור שאהבתי אותך / אם הייתי יכול הייתי מנשק אותך עכשיו". יש קצב נהדר לשיר כשברקע קרני פוסטל מתמזגת עם האלקטרוניקה, ששולחת את היד אוטומטית להגביר את הווליום. זה ללא ספק אחד השירים הטובים באלבום.
הקטע הבא יגרום לכם, למרות האזהרות בימים אלו, להגיע לסיני או לפחות לחלום על המקום. יש ל'סיני' מקצב איטי עם הרבה קלידים ותחושת מחנק קלה, ההפך ממה שמציעים בדרך כלל החופים הפסטורליים. האלבום ממשיך ומזפזפ בין קטעים קצביים לקטעים מהורהרים כמו 'נוגעת בחלום' היפה, עם השורה "את אני שוכבים אחת אל מול אחד, לבד אל מול לבד".
קשה להתנתק מהידיעה שהזוג הנסיכותי מיכל ואסף כבר לא ממש ישנים כפיות זה עם זו. זה אולי לא מעניינה של ביקורת אלבום להתעסק בזה, אבל הפרידה זועקת מהאלבום שעוסק כולו בה, בתשוקה למישהי שכבר לא קיימת, ובניסיון לנשום את שירת הברבור האחרונה של היחד לפני שעוברים ללבד. בשיר 'א. אוהב אותך' יש אווירה מעודנת ואירוטיות שמשתלבת יפה עם סולו הגיטרה חשמלית ואווירת הג'אז הקלילה, שתורמת החצוצרה של אבישי כהן (לא הזמר).
"אל תשתני אפילו קצת יש לנו עוד שעה אחת. איפה היו העיניים שלי איך לא ראיתי שאת בדיוק בשבילי". אמילי קרפל המוכשרת משחקת עם אמדורסקי פינג פונג של לחישות לקראת סיום השיר, כשכל צד לוחש מילה אחת והשני מחזיר לו: "איך", "בדיוק", "ככה". לו אני מיכל הייתי חוזר אליו כמו טיל, מוכן לא להראות לעולם יותר בציבור לצד דוד דביר או עידו תדמור ולהיות רעיה למופת, העיקר ובלבד שימשיך לשיר לי שירי אהבה שכאלו.
"מטוסים" הוא קטע יפהפה שיכול היה להיכנס בקלות לאלבום השני של אמדורסקי, שהיה הטוב ביותר עד היום לטעמי. "מכסים מטוסים את השמיים שלנו, שלך ושלי לא יהיו עוד כחולים", הוא שר באינטימיות. זו פנינה אמיתית שמובילה היישר ובטבעיות לשני השירים המסיימים.
אני לא יודע אם אסף אמדורסקי צריך אהבה חדשה עכשיו, כמו זו שעליה שר באלבום הבכורה וזה גם בטח לא ענייני. מה שהוא בטוח צריך זה פשוט להתפקס על עצמו ולא לבזבז את זמנו על טראש נוסח גריז או על רמיקסים סתמיים לשלמה ארצי. יש לו יותר מדי כשרון ורגישות בשביל לפזר אותם על דברים מיותרים. "הרי את" הוא הוכחה ניצחת לסוג הדברים שמובילים אותו היישר לפסגה ולאחד האלבומים היפים ביותר של התקופה האחרונה.
אסף אמדורסקי - 'הרי את'