ג'רוזלם - ז'ה טם!

בכניסה למתחם הענק שנבנה בגן סאקר הירושלמי, סימן התור הארוך שהשתרך באזור מהשעות המוקדמות של הערב את בואה של חגיגה סטודנטיאלית אמיתית בעיר הקודש. עם ליין-אפ הזוי אך מעניין, שכלל בין היתר את מוניקה סקס פלוס כריס בארון מה"ספין דוקטורז", הדג נחש פלוס ספיץ' מלהקת הקאלט "Arrested Development" ולהקה קאלטית לא פחות - "קול אנד דה גאנג", היה ברור שמה שלא יקרה, בטוח לא יהיה משעמם. לפחות לא כל הזמן.

כריס בארון העיר את מוניקה סקס

והנה כבר מוניקה סקס עולים ופותחים את הערב. אף להיט-עבר לא מצליח לעורר את המתגודדים מול הבמה, מלבד "סאן חוזה", שבוצע באנרגיות מפתיעות. יכול להיות כי כל האנרגיות של הלהקה הושקעו באותו שיר מכיוון שבשאר חלקם בערב, מוניקה סקס, כדרכם, נראו רדומים ונדמה כי שכחו את הרוקנ'רול היכן שהוא בניינטיז.

יהלי סובול מזמין את כריס בארון, סולן ה"ספין דוקטורז" לשעבר, להצטרף למספר שירים. בארון הגיע ארצה בכדי לקדם את אלבומו החדש "Songs from the summer of Sangria", ומגיע לשיתוף הפעולה עם מוניקה סקס על ידי שידוך של ההפקה, יום לפני הופעת הסולו שלו בבארבי תל אביב. ההרכב המשודרג פוצח בשני שירים מהחדש של בארון, שלמען האמת נשמעים כמו גרסא קצת יותר עדכנית ללהקת–הלהיט-האחד שלו. ואם השם נשמע לכם מוכר, אז כן, זה השיר ההוא מהפתיח של "הקומדי סטור".

בראיון מאחורי הקלעים סיפר בארון על ההתרגשות להגיע לישראל: "אני יהודי ותמיד רציתי לבקר בארץ. הסיור בכותל, למשל, היה מרגש יותר ממה שחשבתי שיהיה. מהבחינה האישית, ממש חשתי מחובר למקום", וכן שיתף לגבי דרכו לאלבום החדש: "הגעתי לניו יורק עם 100 דולר והכרתי את ה'ספין דוקטורז' בהופעות רחוב. כך גם הכרתי את הלהקה שאני עובד איתה כרגע, שם אני הפרונט-מן באופן מובהק, אך הם גם כותבים חלק מהמוזיקה איתי. אני מושפע מאוד מהסיקסטיז ומהסבנטיז, והייתי רוצה להוציא החוצה באלבום החדש סאונד רוקנרולי ובלוזי כמו אז, אבל בצורה אותנטית ועכשווית".

גבע אלון, האחים רמירז, הקולקטיב וגריילסאמר הלהיבו

בינתיים, על בימת האינדי שבמתחם, "האחים רמירז" אירחו את גבע אלון, ה"מידנייט פיקוקס" את ערן צור ו"הקולקטיב" את מיכאל גריילסאמר. את הסצנה הירושלמית ייצגו הלהקות "קיצו", "שני/אחרון/אוקטובר" ו"לורנה בי". המפגש של שני גיטריסטים מעולים כמו גבע אלון ועוזי פיינרמן מהרמירזים היה מרתק. השילוב בין הסאונדים המיוחדים של שניהם יצר הרמוניה נהדרת, ובסולו הארוך והמשובח של אלון מהסינגל המצליח שלו "Come race me", נשמטו בקהל כמה לסתות, כשאלון ופיינרמן זרמו לדקות ארוכות ונהדרות של סולו.

גם הקולקטיב הלהיבו, במיוחד כאשר עלה מיכאל גריילסאמר ("יאללה בואי") ונתן בכינור, שהשתלב מצוין עם המפוחית של רועי ריק וסייע להרכב בן שמונת הנגנים לגעת בגבהים חדשים. גם ללא עידן ריבנוביץ' שנעדר נתנו את הקולקטיב את המופע המצטיין בבימת האינדי.

מחיאות כפיים סוערות במיוחד מכיוון הבימה המרכזית סימנו את תחילת שיאו של הערב - ההופעה של "קול אנד דה גאנג" בארץ, שהוקמו כשרוב הקהל עדיין לא נולד (גם חלק מהוריו עוד לא), אבל לעומת זאת אין אחד אדם שלא מכיר את הרפרטואר המרשים של להיטי הדיסקו המקפיצים שלהם, שמשך עשרות שנים הרקיד חובביR&B  ופופ ברחבי העולם. בהנהגתו של רוברט "קול" בל, שלאחרונה חגג 60, נתנה ה"כנופיה" שעה שכללה בין היתר את "jungle boogie", "Get down on it", "Ladies night" ועוד.

בנוסף למוזיקה, שגרמה לנענועי עכוז חוזרים ונשנים, תפסו "קול אנד דה גאנג" את העין בחליפות מנצנצות למרחקים וכוריאוגרפיה מתוכננת היטב. למרות גילם המופלג הם כאן כדי לעשות שמח. בל הוכיח שכוחו עוד במותניו כשרקד עצמו ישר לתוך הקהל, שחיבק אותו בחיבה. לרגע אחד היה נדמה שירושלים עברה ל"מופע שנות ה-70" עם חליפות הנצנצים, כדורי הדיסקו והבסים מלאי התשוקה. תענוג לעיניים ולאוזניים.

ואם כבר הופעת סבנטיז, מה מתאים יותר מאפרו מטופח וחליפת קטיפה אדומה, ומשקפי שמש בשלוש בלילה. מבט נוסף מגלה את אלרן דקל, סולנה של להקת פאנקנשטיין, שעלה לזמן מיקרוסקופי (כשתי דקות, אולי) בכדי להראות לגאנג שגם לנו יש גרוב, ועוד איזה. רק חבל שהוא ירד באותה מהירות בה עלה.

כשנגמר הדיסקו עלו הדג נחש לתת מנה של גרוב ישראלי. הנה להקה שלא צריכה שטיקים וטריקים כדי להישאר בטופ ולהמשיך לייצר המנונים להמונים. 12 אלף איש (לפי הערכות המשטרה) קפצו לגובה משך דקות שלמות בהוראתם של שאנן סטריט וגיא מר.

הדג נחש קיבלו לידם שידוך בינלאומי מתאים במיוחד בדמותו של ספיץ', הסולן של להקת  "Arrested Development". למרות שיתוף הפעולה הקצר במיוחד - רק שני שירים יחד עם ספיץ' ועוד קטע קצר בסוף המופע, מערכת היחסים הטרייה בין הצדדים הובילה לניצוצות. שאנן סטריט נראה מדושן מעונג לנוכח בן זוגו הזמני, שרץ לאורך קדמת הבמה והקפיץ יחד איתו את הקהל העצום.

ההיפ הופ הישראלי מעולם לא נשמע טוב יותר, במיוחד בזמן ביצוע "שיר נחמה", הסינגל המוצלח במיוחד מאלבומם האחרון של הדגים-נחשים. הסולנים הפעילו את הקהל, קיפצו לכל עבר ואף אגן לא נותר במקומו עד לירידתם מן הבמה.

פרק הופעות החו"ל נגמר, אבל הלילה הלבן רק התחיל. ירושלים נתנה את המעטפת הנכונה לערב של רוק, אינדי, דיסקו והיפ הופ משובחים. לא היה לאן לברוח, גם לא היה רצון להימלט והקהל יצא מרוצה.

• אלרן דקל
• גבע אלון
• הדג נחש
• הקולקטיב
• יום הסטודנט ירושלים 2010
• ירושלים
• מוניקה סקס
• מיכאל גריילסאמר
• עוזי פיינרמן
• רועי ריק