למקסיקו יש אתר מורשת מיוחד, הקוקובונגו. מי שלא שמע על הקוקובונגו ישמח לגלות כי מדובר על רשת המועדונים הכי מפורסמת במקסיקו. מי שזכה להיכנס לאחד מהמועדונים ההזויים האלו יוכל לספר על הבלאגן הכי שמח ומפואר שראה בחייו: אלפי תיירים משלל מדינות ובגילאים שונים נהנים מאלכוהול איכותי ובעיקר חופשי לצד שירי מיינסטרים שייעצרו מידי פעם לפעם, למען כמות עצומה של מופעים מרכזיים. המופעים המושקעים מכילים גמדים המבצעים קאבר לשיר של מייקל ג'קסון, גברים בני 70 שעולים לסטרפטיז ואפילו רקדניות הנעולות בכלובים המלווים ע"י לוליינים שיורדים מהתקרה.
לפני 28 שנים כשנפתח מועדון הפורום בבאר שבע לא היו בו לא גמדים מעופפים ולא רקדניות בכלובים. מאז עברו הרבה מים בנהר. השמועה שמתקיימת מדי סופ"ש מסיבה שעומדת בניסיון להיות הקוקובונגו הישראלי סחבה אותי ואת החבר התורן עד לבירת הנגב כדי לבדוק האם המועדון הכי גדול בארץ יכול להעניק חוויה כמו ההיא שנשארה לי עמוק בלב אבל רחוק מהבית – במקסיקו.
הכניסה לפורום משרה ביטחון - הבידוק הבטחוני לא היה מבייש שום שדה תעופה; התור מחולק לגברים, נשים וגילאים. לאחר מיון נשלף תעודה מזהה לבדיקה ממוחשבת שתספר לסלקטורית בכניסה האם נהגת באלימות בעבר במקום – אם כן, אין לך מה להגיע. אחרי הצ'קאין תחל בדיקת חפצים כולל פשפוש בתא השטרות של הארנק בו לא כדאי לכם להחביא חומרים אסורים. כמו כן מישוש ע"י מאבטח גדול מימדים ולבסוף ניפרד מ- 65 שקלים לכניסה. מאבטח נוסף יוודא את הכרטיס והחותמת והנה אנחנו בפנים. טיסה נעימה!
הפורום הוא המועדון הכי גדול בישראל. כמעט 6,000 מ"ר מאכלסים 8,000 בליינים מידי וויקנד. אם אתם מתחבטים בשאלה איך להגיע, דעו שהפורום עורך פרוייקט הסעות מהמרכז עם מספר נקודות איסוף. במקום 3 רחבות מוזיקה שונות: טכנו, היפ הופ ורחבת מיינסטרים ענקית המחולקת לפי גילאים: 18-21, 21-25 ו- 25 פלוס. כבר בכניסה החלטנו על הזמנת בקבוק למען ערב רווי אווירה. ידוע שהמחירים מחוץ לתל אביב זולים יותר, לא האמנו עד כמה... עד השעה 00:45 ניתנה לנו האפשרות להזמין ב- 155 שקלים בקבוק 750 מ"ל של וודקה אבסולוט כולל תוספות (בקבוק ראשן או 4 בקבוקי משקה אנרגיה)! לא סתם 21 הברים המפוזרים במתחם ימכרו עד סוף הערב לא פחות מ- 1000 בקבוקים.
אנחנו מתיישבים ברחבת הטכנו מחוייכים ומרימים לחיים החלו ללטף אותנו הסימנים כי אין מתנות חינם. מספר לא מבוטל של בליינים כאן עסוק בהכל חוץ מבמוזיקה האיכותית. 3 גברים מרימים לחיים ושופכים על הרצפה בחוסר עדינות את פחיות התוספות. לאחר עוד כמה רגעים אחרים ינסו להתחיל עם כמה נשים בברוטאליות. הצפיפות ברחבה משנה מצב מלהוסיף אווירה למצב של התנגשויות כתפיים וחוסר נעימות. הדבר היחידי שמזכיר כאן את הקולגות מהמרכז הוא שתמיד חייב ברחבת טכנו הזוי אחד לפחות והנה הוא הגיע: גבר בודד ומבוגר לבוש בקורדרוי כמו של סבא שלי, רוקד לבד מול פטריית החימום – מזל שאתה כאן. אחרי כמה צ'ייסרים אנחנו מבינים שזאת הרחבה הלא נכונה לנו.
אחרי כמה דקות הבנו שאין לנו גם מה לחפש ברחבת ההיפ הופ השמחה. בכל זאת ברחבת המיינסטרים עוד מעט מתחיל המופע המרכזי וד"ש חם לקוקובונגו הרחוק. בין עוד להיט מוכר ללהיט אחר ייכנס איזה טראנס קטן לחימום האווירה. לא סידור מוזיקלי נכון במיוחד, אבל הקהל מגיב יפה. יחד עם זאת, אם תנסו לרקוד בכיף וברצף למעלה מ- 30 שניות כנראה שתיכשלו. הכי קל זה להאשים את סוג הקהל, על אלכוהול לא מבוקר או להאשים אפילו את עצמנו שאנחנו לא סוג הקהל – זה לא נכון. הצפיפות מביאה צרות, למרות הניסיון לשמור על הבדלי גילאים בין הרחבות ולמרות שאין צ'אנס נוסף למי שגילה אלימות בעבר במקום עדיין לא נעים פה. גברים ונשים כאחד נתקלים בך בלי הרף. המקום ענק ומושקע – קשה לוותר על 500 בליינים שמכניסים כסף, אבל עם פחות אנשים האיכות הייתה אחרת, יותר שמח, יותר מרחב ובלי לחפש את חוליות הגב שלך בסוף הערב על הרצפה החשוכה. מזל שיש קצת רגיעה ולא צריך לרקוד – הגיע המבחן האמיתי של הבלאגן: המופע המרכזי.
לתחילת המופע אני מצטרף ליוסי שוורץ, הבעלים של המקום. שוורץ מסתכל בעיניים בוהקות מלאות בגאווה (ויש על מה) על המופע המהפנט שהצליח להרים. "היית במקסיקו?" אני שואל. יוסי מבין מחייך ושואל בחזרה "קוקובונגו או לא קוקובונגו?". התשובה לפנינו: האלכוהול המוזל בשילוב מחיר הכניסה די עומד באותו הקו מול מחיר הכניסה של שתיית הריפיל של המועדון המקסיקני ומשאיר אותנו מחוייכים לתחילת הבלאגן. המופע מתחיל – רקדנים ורקדניות לבושים תלבושות מוגזמות מפוזרים ברחבי המתחם, מכונת עשן באוויר, אין ספור מנורות מהבהבות, מוזיקה דרמטית מלווה את הכלובים שיורדים היישר מהתקרה בהם לכאורה נעולות רקדניות, וכמובן לוליינים מעופפים על חבלים באוויר. עוד ניצוצות של אש ולסיום המופע החגיגי מטח של קונפטי נורה באוויר וממלא את את כל הרחבה המרכזית. החילוף מהיר לסיום, לא כמו במקסיקו שיר של וויז קליפה או דרייק - אלא שוב פעם "מסיבה בחיפה", אבל המופע איכותי ומהווה אחלה של תשובה למקור המקסיקני.
הפורום רחוק שנות אור מלהעניק לבליינים שלו את מגוון המופעים שעולים בלי סוף ברצף אי שם בקוקובונגו ותיירים בבאר שבע כרגע עוד אין מה לחפש, וזה בסדר – עדיין לא השקענו בכרטיס טיסה או הגענו לתל אביב. הקהל הישראלי כאן, מה לעשות, לא מנומס יותר מדי או סבלני והצפיפות אימתנית ודורשת טיפול בהקדם. יחד עם הפסימיות מילה של פרגון – כיף לגלות שחיי הלילה בארץ לא יודעים שובע. הבליינים כאן צמאים לדבר הבא. שוורץ הצליח לסגור בחלל שלו 4,000 איש שאולי חלקם יצאו עייפים מצפיפות ולחץ, אבל חלקו יזכור חוויה אליה סביר להניח ירוץ להספיק לראות גם בשבוע הבא. הקוקובונגו אולי יישאר במקסיקו, אבל הפורום בהחלט מנסה להמציא את עצמו מחדש גם אחרי 28 שנים.
מחירים: בקבוק אבסולוט 750 מ"ל - 155 שקל, עד שעה 00:45, ומהשעה 00:45 200 שקלים עם תוספות (4 פחיות בלו) | צ'ייסר ערק 9 שקלים | וודקה רדבול עד 00:45 - 14 שקלים, כל שאר הערב 18 שקלים | בקבוק מים 9 שקלים.