העם דורש פורטיס ממשלתי

"העם דורש, וזה כבר חידוש", אמר אמש רמי פורטיס למאות ממעריציו שצעקו בהופעתו במועדון הבארבי את סיסמת המחאה "עם דורש צדק חברתי!". "פעם לא דרשנו כלום. אני בא מדור שעוד הושפע מהדור הקודם ושבו שאלו כל הזמן ואמרו 'מה אפשר לעשות? אז מה אפשר לעשות?'", הוסיף פורטיס בן ה-57. "ואני רוצה להגיד תודה לכם, הצעירים שנמצאים כאן הערב, על המחאה הזאת. אני רוצה להגיד תודה לדור הצעיר, על מה שעשיתם".

"פורטיס לממשלה!"

המעריצים, במקום לצעוק לו "פורטיס משוגע!" כמיטב המסורת, צעקו הפעם "פורטיס לממשלה!". והוא ענה: "אני לא אלך לממשלה, אתם יודעים? הרבה יותר כיף לעשות מוזיקה. אולי אם יעשו מוזיקה בממשלה, אם זו תהיה ממשלה שעושים בה מוזיקה, אז אני אגיע לשם".

רמי פורטיס, בדומה לשלום חנוך, טרם הופיע במאהלי המחאה או על הבמות בעצרות, אך ניצל היטב את הבמה של מועדון הבארבי אמש, כדי להביע תמיכה והזדהות עם המחאה החברתית. לאנשי המאהלים ולעם ישראל כולו הוא בחר להקדיש את שירו 'להתעורר', מתוך האלבום "על המשמרת" (אותו יצר עם ברי סחרוף), שיר שקורא לאזרחים להתעורר לפני שיהיה מאוחר מדי.

"העם דורש צדק חברתי!" בסיום של "נעליים"

שירים נוספים של פורטיס, בעלי משמעות חברתית כזו או אחרת כמו "אומרים", "אמריקה" ו"שקיעתה של הזריחה" בוצעו בערב הזה. השיא הגיע בהדרן השני, בביצוע לשיר הקאלט הקברטי "נעליים", אותו סיימם פורטיס בצעקת סיסמת הקרב "העם דורש צדק חברתי!".

מעל שעתיים נמשכה ההופעה הזו, רועשת במיוחד, מצוינת, עם אנרגיות מטורפות, קהל רעב ורוקר שרק משתבח עם השנים, ונראה צעיר מכפי גילו ב-20 שנה לפחות. ערב השקת אלבום ומופע חדשים פורטיס ולהקתו נמצאים בכושר מעולה, שלא לומר בשיאם, הם כנגנים והוא כפרפורמר משוחרר ואימתני.

הבן גיא פורטיס ליווה את אביו בגיטרה חשמלית

אל הרכב הנגנים האיכותי והמהודק של פורטיס, שבסיסו יובל שפריר בתופים, גיל סמטנה בבס ועידו אגמון בגיטרה, הצטרף בסיבוב הזה אייל יונתי בקלידים וכלי הקשה, ואמש היתה זו הפעם הראשונה בבארבי, בה גם גיא פורטיס, הבן-של, שמנגן עם אביו כבר כמה חודשים, ניגן על הבמה משך כמעט כל הערב, והפגין יכולות לא מבוטלות כגיטריסט חשמלי.

פורטיס פתח את ההופעה עם "החבר אני", הסינגל הראשון שיצא מהאלבום החדש וכבר אומץ היטב על ידי הרדיו, בעיקר גלגלצ. כמו שלפעמים קורה עם שירים חדשים לגמרי - המקום הטוב ביותר עבורם הוא בפתיחת הערב. הקהל, יש לציין האזין לו בקשב רב. בהמשך נתן פורטיס עוד שתי טעימות מהאלבום הבא, בשירים "מקום בראש", שכולל דימוי מעניין של כבשת הרש, ו"לשחרר את הזבוב" - לטעמי הטוב מבין שלושת השירים החדשים, שיר שעתיד להפוך לאחד הלהיטים בדיסק המתקרב.

מחכים לאלבום הבא

שאר הליינן-אפ של פורטיס ולהקתו כלל את הלהיטים מהאלבום המשולש - "בלונדיניות על אוטוביאנקי", "אצבעות דביקות" ו"דג". לצידם כמה שירים טובים מהעבר שלא מבוצעים בכל הופעה כמו "באוויר" (שביצע במקור ברי סחרוף), "לונדון, תל אביב, ברלין או בריסל", "חדשות מהירח" ו"שועל במנוסה". וכמובן גם כמה להיטים בטוחים שבלעדיהם קשה, כמו "תלוי על הצלב", "חלום כחול", "את לא" ו"חתול מפלצת".

שלושה הדרנים נתן פורטיס במופע הזה. השני מביניהם כלל את "רד מעל מסך הטלוויזיה שלי" - גם הוא סוג של שיר מחאה, ואת "אין קץ לילדות", שבו, כרגיל בסיבוב הזה, עלו לבמה כשמונה בנות ששרו את השיר במקום פורטיס, שהשלים אחריהן את הנאמבר, וכהדרן שלישי ואחרון "דבש" הנצחי (שנפתח עם קטע מ"חימושנגיגי"). כבר אי אפשר לחכות לאלבום הבא ולמופע שיבוא בעקבותיו.

• בארבי תל אביב
• גיל סמטנה
• יובל שפריר
• מחאה חברתית
• עידו אגמון
• רמי פורטיס