האם האלבום החדש של פורקיופיין טרי הוא אלבום השנה? האם הוא להיט היסטרי? אחרי שיטוט קצר ברשת ואחרי שחרשתי על האלבום מספר פעמים, אני עדיין לא מבין מה הלחץ לכתוב עליו. סך הכל מדובר בפורקיופיין טרי, להקה פרוג-רגרסיבי (כן, יש דבר כזה, ואני אסביר בהמשך) שעיקר ההייפ שלה בישראל, נובע משיתוף הפעולה של סולנה סטיבן ווילסון עם ("הוא משלנו") אביב גפן, ומכך שאת אותו ווילסון אפשר היה למצוא מסתובב לא מעט ברחובות תל אביב, מסיבה שלא ממש מובנת.
"The Incident", האלבום העשירי של פורקיופיין טרי, נולד בזמן שווילסון נתקע בפקק תנועה ועבר ליד תאונה שארעה במקום. "היה שלט שהיה כתוב עליו 'משטרה - תאונה' וכולם נסעו לאט כדי לראות מה קרה", הוא סיפר בראיונות, וכנראה שכח לציין שזה היה איפה שהוא בכביש החוף הישראלי.
שני חלקים, 18 רצועות, אחת מהן נמשכת 11 דקות
האלבום מורכב משני חלקים: היצירה הראשית והארוכה מאוד "The Incident", שבנויה מ-14 רצועות קצרות, ובהמשך עוד 4 קטעים נוספים, שנולדו במהלך החזרות. הקטעים הקצרים בסאגת "The Incident" נמשכים לרוב כ-2 דקות. אלה לרוב קטעי אוירה, המושפעים מהתעניינותו האחרונה של ווילסון במוזיקת אמביינט. הקטע הארוך והבולט בסאגה - "Time Flies", נמשך מעל ל 11 דקות ונע בין רגעי אתנחתה של פינק פלויד לאגרסיביות של Opeth, שווילסון הפיק להם 2 אלבומים.
אולם החיבור הזה לא עובד חלק. המעברים החדים לא זורמים בטבעיות, ונשמעים מאוד מאולצים. "Blind House" ו-" "Octane Twistedהם קטעים נוספים שניתן למצוא בהם ריפים כבדים ומהירים שלא היו מביישים להקות מטאל אחרות (לאו דווקא OPETH). גם כאן המעברים מהאקוסטי לדיסטורשן לא זורמים בטבעיות ונוצרת הרגשה שהלחנים נכתבו מתוך ניסיון לשחזר ולחקות, ולא מתוך שאיפה להמציא גלגל חדש.
הדיסק השני, מורכב מ 4 קטעים בודדים."Flicker" ו-"Black Dahlia" הם שני קטעים מלודיים רגועים, רוצה לומד בלדות, שקורטוב של פסיכדליה מציל אותם מליפול לקיטשיות המילולית כמו של"Remember Me Lover" . מה שנשאר זה "Bonnie The Cat". טוב, שיהיה.
מנסים לחקות את להקות הפרוג-רוק הקלאסיות
""The Incident הוא אלבום פרוג-רוק רגרסיבי, משתי סיבות. הראשונה היא שאחרי כמה אלבומים בינוניים, פורקיופיין טרי סיימו איזה שלב של ניסוי ותהייה שעבר עליהם, וחזרו לסגנון היותר מוכר שלהם, זה שבגללו יש שהגדירו את האלבום כ"מאסטרפיס". אני אשאר כרגע רק עם שלושת האותיות האחרונות בהגדרה.
הסיבה השנייה שהוא רגרסיבי, היא שלאורך הרבה אלבומים פורקיופיין טרי נשמעת כמו להקה שמנסה לחקות את להקות הפרוג-רוק הקלאסיות, וגם באלבום הזה קשה שלא לפספס את קינג קרימזון והמון המון גיטרות של פינק פלויד. הבעיה היא ש פורקיופיין טרי לא ממש מקדמת את הפרוגרסיב לשום מקום, כפי שהגדרת הז'אנר מחייבת, אלה רק מחזירה אותו ברגרסיה לאחור.
במילים אחרות - ב-"The Incident" פורקיופיין טרי ממשיכה עם סימן ההיכר שלה, של חיפוש אחרי כיוונים מוזיקאליים חדשים, אלא שהפעם הם מחפשים אותו בעבר שלהם, זה שהפך אותם לאחת הלהקות "המוערכות יתר על המידה" על ידי אלפי חנונים, זה שהפך אותם לגלגל החמישי של הפרוג-רוק.