אני אוהב מאוד מאוד את חברי להקת מוניקה סקס - יהלי סובול, פיטר רוט ושחר אבן-צור - כל אחד מהם בנפרד וכמובן כלהקה, ואני חושב שאלבומם החדש "מנגינה" הוא אלבום מצוין, אבל האמת חייבת להיאמר: המופע שלהם אמש בהאנגר 11 היה כמעט כולו פספוס. פספוס כואב, פספוס צורב, פשוט חבל עליהם. האנגר 11 היה גדול עליהם במידותיו הפיזיות, במה שהוא דורש מלהקה שאמורה לתת בו שואו ולמלא את החלל הגדול באנרגיות של מופע עוצמתי - מוניקה לא עמדו במשימה הזו, לצערי הרב. הם נתנו מופע שמתאים מאוד לבארבי המורחב על האלפייה שהוא מכיל, מקסימום למועדון התיאטרון עם 1200, בהאנגר הענק הם הלכו לאיבוד.
לא מספיק חזקים
מוניקה סקס הם לא משינה, הדג נחש או בלקן ביט בוקס. למרות הקפיצות והשאגות (המעטות מדי) של יהלי סובול, למרות נגינת הגיטרה המשובחת של פיטר רוט, למרות הדינמו המובנה באישיות ובהופעה שנותן שחר אבן צור (למה הוא לא קם מהתופים האלה לקדמת הבמה? למה בשירים שלו לא הביאו מתופף או נתנו לירמי לנגן?) בהאנגר הם פשוט לא היו מספיק חזקים. מדהים איך אחרי 15 שנות "רוק עצמאות" השלישייה הזו לא הצליחה לייצר מספיק התלהבות ואנרגיות שיסחפו את מרבית הקהל.
סובול יכול לכתוב את השירים הכי יפים בעולם, רוט יכול לרגש בסולו גיטרה מדויק עם הסאונד המושלם ואבן צור יכול לצעוק "ניו יורק!!" עד מחר, אבל מופע גדול כמו ההאנגר קם ונופל על שלושה יסודות שחברי מוניקה סקס פשוט נכשלו בהם.
סדר שירים רע לתפארת
ראשית, בחירת השירים שלהם היתה תמוהה - "עיניים טובות"? מכל השירים של פיטר בחרתם דווקא את "היא אוהבת" המרדים? למה "לפני השינה" ולא "להפסיד לניו יורק"?, וגם במה שנוגע לאורחים - ירמי קפלן עם "כמה את יפה"? שלום חנוך עם "נגד הרוח" ו"תאונה"?? נגמרו הלהיטים הקצביים ברזומה של האנשים האלה? הביצוע ל"תאונה" היה מעולה, אבל רוב הקהל פשוט לא מכיר את השיר הזה.
שנית, סדר השירים בהופעה היה רע לתפארת. למה לפתוח עם "גשר" - שיר שרק מי שקנה את האלבום מכיר, ולא עם "השמלה ממדריד" (ביצוע סביר, וידיאו ארט נהדר) כדי להכניס את הקהל לאווירה? ואחריו את "איש קש"? השיבוץ הזה מדגים איך בכמה מקרים במופע הזה אחרי קטע אנרגטי באה נפילה בדמות בלדה מרדימה, כמו "פצעים ונשיקות" אחרי "הכל במקום", כמו "מספיק בנאדם" אחרי "גשם חזק" (למה??),. למה רק בשיר החמישי - "רמקולים" של המצוין של שחר אבן צור הקהל התחיל להתעורר? ולמה מיד אחריו לעצור ולהתחיל את "כל החבר'ה" מנקודת האפס? למה לפתוח הדרן עם "קונפורמיסט"?
הרדימו את הקהל
במקום להרים את הקהל מוניקה הרדימו אותו. במקום לנצל את הרב שכבתיות שלו ולחבר את כולם יחד הם התקילו את הצעירים עם שירים לא מוכרים או מרדימים ועם פחות מדי ווליום, ומנגד לא החזירו למבוגרים את רוח הנעורים - פרט לב"מכה אפורה" - שיר שמרוב שהוא טחון כבר באמת קשה להאזין לו.
ושלישית - חוץ מבמקרים בודדים, ולמרות הוידיאו ארט המשובח (שקצת גימד אותם), מוניקה סקס לא הצליחו לייצר כמעט "נאמברים". "נאמבר" זה אומר לקחת שיר ולבנות סביבו מעטפת שתנפח אותו, תגדיל אותו, תעשה ממנו "שואו", תייצר התלהבות בקהל, תיצור תחושה של "מופע" של "אירוע" של "Wow"!". זה עבד למוניקה ב"הכל במקום" מהאלבום החדש, ב"סאן חוזה" עם שלומי שבן (מתברר שיש לו רגליים), וקצת ב"אתה ללא", שיר שנשמע כמו מחווה למינימל קומפקט, כשאבן צור נותן במקס פרנקן ועם קרני פוסטל בתפקיד מלכה שפיגל.
ביצועים מצויינים ללא קילר אינסטינקט
וזהו בערך. כי היו למוניקה סקס במופע הזה ביצועים מוזיקליים מצוינים, אבל הם לא עבדו מבחינה אנרגטית, הם לא שילהבו מספיק, הם לא גרמו לקהל לצאת מכליו, הם פשוט לא היו מספיק עוצמתיים כדי להרים את ההאנגר. "בעיר הזאת" ו"מתחפר באלנבי" (הלופ האלקטרוני סירס את הדיסטורשן) למשל הם דוגמה בולטת, גם ל"גשם חזק" היה חסר הקיק-דאון, "הר של בייגלך" עבד טוב - אבל הם לא הלכו בו עד הסוף, "180" התבזבז על עיבוד פסאודו-פסיכדלי כלשהו במקום הרעם של פעם.
כואב במיוחד היה הביצוע ל"מנגינה". סוף סוף יש לכם המנון שכל החלק האחרון שלו מזמין קרחנה בסגנון "אין מקום אחר" של משינה ואתם מביאים את הקהל עד לנקודת ההתפרצות ואז מורידים את הגיטרות וסוגרים את הבאסטה? איפה החוש הפרפורמטיבי שלכם? איפה הקילר אינסטינקט?
הלו, אתם להקת רוק אמיתית או חבורה של נגני אולפן? זה רק מוכיח שעופר מאירי, שליווה אותם במחשב וסמפלר והפיק מוזיקלית את האלבום והמופע הוא אולי מפיק אלבומים מצוין, אבל כנראה מפיק הופעות חלש. לא ברור איך שחר אבן צור, בן אדם שעמד כשרק תחתונים לגופו מול 6000 איש בניצנים ושר את "עירומים", ויודע איך "הורגים", נתן יד למחדל הזה. לא ברור איך פיטר רוט, שמבלה על במות עם פרפורמר כמו שלמה ארצי, איפשר לזה לקרות.
האורחים לא הצילו את הערב
שלומי שבן התחבר אליהם מעולה ב"כולם אומרים", שהיה הכי ביטלס ומקרטני, ירמי קפלן עוד איכשהו ניסה להרים את האנרגיות - אבל למה לעזאזל בשיר נשכח כמו "עיניים טובות"? ושלום חנוך קיבל כבוד של מלך. עם האורחים מוניקה סקס נראתה פתאום כמו להקה אמיתית ולא כמו אוסף של שו-גייזרס, אלא שגם הם התקשו להציל את הערב הארוך והמייגע הזה.
אבל לא לטעות - מוניקה סקס הם עדיין להקת רוק מעולה, אולי הכי טובה היום בארץ, שלא החסירה במופע הזה ולו להיט אחד, והסיום עם "שנים חסומות" (ואולי גם "על הרצפה" בהדרן השני - למי נשאר כוח) הוכיחו את זה. הם פשוט לא מתאימים להאנגר הזה ולסוג כזה של מופע.
_c.jpg "סיום, מוניקה סקס, האנגר (צילום: רועי ברקוביץ')")