אלבומו החדש של אהוד בנאי, "רסיסי לילה", יוצא היום לחנויות ובאתר הרשמי של בנאי נחשפים היום מילות השירים והסרטון "אני נוסע" שבו סוקר בנאי את כל שירי האלבום ומציג אותו לקהל כשהוא נוהג במכונית בגשם.
באלבום החדש מופיעים 14 קטעים, 11 שירים חדשים ו-3 קטעים אינסטרומנטלים. משתתפים בו חברי הלהקה הקבועה של בנאי - נושי פז, ערן פורת, גיל סמטנה, ניצן-חן רזאל, אלעד כהן בונן ובנאי עצמו עם משתתפים אורחים: משה לוי שמנגן בארבעה שירים בקלידים ואקורדיון , אודליה בנאי בקולות וביל צור באורגן המונד.
"את האלבום רסיסי לילה עשיתי בשותפות מלאה עם גילי סמטנה שעשה עבודה ממש נפלאה, גילי ואני מכירים ועובדים יחד עוד מימי הפליטים עם הפסקות פה ושם שזה כבר למעלה מעשרים שנה", מספר בנאי, "אנחנו רצינו מאוד להגיע לצליל חי ולכן אין באלבום בכלל העלאות, יש בעצם לכל נגן ערוץ אחד שאיתו הוא מנגן מתחילת השיר ועד סופו, מה שיוצר בעצם את התחושה של אלבום שמנוגן לייב וממש ככה גם ננגן אותו בהופעות".
אני הולך
האלבום נפתח עם "אני הולך" הסינגל הראשון (והקליפ, שמופיע באתר של בנאי) שיצא מהאלבום והתקבל באהבה בתחנות הרדיו ואצל הקהל במצעדים. בנאי שר בו: "אני הולך בשדות הבר המעטים, שנשארו בין מגדלים לקניונים / סורק תחנות לא קולט את המקום, עומד על גשר ההלכה מחפש את דרך השלום."
משורר וילד
מילים של אהוד בנאי ולחן משותף עם גילי סמטנה. השיר נכתב בעקבות שירו של המשורר אלן גינזבורג "על חוף הכנרת" משנת 1961 ומתאר מפגש דמיוני בין המשורר ("אני יהודי נודד ניו ג'רזי ביטניק עם סדק באונה השמאלית") לבנאי ("אני ילד קטן מערבות רמת-גן הולך הרבה להצגות יומיות") שהיה אז בן תשע – "משורר וילד נפגשים בשיר". בנאי מתאר בשיר את הפער בין ארה"ב בשנות השישים למה שקרה בישראל באותן השנים.
אבן ספיר
הסינגל השני שנחשף מהאלבום הוא "אבן ספיר", שיר סטורי-טלר מאוד בוב דילני: "אם תראה אותה תגיד לה שאני זוכר כמעט הכל / המוסיקה בדיונות הצהוב והכחול / את הציור שהיא ציירה לי אני שומר עוד על הקיר / כוכב לבן יהלום אבן ספיר".
רסיס לילה 1 - קטע אינסטרומנטלי
מעשה בארבעה
עוד שיר עם מילים של בנאי ולחן משותף עם גילי סמטנה: "ליל שבת אחד נפתחו השמיים / ברק גדול הבזיק אלקטריק גבעתיים / ארבעה נערים, כשההורים בחו"ל / יצאו אל הפרדס, עברו את קו הגבול...". השיר מבוסס, לפי בנאי, על שילוב בין שני סיפורים - סיפור מהגמרא וסיפור אישי של בנאי וחבריו בגיל 18 בליל שבת בגבעתיים. קליפ חדש לשיר עלה באתר אתמול.
רגעי קסם
"תמונת שחור לבן בגשם בחצר מעיל כבד וכוס קפה עם שוקולדה, "יד ענוגה" לפנות ערב מתנגן את מרדימה את הילדים עם סרנאדה". שיר שמוקדש להוריו של אהוד ובו אהוד נכנס לדמותו של אביו, השחקן יעקב בנאי ז"ל, ומספר במונולוג את סיפור ההכרות בין הוריו לאחר מלחמת השחרור. שם השיר מגיע מתוכנית הרדיו הידועה "רגעי קסם" המשמיעה שירים משנות ה-50' ושימשה לבנאי כמנהרת זמן לתקופה הזאת.
בסוף השיר הפזמון כבר הופך מסיפורו של יעקב בנאי ז"ל לסיפורו של אהוד כיום: "תמונת שחור לבן בגשם בחצר מעיל כבד וכוס קפה עם שוקולדה, "יד ענוגה" לפנות ערב מתנגן אני מרדים את הנכדים עם סרנאדה".
b.jpg "אהוד בנאי הופעה מוש בן ארי 2 (צילום: רועי ברקוביץ')")
שיר זמני
שיר אהבה חלומי שבו מתאר בנאי איך היה רוצה שיהיה העולם הבא שלו ושל אהובתו. אוהדיו של בנאי כבר הכירו את השיר בסיבובי ההופעות שלו מהשנים האחרונות. "תארי לעצמך, את ואני על אי, לנצח..."
רסיס לילה 2- קטע אינסטרומנטלי שני באלבום.
ר"ג – גבעתיים
"איך זה התחיל אף אחד לא זוכר, איך זה ייגמר מי יידע,ציפורים נודדות מעל הקו הירוק, מצפצפות על חומת ההפרדה". השיר הכי פוליטי באלבום, מתאר מסע לילי על כביש חוצה ישראל ובסרטון שמופיע באתר מספר בנאי: "בעצם מדובר כאן על רמת-גן גבעתיים כמשל ובעצם השיר מדבר עלינו ועל הפלשתינים שאנחנו כל כך קרובים כמו רמת-גן וגבעתיים ובכל זאת לא מכירים אחד בשני".
כמו ציפור ושרה
אחד הלהיטים הפוטנציאלים ושיר משפחתי שיגע בהרבה משפחות בארץ. השיר נכתב על ידי בנאי על פי מנגינה הודית ששמע במהלך טיול בלונדון. על המנגינה הוא כתב טקסט המורכב מתכתובת מיילים בינו לבין ביתו הגדולה, מרים, שטיילה באותו הזמן בהודו. את האווירה המשפחתית משלימה אודליה בנאי, אשתו של אהוד, שמצטרפת אליו בשירה.
"שמרי טוב על עצמך גם אמא מבקשת, חזרי בשלום הביתה אנחנו מחכים לך, אל תדאגו לי אבא אני עושה חיים, מרחפת ברכבת כמו ציפור ושרה. / מקווה שאת נזהרת במקומות מסוכנים, לא מאבדת את הראש, לא מגזימה עם עישונים, תשתדלי להיות בקשר לפחות כל יום שישי / ואם יש משהו שאת צריכה חמודה רק תבקשי."
פרפרי הקצב
"פרפרים בקצב רוחפים בשמחה ובעצב / מציירים לי תמונה, מכניסים את התוהו ובוהו תבונה. פרפרים יודעי נגן / נגנו לי בחסד, נגנו לי בחן, והכול יתכן". קטע שנכתב בהשראת "אהבת בוקר" של ראווי שאנקר וז'ן פייר רמפל. "פעם שהקשבתי לקטע הזה", מספר בנאי, "פתאום ככה בבת אחת עלו לי לראש המילים של השיר הזה. כי בנגינה שלהם ראיתי כמו כמו איזו חבורת פרפרים שכזו שעפים ביחד ופתאום הם נפגשים, פתאום הם נפרדים, פתאום הם עולים, פתאום הם יורדים והכל באיזשהי צבעוניות מלאת חן וקסם"
מפתח הלב
"השיר שוב חומק מסרב להיכתב, הוא מחפש את מפתח הלב". שיר שנשמע כמו סוג של שיר המשך ל"יוצא לאור". בנאי חוזר בשיר לימים בהם היה גר בצריף מבודד בראש פינה. "השיר מפתח הלב", מספר בנאי, "הוא על התקופה שהייתי יושב שם שעות עם הגיטרה ומחפש את עצמי על צוואר הגיטרה".
עד הפעם הבאה
"עכשיו הגיע הזמן לזוז נהיה כבר מאוחר, ומשהו באוויר נשאר תלוי זה לא ממש נגמר, תמיד נשאר מבט אחד שלא קלטנו תמיד נשאר עוד שיר אחד לשיר ועוד לא שרנו, עד הפעם הבאה". השיר האחרון באלבום נכתב, לפי בנאי, בעקבות הופעה שערך ב"מצפה שלם" בים המלח וממנה יצא בתחושת החמצה. "היה לי כאילו איזה מעין רצון לכתוב מכתב לכל האנשים שהיו בהופעה הזאת וזה השיר הזה".
רסיס לילה 3- קטע אינסטרומנטלי שסוגר את האלבום.