לאחר שנתיים של עבודה על אלבום וחודשים של עבודת רשת, הצמד עברי לידר את ג'וני גולדשטיין השיקו אמש רשמית את מיזם הדאנס "The Young Professionals" (או בקיצור TYP) שלהם ואת האלבום "09:00 To 17:00, 17:00 To Whenever" במועדון "הבלוק" לצד מסיבה של היחצן שירזי.
בשורה חדשה לז'אנר
TYP היכו גלים בסצנת הדאנס והמוזיקה, ושמות כמו אסף אמדורסקי, שלומי סרנגה והמבקר גל אוחובסקי פארו את אירוע ההשקה שלהם כדי לדגום ממנו טעימה מפנקת של חמישה קטעים, אחרי הבאז שנוצר סביב להיטי דאנס מסוגננים כמו "D.I.S.C.O." ו "20 Seconds" וקליפים מושקעים שהובילו לעניין גדול.
השאלה היא האם יש בצמד בשורה חדשה לז'אנר הדאנס, או שמדובר ברטרו מקומי למשהו שכבר נעשה על ידי הרכבים מחו"ל. מה שבטוח הוא שלידר וגולדשטיין הצליחו לייצר לעצמם קונספט מהודק. הם עלו לבמה לבושים בקו אופנתי נקי ומחויט כשכל אחד מהם תופס עמדת קלידים ממוחשבת. לגולדשטיין גם עמדת פרקשן, ובליווי טל תמרי על סט תופים ומקרן ווי ג'יי ברקע, ביצעו כאמור חמישה קטעים מהאלבום.
יום ולילה
הראשון היה "Pop” מהחלק הראשון של האלבום, החלק הרגוע יותר, המייצג את שעות הבוקר העסוקות במשרד. מה שבלט ב"Pop" היה הדיוק המרבי והטאץ' הסגנוני שנטה יותר לכיוון של לידר. אחריו הגיע "Wake Up", המייצג בדיוק את החלק השני של האלבום, החלק המסיבתי של סוף היום. זה היה הקטע המרשים והיפה ביותר שלהם אמש, ובלטה בו השירה של לידר באנגלית שנשמעה מצוין.
בהתרגשות "סופר דופר", כמו שלידר ציין, הרים הצמד המוכשר בלווי תמרי את "הבלוק" לגבהים אחרים, עם מפגן כלי הקשה ב-"We Should Be Dancing”, שמושפע משלל תתי ז'אנרים אלקטרוניים, מדיפ האוס ועד ג'אנגל, ממשיכים לצד סאונד נהדר עם הלהיט הגדול שלהם “D.I.S.C.O” ומסיימים עם מה שנחשב בעיני לידר כשיר אהבה "Fuck Off Berlin". בסיום הגיעו התודות לשותפים לפרויקט ולבליינים שהם חלק מקהל היעד.
עם הפנים החוצה
TYP רחוקים מלהיות גימיק או גחמה. אלבום הקונספט שלהם, שחלק ממנו הוגש אמש, מושפע לא רק מרטרו לדאנס סבנטיזי אלא מתקשר עם שמות כמו MGMT, M83 וגרי ניומן. לידר וגולדשטיין בהחלט מהווים שדרוג מרענן לסצנה האלקטרונית בישראל שדי קפאה בשנים האחרונות. הם מקצוענים, מדויקים וסוחפים, מבריקים וחוצפנים (במובן החיובי) עם הפנים קדימה לחו"ל.
עבור לידר, שנכשל באלבומו הקודם, מדובר בשינוי בקריירה, לא בעוד פרויקט. עבור יונתן גולדשטיין, שלא נופל ממנו בכישרון, זוהי פריצת דרך של.ממש מעמדת המפיק המוזיקלי והסולן (אלבום הסולו שלו מרובה הכוכבים נכשל גם הוא) אל עמדת המוח המוזיקלי שמאחורי הצמד המצליח.