כשעה לפני שהחל המופע כבר קיננה בי תחושה לא טובה. ציפיתי לנורא מכל: תורים ארוכים וצפופים בכניסה לשעריו של היכל נוקיה, דחיפות וצרחות של ילדות חסרות סבלנות, ילדות אחרות עוטות על הקופות רק כדי לגלות שכל הכרטיסים כבר נמכרו. כל זה נותר בדמיוני בלבד. הלכה למעשה, במציאות האמיתית והכואבת, לא יותר מעשר בנות עמדו לפני בכניסה לשער 9.
בקושי 700 איש בהיכל נוקיה. עצוב
כרבע שעה לפני עלייתם של חברי להקת סימפל פלאן לבמה, אחרי מופעי החימום של לירן דנינו ואלישע בנאי, כבר השתכנעתי שלא מדובר רק בתחושת בטן מתעתעת - ספרתי בקושי 700 צופים על הפרקט ובמושבים באולם - ביחד. אולי 800 אנשים ביחד עם המאבטחים. אפילו לתיק שלי היה כיסא משלו וניתן היה להניח רגליים על מושב בשורה הריקה לפני. לא יכולתי לאחל לעצמי צפיה בהופעה מחו"ל בתנאים טובים יותר. ובכל זאת, מבאס. מפתיע זה לא, כי הכתובת הייתה על הקיר.
סימפל פלאן, להקת הפאנק-רוק הקנדית, פצחה בסיבוב הופעות עם צאת אלבומה האחרון, "Get Your Heart On!", ומכל המדינות בעולם נבחרה ישראל להיות התחנה האחרון בסיבוב הזה. זו אפילו הפעם השלישית שהלהקה מגיעה להופעה בארץ במהלך השנים האחרונות. הדבר מעיד על כך שאנחנו בהחלט נקודה ראויה בסיבוב ההופעות מבחינתם, אבל מבחינת המעריצות כאן בארץ, כנראה, למרבה הצער, שכבר לא מדובר בלהקה ששווה לקנות כרטיס בשבילה.
בלהיטים הישנים הבנות צרחו, בשירים החדשים לא
ועכשיו השאלה: האם אלה אנחנו או הם ש"אשמים" בכך שבקושי רב מאוד נמכרו כרטיסים להופעה האחרונה שלהם בסיבוב ההופעות הנוכחי? מצד אחד, כבר הרבה זמן לא יצא לסימפל פלאן להיט ממש טוב, והאלבום האחרון, איך לומר את זה בעדינות, פשוט מדי. לראיה כשהם ביצעו אמש בהופעה להיטים מאלבומיהם הקודמים, כמו "Jump" ו-"Your Love Is A Lie", מפלס הצרחות של המעריצות גאה באופן משמעותי לעומת בשירים כמו "Jet Leg" או "Looser Of The Year" מהאלבום האחרון.
מצד שני, סימפל פלאן נותנים אחלה שואו. הם מנגנים יופי, שרים יופי, קופצים יופי ונראים יופי בהתחשב בכך שהמעריצות שלהם נותרו בנות 14, והם מזמן לא בגיל של ג'סטין ביבר. אז אולי הבעיה היא בעצם אצל הקהל הישראלי שסימן עליהם "וי" בפעמיים הקודמות (האחרונה בהאנגר 11 מלא לגמרי) ולא שש להיפרד שוב מ-155-250 ₪ עבור כרטיס להופעה של להקה שראו זה מכבר, אפילו שמדובר בלהקה מחו"ל שהגיעה במיוחד לארץ, וכל זה. ואולי מי ש"אשם" הוא המצב הכלכלי בארץ של ההורים שכבר לא יכולים לקנות לילדה כרטיס להופעה בסכומים כאלה (תוסיפו אוכל, שתייה, דלק, חנייה ולפעמים כרטיס להורה מלווה).
במהלך המופע חזרו ואמרו חברי הלהקה, שוב ושוב, עד כמה הם מתרגשים להופיע שוב בישראל ושהם מבטיחים לבוא גם בקיץ הבא. קשה להאמין שזה יקרה. בקיץ הזה, כפי הנראה, לא רק המזגנים יצננו אותנו, אלא גם הופעות עם נוכחות דלילה ביותר של צופים ממש כמו אמש. אני רק מרחמת על המפיק שהפסיד אתמול בוכטה של כסף בהימור שגוי על להקה שכבר לא מעניינת את הקהל בארץ.