זה מתחיל באסף אבידן. לבד. עם מפוחית. שזו כבר התחלה טובה. תודו. כשהוא מסיים נשמע ברקע מזמור כנסייתי משהו, ואז הם עולים. יותר אפל מהאביר האפל, יותר שחור מענן סערה, קבלו אותם: גרג דאלי ומארק לנגן, ה- Gutter Twins. לנאגן מוצא מפלט מידי בסטנד של המיקרופון. הוא שולח רגל אחת קדימה ואוחז בסטנד כמי שמפחד לטבוע ונשאר באותה עמידה עד תום ההופעה. דאלי לעומתו מיד מפלרטט עם הקהל כשהוא אומר בעברית: "שלום, מזמן לא היינו פה".
הם מתחילים בשני השירים שפותחים את Saturnalia, אלבומם המשותף: The stations ו- God's children. ואז עוברים ל- Bonnie brae המצוין מתוך Powder burns, אלבומם השלישי של ה-Twilight singers, בעקבותיו הגיעו לפני שנתיים לשתי הופעות בלתי נשכחות בתל אביב. כבר אז ביחד, למרות ששיתוף הפעולה לא היה רשמי. הם ממשיכים עם האלבום המשותף ועם Change has come של ה- Screaming trees, להקת העבר של לנאגן.
במהלך ההופעה נהניתי להסתכל על הקהל המשולהב, ושמעתי הרבה התייחסות ותמיהות לגבי האלמנטים הנוצריים הרבים שמלווים את התקליט המשותף של השניים. בעיניי זה דווקא די ברור. כשאתה נוגע כל כך עמוק באופל, אתה חייב שלפחות ישו יהיה לצידך.
אם דאלי פה בשביל הקהל, הרי שלאנגן פה בשביל עצמו. סקסי ואפל הוא לא מוציא מילה לעבר הקהל, למעט הצגתו של דאלי. דאלי לעומתו מתרוצץ על הבמה, עובר מהגיטרה לקלידים ובחזרה, ובשיר האחרון לפני ההדרן - 'Front street'- השיר הסוגר את saturnalia - הוא אפילו מתיישב על הבמה, ושר לקהל, בתוך הקהל, שיר שמזכיר לכולם בדיוק מאיפה דאלי בא, מ- Afghan Whigs.
הקהל מריע כמובן והם חוזרים להדרן, אותו הם פותחים עם Live with Me, שיר שמבוצע במקור על ידי Massive attack. אבל כשלאנגן ודאלי שרים אותו, כפי שביצעו אותו יחד גם בהופעה לפני שנתיים, כמי שמתחננים על חייהם, השיר, שמתאר כל כך במדוייק את תהומות הייאוש, המנון לכל מי שעבר אי פעם פרידה מכאיבת לב בחייו, נולד מחדש.
למרות זאת, הם לא משאירים את הקהל להתייאש, או לחילופין להתאושש, מהביצוע המצמרר הזה. הגיטרות, התופים והבס, כמו ארטילריה כבדה, מלווים את לנאגן ב- Hit the city ואת דאלי ב- King only מהאלבום הראשון של ה- Twilight singers.
לבסוף, הם עושים את Number nine מתוך התקליט השני של ה- Twilight singers שיר שלי תמיד נשמע כמו שיר ערש. הביצוע שלהם כה טוב, שאיפשהו באמצע השיר אני מבינה שבוודאי זה הולך להיות השיר האחרון בהופעה ומנסה למשוך כל רגע. זה נגמר מהר מדי.
למי שילך הערב, הבטיחו השניים שההופעה תהיה שונה . ככה שגם מי שהיה אתמול וישוב, יוכל לחוות חוויה קצת אחרת. מה שבטוח, אתם יכולים לצפות לרוק כסחני ומלוכלך, אך מהודק. רוק כמו שרוק צריך להיות.
