בין פט שופ בויז לייט לדפש מוד חנוטה בעניבות

ההופעה של "Hurts" אמש ברידינג 3 בנמל תל אביב היתה אחת מההופעות בהן הקהל עושה חצי מהעבודה. כמות האהבה שהורעפה על הצמד, גרמה להרבה ציניקנים לתהות האם הם מפספסים משהו. למה שני הבריטים המעונבים גורמים לילדות לצווח ולהופעה  קטנה בישראל להימכר לחלוטין מראש?

קונטרסט מול כוכבי הפופ העכשוויים

תיאו האצ'קראפט ואדם אנדרסון הוציאו אלבום אחד ("Happiness", 2010) והפכו במהירות להיסטריה מסחררת. ההרכב ממנצ'סטר יצר קונטרסט מול כוכבי הפופ העכשוויים המופיעים בכותרות מדורי הרכילות מדי דקה, נותרו לבושים בחליפותיהם הכהות-עד והקפידו להשאיר את הדרמה למוזיקה שלהם. ויש הרבה ממנה.

"Hurts" משחקים בנקודות שבין ההגדרה המוזיקלית המילונית שלהם - סינת'פופ, לבין פופ אצטדיונים סוחף (לרוב), מלא במקהלות ובקולו האופראי של האצ'קראפט, שמשמש כפרונטמן. גם כשרואים אותם בהופעה חיה הדבר אינו משתנה. אך האווירה הכללית שונה בתכלית מהאזנה ביתית לאלבום או צפייה באינספור קליפים ברחבי הרשת, המהללים ומשבחים כל צעד ותו שלהם.

דרמטיזציה ווקאלית וקלידים אימתניים

השילוב בין הדרמטיזציה הווקאלית של האצ'קראפט לבין הקלידים האימתניים של אנדרסון הופכים את המועדון התל אביבי הדחוס למינימום אצטדיון רמת גן. עשרות מצלמות מונפות באוויר במהלך כל המופע וצרחות נשיות נשמעות מדי כמה שניות. התהייה המרכזית היא - האם מדובר בפורמט להקת הבנים החדש? סוג של פט שופ בויז "לייט", מחווה עכשווית לדפש מוד חנוטה בעניבות ומלאת אזכורים ל"קווין"? כגון השיר "Verona", המנסה לקרוץ באופן ישיר מדי לפרדי מרקיורי.

רגע מצויין נרשם בגרסת הכיסוי המעולה של הצמד לשיר של קיילי מינוג - "Confide in me". השיר הזה כאילו נכתב בשבילם ורק חיכה שייקחו אותו מידייה של האוסטרלית ויצרו ממנו גרסה קורעת לב ומיתרים. מיותר לציין שמינוג כל כך אהבה את הקאבר והחליטה, בעקבות פניית ההרכב אליה להקליט עימם דואט. הקאבר המדובר מדגיש את הקול האופראי ההדוק של האצ'קראפט וסוחף את כל הנוכחים. מה שבטוח זה שעוד כמה ימים יוצף היו טיוב בביצוע המעולה הזה.

אין ספק שהם יחזרו לכאן

זו הייתה הופעה קצרה יחסית, אך מדויקת. העוצמה שמשדר ההרכב על הבמה לא יכולה לעבוד ליותר משעה ועשרים דקות. דבר כזה היה כבר מתחיל להתיש את העיניים, וגם את מיתרי הקול של כמה מהנוכחוֹת. "Hurts" הצליחו להעמיד על הרגליים כאלף איש, על אף העובדה שיש להם עד היום רק אלבום אחד ושחצי מהמדינה כלל לא שמעה עליהם. עם פרגון מטורף כל כך מהקהל, אין ספק שהם יחזרו לכאן בסיבוב ההופעות הבא. רק נחיה ונראה אם להקת הבנים של שנות האלפיים תשרוד את משבר האלבום השני.

מופע החימום: Tiger Love

במידה מסוימת, אפשר לומר שהמופע התחיל הרבה לפני ש"Hurts" עלו לתת את השעה וקצת שלהם. הופעת הפתיחה המקומית של "Tiger Love", הרכב מדובר ומוצלח במיוחד, שברה (באמת, תופים וכוסות הושלכו לכל עבר) את המקום לחתיכות והוכיחה כי מדובר בשם שאסור לשכוח. השלישייה התל אביבית שומרת על סטייל אלקטרוני ורלוונטי מתמיד, כזה שניתן לראות אצל להקות רבות באינדי העולמי, אך היא מביאה איתה גם את הישראליות על אף הסגנון המוזיקלי האירופאי. הסאונד שלהם מעניין ומפתיע, ולעומת להקות מקומיות רבות שמתנסות בתחום אך חסרות עתיד - יכולים "טייגר לאב" להיות בטוחים כי לונדון כן מחכה להם. אולי גם מנצ'סטר, אם ירצה הצמד המהווה את המופע המרכזי בערב.

>> שורטי: "שמעתי שהדקירה הצילה לי את הקריירה"

• בריטי
• הופעות חו"ל בישראל
• הרטס
• פופ
• רידינג 3