את הערב פתחו חמי רודנר ואסף שריג בסיפור על ילדותם, התבגרותם והמפגש הראשון ביניהם בקיבוץ גבעת ברנר. רודנר היה אז חייל בן 20 שרק רצה לצרוח למיקרופון. שריג היה תיכוניסט בן 16 שידע ארבעה אקורדים בגיטרה. הם ביצעו שירים מתחילת דרכה של הלהקה כמו "פארק הגויאבות" והסבירו עד כמה גבעת ברנר נחשבת בעיניהם למקום הזוי עם אנשים סהרוריים, מה שגרם להם לכתוב שירים ולאהוב במקביל פאנק, פסיכדליה ורוק מתקדם.
בהמשך סיפרו רודנר ושריג על המעבר לתל אביב, על חמי שניגן בכל מיני להקות כמו להקת "מנדו" וחיכה שאסף יסיים את הצבא ויצטרף אליו. אז גם הצטרפו להרכב הלהקה אופיר בר-עמי מקיבוץ חניתה ואסף "בובי" מרוז מחיפה. בתקופה ההיא כתב רודנר, בדירה ברחוב שינקין 8, את השירים הראשונים שמוכרים מהאלבום "זמן סוכר" של איפה הילד, כמו "מה שעובר עלי" ו"אחד אלוהים".
רודנר ושריג סיפרו כיצד הוחתמו בחברת "הד ארצי", אחרי שכבר התגבשו להרכב ועבדו עם יובל שפריר כמפיק מוזיקלי. הקלטות "זמן סוכר" היו לדבריהם חוייה ראשונית להם כלהקה, לשפריר כמפיק ולטכנאי הסאונד אייל דפנא כטכנאי הקלטות של אלבום.
_c.jpg "חמי רודנר אסף שריג סיפורים באוזן 2 (צילום: אורלי נקלר)")
"זמן סוכר" והאלבום שאחריו "שדים" עם הלהיט הענק "מישהו שומע אותי", הפכו את איפה הילד ללהקה כי מצליחה בארץ לפרק זמן מסוים, למרות התחרות מול להקות כמו "מופע הארנבות של ד"ר קספר" ו"כנסיית השכל". "לא הבנוממה רוצים מאיתנו, ולמה ילדות בנות 15 רודפות אחרינו בבאר שבע וקורעות לנו את הבגדים", סיפרו רודנר ושריג. "לא רצינו להיות כוכבים מהסוג הזה וזה גרם לנו למרמור גדול. חיינו בבועה מנותקת שאנשים שאוהבים רוק הם חבר'ה מתוחכמים ותל-אביבים, שמכירים להקות מחו"ל, מתלבשים כמו בחו"ל וקוראים את המגזינים הנכונים. לא קלטנו שהפכנו למיינסטרים".
על האלבום השלישי "מסעותי עם עצמי" סיפרו שריג ורודנר שסימן את תחילת הסוף של הלהקה וכמו קודמו "שדים" גם התווה את הדרך המוזיקלית השונה של חבריה. יובל בנאי, שהפיק את האלבום מוזיקלית, התייחס אליהם כמ"מ קשוח לדבריהם. "כשם האלבום גם בלהקה, כל אחד התחיל לחשוב על עצמו", אמר שריג, "נכנסנו לאגו טריפ והאלבום נכשל, היה את אסון ערד, היה רצח רבין, גלגלצ העיפו את הרוק החוצה". "הפסקנו להיות באופנה", הסביר רודנר. בעקבות הכישלון נסע שריג לחו"ל וסוף הלהקה נראה באופק.
_c.jpg "חמי רודנר אסף שריג סיפורים באוזן (צילום: אורלי נקלר)")
אחרי ששריג חזר מחו"ל ורודנר התחיל לעוד על אלבום סולו עם הגיטריסט שיף ערד, הביא לו שריג במתנה את הלחן לשיר "גלגל את החלום", ממנו התגלגל האלבום הרביעי והאחרון של הלהקה, שיצא ב-96'. האלבום, שכלל כמה שירים יפים ביותר כמו "אל תפגע בילד", "רק בשביל לקבל חיבוק" ו"כוכב חדש", נכשל גם הוא ו"איפה הילד" החליטו לפרק סופית את החבילה. "הבנו בפעם השנייה שאנחנו לא באופנה ולי זה הספיק", אמר רודנר, שבעקבות הפירוק עזב לכמה שנים את המוזיקה. "התפרקנו באופן מסודר, הוצאנו אוסף, עשינו מופע פרידה בקולנוע אלנבי והלכנו איש לדרכו", סיפר.
בהמשך ביצעו רודנר ושריג את "Unsung", שיר של להקת הווקי טוקיז, שהקים שריג אחרי פירוק איפה הילד והקליטה שני אלבומים באנגלית. כו ביצעו את "אין רוקנ'רול בעברית", שיר שאת לחנו נתן שריג לרודנר ושפתח את אלבום הסולו הראשון שלו "גאולה". כמו כן ביצעו השניים את "מנסה", שיר חדש שהוציאה השנה איפה הילד וסיפרו כי הם עובדים על סקיצות לאלבום חדש של הלהקה.