שרלוט איז בק

הזמרת והשחקנית שרלוט גינסבורג נפצעה ב-2007 בראשה בעת גלישת סקי מים בארה"ב. את חומרת הפציעה גילתה מספר חודשים לאחר האירוע, כשהתלוננה על כאבי ראש כרוניים ונתבשרה שיש לה מזל שהיא נשארה בכלל בחיים לאחר פגיעה משמעותית שכזו. גינסבורג הובהלה לניתוח בהול שגרר אחריו אינספור בדיקות MRI שהניבו את אלבום המופת, "IRM", שזו בעצם הדרך הצרפתית לומר MRI.

לאחר שני אלבומים שהופקו על ידי אביה, הזמר-מלחין-יוצר האגדי סרג' גינסבורג, להקת "Air" וג'ארביס קוקר, סולן להקת "Pulp", פנתה גינסבורג, לבק הנסן, המוכר יותר כ-Beck. התוצאה היא איזון מושלם בין שירה מתקתקה וקוסמת לבין עומק ותחכום מוזיקלי, שמרימים את האלבום מסתם עוד אלבום פופ של שחקנית שהופכת לזמרת (סטייל סקרלט ג'והנסן, או האלבום הקודם של גינסבורג, "5:55"), לאלבום שיש בו אמירה, אפלוליות וטוויסט מוזיקלי מסקרן.

בק גילה במקרה שגינסבורג עברה תאונת דרכים

שיא האלבום מגיע בדואט של שארלוט ובק "Heaven Can Wait", בו הם נשמעים כמו שני קולות שהם קול אחד. החיבור ביניהם נשמע טבעי, לא מאולץ, מושלם, כפי שמוכח כבר בשיר הפותח את האלבום, "Masters Hand", בו כתב בק: "Drill my brains, All full of holes, And patch it up before it leaks". השיר נכתב בימים הראשונים בהם החלו בק וגינסבורג את העבודה המשותפת והמילים עוררו מיד את התלהבותה של הזמרת. בק, שכלל לא היה מודע לתאונה הנוראית שעברה, גילה במקרה את צירוף המקרים בין המילים לבין חייה של גינסבורג בזכות טכנאי הסאונד שלו. זו היתה ההוכחה עבור גינסבורג שהזיווג המוזיקלי הזה נועד מהשמיים.

גם בהמשך משתלבים ההפקה והעיבודים המעולים של בק עם שירתה המתוקה והעדינה של גינסבורג. לרגעים היא שרה במונוטוניות מעט מפחידה כמו ב-"Le Chat du café de Artistes", שיר מעולה בצרפתית. לעיתים שירתה מפלרטטת ופתיינית, למשל  ב-""Dandellion. כשצריך היא עדינה ורומנטית כמו ב- "Time of the Assassins", השיר שיצא גם כסינגל - בלדה מקסימה בו לחישותיה של גינסבורג רק מגבירות את עוצמת המילים שנכתבו לה. יחד עם הלחן הנעים וקולות הרקע המשלימים של בק, מתקבל להיט רדיו מושלם.

ואם הלחישות לא הספיקו, באופן מעט הזוי מוצאת גינסבורג לנכון לשלב באלבום גם את הסאונדים של בדיקות ה-MRI שעברה. היא השיגה קטעי אודיו מוקלטים של הרעשים שבוקעים מהמכונה בעת הבדיקה והביאה אותם לבק שישלב אותם באלבום. בשיר הנושא המלחיץ והביזארי ניתן לשמוע ברקע צלילים מכאניים, כשלצידם מתנגנים קלידים בקצב שמגביר דפיקות לב ויוצר אווירה מלחיצה, קלאוסטרופובית ומאיימת, כפי שקורה לרוב האנשים במהלך הבדיקה. את גינסבורג, כנראה זה עורר.

גינסבורג שימשה באלבום כמוזה של בק

נדמה כי גינסבורג שימשה באלבום הזה כמוזה של בק. בריאיון ל"ניו יורק טיימס" התוודתה לאחרונה שהיא עצמה ניסתה נואשות לכתוב לאלבום, אך ללא הצלחה: "הצעתי כמה מהשמות לשירים, כתבתי שורה - שתיים פה ושם, אבל תכל'ס, בק עשה הכל", הודתה.

המוזיקאי הגאון, שהושפע בעצמו רבות מפאפא גינסבורג בקריירה שלו ואף סימפל את "Melody" של סרג' בשיר "Paper Tiger", הצליח ליצור אלבום אלקטרו-פולק-פופ שמשלב את השנסונים האוונגרדיים והארוטיים של האב ("In the End", "Voyage") עם החדשנות המוזיקלית שהוא יודע להביא עימו בכל אלבום שהוא יוצר, ולראייה - "Tricky Pony" ו- "Greenwich Mean Time", שנשמעים בקלות כאילו נלקחו מ-"Sea Change", וכל זאת מבלי לפגוע בקסם "הצרפתייה הפתיינית" של גינסבורג הבת.

יצירה מרגשת ומסקרנת שתיגע באנשים

כשאבא שלך ידוע בתור פרובוקאטור מוכשר וחרמן שמקליט עם אימא שלך שירים כמו ""Je T'Aime / Moi Non Plus, את לא יכולה להיות סתם זמרת ששרה שירי פופ מתוקים. את גם לא יכולה להימנע מההשוואות הבלתי פוסקות בין מה שאת יוצרת למה שאבא שלך כבר עשה (תשאלו את בן ארצי).

אבל את כן יכולה למצוא מפיק גאון ולגייס את כל האהבה והכישרון שבך וליצור אלבום שעומד בזכות עצמו. את גם יכולה לקחת תקופה טראומטית בחייך ולהפוך אותה ליצירה מרגשת, מסקרנת שתיגע באנשים. ממש כמו שמוזיקה צריכה לעשות.

• אלבום
• בק
• שרלוט גינסבורג
• תאונת דרכים