אח איזה ערב יפה

הירקון אומנם זורם מראש העין לתל אביב, אבל גשר הירקון הוקם אמש מחדש דווקא בעיר חולון. בני אמדורסקי ז"ל כבר איננו איתנו, אריק איינשטיין יבדל"א לא יוצא הרבה מהבית, יהורם גאון עסוק בענייניו וכך נותר ישראל גוריון, זה שהחליף את גאון בהרכב השני של "שלישיית גשר הירקון" המיתולוגית, המשת"פ היחידי מהלהקה המקורית שהשתתף בערב המחווה הנהדר שנערך בתיאטרון חולון, במופע שנעל את פסטיבל "ימי זמר" ה-16.

תופעת טבע ושמה ישראל גוריון

כל דקה של ישראל גוריון בן ה-75 וחצי על הבמה היא זכות גדולה עבור הקהל. נראה צעיר מכפי גילו, שר, רוקד, מתלוצץ, משתעשע, מזמר, מתענג, בן-בלי גיל, אמן גדול ובדרן גדול, תענוג גדול, אי אפשר שלא להעריץ אותו, על כל השנים וכל השירים, עוד מימי הדודאים. על רוחו הרעננה, העיניים הנוצצות, האופטימיות האינסופית, החום האנושי. אלה היו רגעים של חסד. תנו לי את ישראל גוריון על הבמה כל שבוע, ולו רק היה אפשר שיופיע לצדו של אריק לביא ז"ל.

אבל גוריון לא היה לבדו בערב הזה. היו אלון אולארצ'יק ואפרים שמיר, שניים שיודעים משהו על איך מחברים הרמוניות קוליות עם שירים מצוינים ובידור על הבמה עוד מימי כוורת. היו חמי רודנר ודנה ברגר, נציגי הקיבוץ, ירושלים ודור ה"רוקסן", שידעו לרגש ולעורר מחשבה. היו אוהד חיטמן ובן ארצי, נציגי זן המוזיקנטים המוכשרים עם השמיעה האבסולוטית, הפסנתר הצמוד והעיבודים המופלאים. היתה איה כורם, מדור "רימון", שהביאה אנרגיות ודיוק וחיוך רחב. היתה שם הלהקה הקולית המקומית "דומיננטה", שהפגינה איכויות משכנעות. עדי רנרט הנהיג על הבמה הרכב-על שכלל אותו בפסנתר וקלידים, ניצן עין הבר בכלי נשיפה ואקורדיון, אלון הלל בתופים, אלון נדל בבס וגרשון וייסרפירר בעוד, סקסופון וחצוצרה. ושי אביבי, שהנחה את המופע בטוב טעם, ללא התחכמויות וכמעט ללא הלצות  מיותרות.

גשר הירקון: שלושה זמרים תותחים, וכל שיר פגז

שלישיית גשר הירקון, 1963-1966, אין אינטרנט, אין טלוויזיה, רק רדיו ותקליטים ומסיבות שישי. שני אלבומים, מיטב הכותבים והמלחינים בארץ באותה תקופה: חיים חפר, עמוס אטינגר, נעמי שמר, יוחנן זראי, אורי אסף, יגאל גורדון ועוד. שירים על אהבה, מעט על מלחמה. מוזיקה ישראלית מקורית, שירי עם מתורגמים מאמריקה ומיוון, השפעה צרפתית חזקה. שני אלבומים בלבד, אבל כל אלבום מפוצץ בלהיטים, אין כמעט "פילרים", כל שיר פגז, ושלושה זמרים תותחים - גאון (ואחריו גוריון) בקולות הגבוהים, איינשטיין באמצע ואמדורסקי בבסים - שירו כל שיר ושיר ללב הצמא לפופ עברי רענן של העם היושב בציון.

"דומיננטה" פתחו עם "אם רק תבואי בחמש", כשמגוון הקולות שלהם משתלבים מצוין בעיבוד הג'אזי. הנטייה לג'אז נמשכה גם ב"כשאור דולק בחלונך" בביצוע אלון אולארצ'יק. אפרים שמיר הצטרף אליו ל"הכל בגלל האהבה", שעשה רושם שלא עשו עליו יותר מדי חזרות. שמיר ואולארצ'יק נעזרו שוב ושוב בפרומפטר שהראה להם את המילים, מה שפגם בביצוע שלהם ונראה מאוד לא מקצועי. התופעה הזו חזרה עם שניהם גם בהמשך. או שהם לא למדו את המילים, ומדובר בזלזול בקהל ששילם כדי לראות אותם מופיעים, או שהגיל עושה את שלו.

אוהד חיטמן ובן ארצי מקסימים כדרכם

אוהד חיטמן, כדרכו בערבים מהסוג הזה, נתן ביצוע נהדר ל"איילת אהבים" - רק עם פסנתר, רומנטי ואלגנטי, קלאסי-שופני, מדגיש כל מילה, עולה בטון, ובעוד אחד, עד קצה גבול היכולת, שר מאוד יפה. בן ארצי הצטרף אליו ל"העיר באפור" שנכתב על פריז ומיד נזכרתי ב"חשבתי שיהיה רומנטי" של חיטמן. הם פתחו מיד בדואט איטי, רק עם פסנתר והיו מקסימים בבלדה רומנטית של עלים נושרים בסתיו, שההרכב הצטרף אליה בהדרגה, עם עיבוד שהעביר באופן מושלם את תחושת השיר. ואז השיר גדל עוד, ההרכב כולו מצטרף ווייסרפירר נותן סולו סקסופון בדרך לבלוז מאוהב.

חיטמן ירד וארצי נשאר לביצוע סולו של "לילה בחוף אכזיב". הוא שר יפה וזז בתנועות שהזכירו במשהו את אביו. 14 שנה אחרי אלבום הבכורה נעים לראות אותו עומד פרונטלית חשוף מול קהל ולא מתחבא מאחורי פסנתר. ארצי, שממשיך לגרש מעל גבו את קוף הבן-של, התמודד הפעם גם עם משולש הקולות המיתולוגי של גשר הירקון, ועמד במשימה בגבורה.

אחד משיאי הערב: דנה ברגר שרה "איפה הפרחים"

ארצי נשאר גם ל"סרנדה לך", יחד עם אולארצ'יק וחיטמן. שלושתם יחד נתנו ביצוע נחמד, לא מדהים, כשהאקורדיון של עין הבר עובד יפה. אז הוקרן על המסך הגדול ביצוע של "גשר הירקון" בהרכבה השני מהאולימפיה שבפריז משנת 1965, וישראל גוריון שצפה בקטע לראשונה בחייו (לדבריו) סיפר כמה סיפורים משעשעים מהוויי השלישייה.
אל גוריון הצטרפו הגברים של להקת דומיננטה למארש המלחמה הדרמטי "קרב הראל", המספר על הקרבות המרים לפריצת הדרך לירושלים במלחמת העצמאות, ביצוע עוצמתי שהקהל אהב במיוחד. הגברים של "דומיננטה" המשיכו לשיר דרמטי נוסף – "וימלט קין", והרשימו מאוד בביצוע א-קפלה, עם קולות, קאנונים וקצבים מתחלפים.

ואז עלתה דנה ברגר, לאחד מביצועי השיא של הערב, "איפה הפרחים", שיר אנטי מלחמתי של פיט סיגר, בנוסח עברי של חיים חפר. ברגר, בשיא כושרה, עשתה ממנו מטעמים של פולק אמריקני, הכי סיקסטיזי שיש, העניקה לו חיים חדשים, בביצוע מפעים, ולרגע נדמתה כג'ון באאז בכבודה ובבלונדה. חמי רודנר הצטרף אליה לשיר הבא, "למה לבד", שהפך לדואט רית'ם נ' בלוזי רומנטי. ברגר ורודנר זזים, רוקדים, סוחבים לרוקנ'רול, חמודים, מתענגים, בקטע מגניב לגמרי.

שישי אחר הצהריים עם חמי רודנר על הדשא בקיבוץ

ברגר ירדה וחמי רודנר נשאר לסולו של "אותך" מפסטיבל הזמר של 1964("אותך, נזכרתי בך לעת ערבית / אותך, שקעה חמה כמו תמיד", מילים: אורי אסף, לחן: יגאל גורדון), וביצע אותו רק בליווי פסנתר, כבלדת אהבה יפה וקלאסית, שיר של יום שישי אחר הצהריים על השביל בין הדשאים אי שם בקיבוץ. רודנר שר ברוב טעם, נועם ורגישות, מתחבק עם הארומה הרוסית של השיר ונותן ביצוע מקסים לקלאסיקה ישראלית.

אחריו, בהפתעה, עלה לבמת הפסטיבל ראש העיר חולון מוטי ששון, והפעם לא כדי לחלק פרס או לשאת נאום, אלא כדי לשיר עם שני אחיו יהודה ואילן, שאחד מהם שר בלהקת "דומיננטה". שלושת האחים, "שלישיית גשר הששון", ביצעו באופן חביב ודי מדויק את "אהבת פועלי הבניין" ו"אל תעברי לבד ילדה ברחוב", שניים מהלהיטים הקצביים של גשר הירקון, כשהאח מדומיננטה בנמוכים, ראש העיר באמצע והאח השלישי בגבוהים. נחמד.

איה כורם ואוהד חיטמן צריכים להקליט אלבום דואטים

איה כורם החלה את חלקה בערב ברגל שמאל (והיא לא אשמה) בשיר המשעמם "צריף ישן", אולי היחיד שהיה מיותר בערב הזה. שיר שנחשב ל"נוגה" אבל אפילו כ"נוגה" הוא לא עובד וכורם נפלה בפח שלו, כשאפילו האקורדיון נשמע יותר מעניין ממנה. אבל הפיצוי הגיע מיד, בביצוע מעולה שלה ושל אוהד חיטמן ל"תפוח הזהב", דואט ג'אזי עדין, נעים, גרובי ויפהפה, ששילב בין הקולות של כורם וחיטמן והעלה את הרעיון שהם צריכים לשיר יותר ביחד, אולי אפילו אלבום משותף.

אחריהם עלה אפרים שמיר לבצע סולו את "כחולה כחלום", שיר שניתן היה בקלות לתת אותו לבעל קול בס קטיפתי כמו אריק סיני, אבל שמיר תקף אותו בדיוק הפוך - בקול הגבוה גבוה שלו, העדין, השקט, היפה, ולמרות שנראה עירום ללא הגיטרה ולמרות ששוב קרא חלק מהמילים מהכתוב, הוא לקח את השיר אליו וביצע אותו היטב.

קטע וידיאו נוסף מה"אולימפיה" הציג את גשר הירקון ב"אל תכעסי זה לא אסון" שיושב על שאנסון מפורסם של סרז' גינזבורג. אחרי ההקרנה ביצעו את השיר איה כורם ודנה ברגר, בביצוע רית'ם-ג'אז נחמד, כשהחצוצרה של גרשון וייסרפירר מככבת לצידן. החיבור בין ברגר לכורם, שתיהן בחולצות תואמות של שחור עם נוצצים, היה מפתיע ועבד יפה.

סימן שאתם צעירים

כורם נשארה על הבמה והצטרפו אליה אולארצ'יק ושמיר ל"אח, איזה יום יפה", השיר של "גשר הירקון" שהכי מזכיר את "התרנגולים". בביצוע הזה ניכר ההבדל בין כורם שזכרה את המילים בעל פה, הסתכלה על הקהל, היתה רעננה וממוקדת, ובאמת הגישה את השיר, לבין אולארצ'יק ושמיר ששוב היו עסוקים בקריאת המילים מהכתוב ונראו כאילו הם עושים טובה שהם מופיעים. איכשהו זה נשמע בסדר, אבל גם כאן וגם ב"הכל בגלל האהבה", היה מן הראוי לתת את השיר לזמרים אחרים, מחויבים יותר.

שני ביצועי שיא סיימו את הערב: "סימן שאתה צעיר" (שמבוסס על "וויסקי בקנקן"), עם ברגר, שמיר, רודנר וגוריון, באנרגיות טובות ואנגלוסכסיות חביבה, ועוד שיר עם אמריקני מתורגם: "כשיבוא שלום", בביצוע חבורת "דומיננטה" וגוריון, שהפליא בריקודים וחתם את פסטיבל "ימי זמר" בחולון עם טעם טוב בפה.

>> מחווה למתי כספי בפסטיבל חולון; מחווה לרחל שפירא בפסטיבל חולון

• אוהד חיטמן
• איה כורם
• אלון אולארצ'יק
• אפרים שמיר
• בן ארצי
• דנה ברגר
• חולון
• חמי רודנר
• ישראל גוריון
• ניצן עין הבר
• עדי רנרט
• פסטיבל חולון
• פסטיבל ימי זמר
• שלישיית גשר הירקון