רד בנד אירחו את נינט, אביתר בנאי וגורי אלפי בהאנגר

רד בנד בהאנגר (צילום: יובל אראל - לא לשימוש) — הבאבא בובה | צילום: יובל אראל - לא לשימוש

לפני הכל גילוי נאות: היו לי משקעים אישיים עם רד אורבך, סולן להקת "רד בנד". היינו חברים טובים ואפילו התפלחנו יחד להופעה של אורי פיינמן בתחילת הניינטיז, אבל הכל נגמר כשהוא ניסה למכור לי קילו קורנפלור בטענה שזה קוקאין והחברות התפוצצה. זו הייתה התקופה הקשה שלו, ואני סולח לו על כך. כולם מדברים על המהפכים הרבים שעבר גילי ארגוב, אבל שוכחים את התקופות הקשות של אורבך, בהן הוא ישן בתחנה המרכזית הישנה על הרצפה, והתפרנס ממתן שירותי מין לעובדים זרים. דווקא היום, כשהוא ממלא את האנגר 11 עד אפס מקום בהופעה שמתקיימת במקביל לגמר "האח הגדול" - שווה להזכיר את התקופות הקשות של רד ולהצדיע לו. שאפו חבר.

ועכשיו ברצינות – גם מי שלא מצליח להתחבר לפרסונה הקומית של רד בנד (בסופו של דבר: מופע של בובות), המוזיקה שהם עושים היא עדיין הדבר האמיתי. לא צריך להתייפייף יותר מדי כשמתארים את זה - החבר'ה המוכשרים שמאחורי הבובות יודעים לתת בראש. מבחינת הומור "רד בנד" הם סבבה, מבחינת מוזיקה הם יותר מסבבה - אבל כחבילה המלאה, של הופעת בידור ישראלית באנגלית עם אורחים סופר מוכשרים כמו נינט טייב, גורי אלפי ואביתר בנאי האלוהי הם חתומים על אחת ההצלחות המפתיעות של הקיץ, לצד כיפת ברזל.

נינט בהופעה של רד בנד בהאנגר (צילום: יובל אראל - לא לשימוש) — התינוק לא ממך, רד. נינט | צילום: יובל אראל - לא לשימוש

אביתר בנאי בהופעה של רד בנד בהאנגר (צילום: יובל אראל - לא לשימוש) — קלף מנצח. אביתר בנאי | צילום: יובל אראל - לא לשימוש

גם הפעם האחרונה שראיתי את "רד בנד" בהופעה הייתה בהאנגר 11. זה היה לפני שש שנים ועוד כמה ימים, כשהם חיממו את "דיפ פרפל" הגדולים. לפני ההופעה זו נראתה כמו דאחקה יחצנית קטנה, בובה סגולה מחממת את להקת "סגול כהה" - אבל כל מי שראה אותם באותו לילה של רוק משובח ידע שהם הולכים להיות "הדבר הבא". אחר כך הגיעו גם תוכנית טלוויזיה בכבלים, תוכנית פריים טיים בערוץ 2 עם דביר בנדק (שנצפה בקהל מינוס עשרות קילוגרמים, סחתיין) ואפילו קמפיין פרסום סקסי עם בר רפאלי. ברקע תמיד נשארה אותה זיקה לרית'ם אנד בלוז, ועל הבמה הכל מתפרץ.

"רד בנד" היא דיסוננס מהלך. מצד אחד להקה עם תוכנית טלוויזיה מצליחה, ומצד שני, לפני מופע סולד אאוט בנמל תל אביב (שגם הוא צולם לצורך שידור בערוץ 2), היו יכולים חברי הלהקה לשבת מחוץ להאנגר בזמן שהקהל שקנה כרטיסים במאות שקלים כדי לראות אותם, בכלל לא מזהה אותם. אולי זה סוד הקסם של המופע. הרי הקהל לא בא לראות את ארי פפר, מיכה דומן ועמי וייזל - שהם מוכשרים כפי שהם אנונימיים – הם באים לראות את הדמויות שהם מציגים. ודמויות לא יכולות לאכזב. בובה של עכבר לא יכולה לארגן מסיבות חשק עם אבא שלה ולנצל מינית מעריצות. בובה סגולה לא יכולה לכתוב עשרות שירים פציפיסטיים ופתאום להגיד שהיא תומכת במלחמה. הדמויות של רד בנד מציגות קריקטורות על עולם הרוק האמריקני (והישראלי), על הגרופיות והרואדיז שלו. דברים שאנחנו מכירים רק מסרטים הוליוודיים, וכיף לנו כל כך לחבק אותם פה בלבנט, למרות החום והלחות הדביקה.

גורי אלפי בהופעה של רד בנד בהאנגר (צילום: יובל אראל - לא לשימוש) — תאונת אוננות בכביש 6. גורי אלפי | צילום: יובל אראל - לא לשימוש

ההופעה עצמה, שכאמור צולמה לערוץ 2, הייתה ברמה בינלאומית. עם במה מפוארת שמעוצבת, לפי אורבך עצמו, כואגינה מהחלל, כשהמתופף הוא הדגדגן. בניגוד להופעות ישנות של הלהקה, הבובות לא מנגנות ושרות בישיבה, אלא בעמידה מה שמוסיף הרבה לתחושת הרוקנ'רול האותנטית של ההופעה. פחות מופע בידור, יותר מופע רוק. זה גם אומר שבשביל להפעיל את הגיטריסט פונצ'ו צריך שני אנשים, אחד שיפעיל את הבובה והשני שינגן בגיטרה.

הטור דה פורס של המופע היו ללא ספק האורחים. נינט עשתה שלושה שירים בתצוגה הריונית סקסית במיוחד, ועל הדרך הרגיעה את רד, והודיעה לו שהתינוק לא ממנו. גורי אלפי עלה לבמה עם כסא גלגלים לאחר שנפצע בתאונת אוננות בכביש 6. אביתר בנאי, הגדול בתורה וברוק, הוכיח שגם עם הזקן והציציות הוא עדיין אחד הקלפים הבטוחים בישראל בכל הנוגע לפרפורמנס. הדבר היחיד שהעיב קצת על הבידור היה הסאונד (תלונה די קבועה בהאנגר), שגרם לדיאלוגים המצחיקים של רד עם הלהקה ללכת לאיבוד.

ובכל אופן, עכשיו כשהם בשיא הצלחתם המסחרית והתודעתית, כשהם מסוגלים לגרום לאלפי ישראלים לוותר על גמר "האח הגדול", לחפש חנייה במשך חצי שעה ואז ללכת עוד חצי שעה בלחות התל אביבית הנוראית להופעה שנגמרת באחת בלילה לפני יום עבודה - הגיע הזמן לעליית המדרגה המתבקשת: חומר מקורי, ואני לא מתכוון לסמי ההזייה של פיליפ העכבר הדילר. כיף לשמוע קאברים אקלקטיים לאמנים מגוונים מכל הזמנים, אבל אם הלהקה שמכריזה על עצמה כטובה בישראל רוצה באמת להותיר חותם מעבר לדאחקה של בובה סגולה ששרה על גשם סגול - הגיע הזמן לשירים מקוריים.

רשימת השירים: Creep (Radiohead Cover, Seven Nation Army (The White Stripes Cover, Diamonds (Rihanna Cover, Should I Stay or Should I Go (The Clash Cover, You Really Got Me (The Kinks Cover, I Put a Spell on You (Screamin' Jay Hawkins Cover) עם נינט טייב, Crazy (Gnarls Barkley Cover עם נינט טייב, Cocaine (JJ Cale Cover), Rehab (Amy Winehouse Cover), People Are Strange (The Doors Cover), All That She Wants (Ace of Base Cover) עם גורי אלפי, Killing in the Name (Rage Against the Machine Cover) עם גורי אלפי, Everybody's Talkin' (Harry Nillson Cover), Sledgehammer (Peter Gabriel Cover) עם אביתר בנאי, Everlasting Light (The Black Keys Cover) עם אביתר בנאי, Back to Black (Amy Winehouse Cover), נפרדנו כך (גרסה אנגלית לאבנר גדסי) + Gangsta's Paradise (Coolio Cover). הדרן: Baby Can I Hold You (Tracy Chapman Cover) עם נינט טייב, Rockin' in the Free World (Neil Young Cover), Purple Rain (Prince Cover.

קהל של רד בנד בהאנגר (צילום: יובל אראל - לא לשימוש) — קהל של רד בנד בהאנגר | צילום: יובל אראל - לא לשימוש

מצאתם טעות לשון?