אוהלים, מה זה מזכיר לי? כנרת, צבא. דברים שאנשים מפסיקים לעשות בגיל 21. לחובבי מוזיקה מגיע שלב נוסף בקשר עם הבתים מהניילון - פסטיבלי מוזיקה. אירופה מלאה בכאלה, כמעט בכל עיר גדולה יש אפילו כמה במהלך השנה, ולכל ז'אנר מוזיקלי יש את החגיגות שלו. בתוך הג'ונגל שהוא ליינאפים מרשימים ותמונות יפות באינסטגרם, אפשר ליפול על קהל מעצבן ושיכור מאוד, מעט מדי תאי שירותים ובירה שעולה 10 יורו. אז הקרבתי את עצמי, השאלתי מחברים אוהל, ונסעתי להונגריה, לראות אם בפסטיבל זיגט כיף כמו שזה נראה.
זה אכן נראה מאוד כיף: זיגט מבטיח שבעה ימים של הופעות מהצהריים עד הבוקר, מתחם עצום בגודלו שכולל מאות דוכנים, מתקני אקסטרים, קרקס, מסיבות. בשנים האחרונות נוצר סביב הפסטיבל הייפ די גדול בישראל, בעיקר בהקשר של נסיעות לפני צבא/ אחרי צבא, וברגע שנכנסים אליו מבינים בדיוק למה. הקהל הענק (הנתונים אומרים שעוברים שם כחצי מיליון איש) מורכב בעיקרו מצעירים מכל אירופה, שבאו לחגוג בקייטנה רווית אלכוהול. איכשהו עם כמויות השתייה האלה, שהן באמת מרשימות (אנשים מסתובבים שם עם דליי וודקה), לא נתקלתי באלימות או אגרסיביות בקהל. במספרים כאלה אני בטוחה שהיו מקרים, אבל האווירה הכללית היא "תהנה ואל תבוא לי ברע" וכולם משתדלים לעמוד בה.
בזיגט יש במה ראשית אחת, עליה השמות הגדולים מופיעים, במה נוספת וקטנה יותר, בה השמות הבינוניים מופיעים, וכ-9000 במות אחרות קטנות יותר. אני מגזימה, אבל כדי שתבינו את המגוון: יש במה של מוזיקת עולם ובמה אחרת, של מוזיקה מהעולם. יש במת רגאיי ובמת מוזיקה קלאסית ובכללי כל ז'אנר מקבל ייצוג כזה או אחר. למרות זאת הדגש, לפחות על פי רשימת האמנים הגדולים בעולם שמגיעים במיוחד, הוא באיזורי המיינסטרים והרוק. בבמת הקולוסאום למשל, של ההאוס והטכנו, היו מעט דיג'ייז שהם גדולים בסצנה האלקטרונית.
כאמור, העיקר פה הוא לא הנישה, אלא סוללת ההדליינרים המרשימה. כמעט בכל ערב היה שילוב של אמן ענק במיינסטרים - פינק, וויז קאליפה, איגי אזליה, מקלמור וראיין לואיס, לשם גדול באלטרנטיב - פיג'יי הארווי, אלט ג'יי, ביפי קליירו, טו דורז סינמה קלאב, קסייביאן. אתם יכולים לתאר לעצמכם באיזה הופעות היו יותר אנשים בקהל. המנצחים בכמות ההתלהבות הם כנראה מלכי ה-EDM, הצ'יינסמוקרס ומייג'ור לייזר, שנתנו דיג'יי סטים שהרימו את המקום כמה סנטימטר מעל מרוב קפיצות. איגי אזליה הוכיחה למה הקריירה שלה נעלמת (את יכולה לפחות לעשות את עצמך משקיעה בהופעה?), הרטס ריגשו בטירוף ומטרונומי אמנם הופיעו מול קהל קטן בצהריים, אבל היו הלהקה הכי מגניבה שעלתה על הבמה הראשית. פולי טרי הישראלים, שנבחרו פה במסגרת שואוקייס מול נציג מהפסטיבל, היו מופע צהריים מעולה עם מוזיקה חלומית שהתאימה בדיוק לשמש ההונגרית.
דווקא בשנה שעברה הליין אפ היה מוצלח יותר, עם שמות כמו סיה, ריהאנה ודיוויד גוואטה. אבל זה לא משנה, בזיגט ההופעות הן רק חלק מהפסטיבל ולא הדבר העיקרי. כשלא הייתה הופעה מעניינת פשוט הלכנו להסתובב בין מאות הדוכנים והאטרקציות. היינו בקרקס הכי פוטוגני בעולם, שיש בו הפעלות כמו לזרוק כובעים על בובות. בקאמפ האקסטרים יש בנג'י, קפיצות מגובה ואפילו מתקן "ארוחה בשמיים" כמו במשימה ההיא מ"האח הגדול". יש מתחם אמנות שמציג יצירות וגם מאפשר לך לעשות כאלה, טיילת קניות שהוא כמו העיר- זולה וללא סטייל, אין סוף דוכני אוכל, והמון המון בירה. בכללי גם אחרי שחשבת שראית את כל מה שיש לפסטיבל להציע, אתה מגלה אחרי ארבעה ימים משהו חדש. את כל המתחמים האלה מקשטים אוהלים של רוב באי הפסטיבל.
כל מי שהחליט להתמודד עם הסחיבות והקמפינג, מפזר את הציוד שלו וישן בו במהלך שבעת הימים, שבהם אתה כנראה מתקלח בכמות פעמים שאתה יכול לספור על יד אחת. כן, אפשר יותר, אבל תראו לי מישהו שיש לו באמת את הכוח לעמוד בתור הזה בזמן שאתה יכול ללכת לראות הופעה או לשתות בירה. חוץ מזה, גם אנשי זאפה איסתא מיוזיק (המשווקים של הפסטיבל בישראל) מקימה מדי שנה נקודת מפגש ישראלית שנוהלה ע"י נציג חמוד שעוזר להתמצא וגם דואג לקפה שחור. אם אתם מעדיפים לישון במיטה, פה נכנס אחד היתרונות של זיגט - עצם היותו קרוב יחסית למרכז בודפשט (חצי שעה נסיעה בתחבורה ציבורית זמינה וקלה להתמצאות), מאפשרת לינה נוחה במלון/ דירה ומאוד מאוד זולה. להזכירכם מדובר פה במזרח אירופה - אפס סטייל אבל כלום כסף. למי שכרגע סיים צבא עם משכורת של 3 ספרות ב-3 שנים זה בטח אידאלי.
תשאלו כל אדם שנסע לפסטיבלי מוזיקה מה החרטה הכי גדולה שלו בחיים, הוא יענה לכם שחבל שהוא לא התחיל בגיל מוקדם יותר. זה הרי לא דבר חדש, פסטיבלים באירופה, אבל רק בשנים האחרונות הישראלים גילו אותם ומאז הם נוהרים לשם במטוסים. אז אם אתם עדיין זוכרים את האוהל שלכם, בין אם הוא מהצבא או מהכנרת, זיגט הוא המקום המדהים להתחיל איתו את מסע הפסטיבלים. אחרי אחד כזה אי אפשר שלא להמשיך.
5 טיפים למי שנוסע לזיגט:
1. שבוע באוהל זה כיף (לאנשים מסויימים), אבל בכל זאת ממליצה שאת הלילה האחרון תעבירו במלון בעיר. גם יש מה לראות במרכזה, וגם צריך לשמור על צלם אנוש ולישון על מיטה.
2. את הכרטיס שנטען בכסף ורק ממנו אפשר לשלם, הטעינו ביום הראשון בסכום מאוד גבוה - זה לוקח רגע ביציאה לקבל החזר אם נשאר שם כסף, אבל זה נצח לעמוד בתור כשאתם רק רוצים קולה והכרטיס ריק. אין אפשרות לשלם במזומן או באשראי רגיל.
3. התרחקו מהאוכל המקסיקני.
4. ההונגרים ממש בסדר עם לעמוד בתור, לנו יש פחות סבלנות. הרבה תורים לאטרקציות יכולים להיות מאוד ארוכים במהלך היום ובערב דווקא יותר קלילים, וההיפך. חישבו היטב מתי כדאי להגיע.
5. לשים אוהל קרוב לבמה זה אמנם נוח כי ההליכה לשם היא קצרה יותר, אבל בלילה יהיה לכם קשה עד בלתי אפשרי לישון. נסו למצוא את מיקום האוהל המושלם, עם מרחק סביר משירותים ומהבמה המרכזית. אחר כך לעבור מקום יהיה לא פשוט.
הכתבת הייתה אורחת של זאפה איסתא מיוזיק, המשווקת הרשמית של פסטיבל זיגט בישראל.