פרס מפעל חיים לדלית עופר ויורם רותם
לו היתה בישראל אקדמיה אמיתית לזמר עברי ומוזיקה ישראלית, המחלקת מדי שנה פרסים למפעל חיים, היו דלית עופר ויורם רותם, מייסדי ועורכי "ארבע אחרי הצהריים", זכאים לקבל אותו בטקס מרשים. אבל בישראל, בשני העשורים האחרונים, מהווים פסטיבלי המוזיקה העירוניים של ראשון לציון, חולון ותל אביב (הפסנתר), עם ערבי ההוקרה והמחווה שלהם ליוצרים ויצירותיהם, את התחליפים לאותה אקדמיה ולאותם טקסים עם פרסי מפעל חיים. לכן, לא היה ראוי מפסטיבל ראשון לציון המסורתי, שנערך מדי חול המועד סוכות, מלהעניק לעופר ורותם את הכבוד והאותות להם הם ראויים.
ערב המחווה שנערך לתוכנית במסגרת הפסטיבל, כלל ביצועים למיטב השירים שהושמעו בה לאורך השנים. מתוך מאות שירים נבחרו כעשרים, חלקם בוצעו על ידי מבצעיהם המקוריים (או אלה שפרסמו אותם), וחלקם על ידי זמרים שממשיכים לשאת את הלפיד. כך התקבצה גלריית אמנים איכותית, שהתחילה בחווה אלברשטיין, מתי כספי, אילנית והפרברים, עברה בברי סחרוף, אתי אנקרי, רונה קינן וקרולינה, והגיעה עד קובי אפללו, מאור כהן, דנה ברגר ואמיר דדון. ליוותה אותם התזמורת הסימפונית הנהדרת של ראשון לציון בניצוחו של אילן מוכיח, שהוציא מהשירים עושר צלילי מרהיב ומנחם וייתר את הצורך בלהקה מלווה.
התוצאה היתה קונצרט מוזיקלי ברמה גבוהה, משולב בחווייה תרבותית מענגת. ראויים לציון גם העריכה המוקפדת של אתי אנטה-שגב, וההנחייה הטובה של אילנה דיין ורועי בר-נתן, עיתונאית-על שהיא מעריצה ותיקה של התוכנית, וקומיקאי שהוא חובב נוסטלגיה מושבע, כולל הטקסטים המשעשעים ששמה בפיהם שחר סגל, שותפתו של בר-נתן ל"ציפורי לילה" בגלי צה"ל, שכמובן שידרו את המופע בן שלוש השעות. גם החלטות שנראות פעוטות, אבל הן חשובות, נעשו כאן בקפידה. למשל, ההחלטה להציג על מסך הגדול שמאחורי התזמורת מידע על השיר המבוצע, אבל לא את מילותיו המלאות, כדי לא להפוך את הערב לשירה בציבור בקולי קולות, שתעיב על ביצועי התזמורת והזמרים.
הזמן לא נתן סימנים ב"פרברים"
הפרברים, חביבים ומדויקים כדרכם, הזמן לא נתן בהם סימנים, פתחו עם "ריח תפוח אודם שני", אולי השיר הים-תיכוני הראשון במיינסטרים המקומי, ואחריו נתנו את "החולמים אחר השמש" של סשה ארגוב ויורם טהרלב ("בין הברושים והכרם שנית נעבור.."), שהדגים יפה את כוחה של התוכנית - מהשירים שכולם מכירים, גם אם לא יודעים את שמם. אחריהם שרה אתי אנקרי את "שיר הנודד" ("מי יתנני עוף"), בביצוע סגור, בראש מושפל, שלא זהר, אבל היה עמוק. קובי אפללו שר יפה מאוד את "הרדופים" המקסים של נתן יונתן ושלמה ארצי. המערכה הראשונה הסתיימה עם רועי בר נתן והגיטריסט עידו "זיגו" אופק, במחרוזת מטורפת של 47 (!) שירים שלא נכנסו למופע, בשלוש דקות, מחלקם בר נתן שר מילה או שתיים או משפט אחד, ומיד עובר הלאה במהירות מסחררת, כשהוא קופץ מלחן ללחן כמו לוליין. מדהים. הקהל נהנה מהמחווה המשעשעת, שכללה מבטאים וחיקויים קלים, והריע לו.
ראש העיר ראשון לציון, דב צור, העניק את הפרסים לדלית עופר ויורם רותם, ואז עלה ברי סחרוף, שהתאים היטב ל״פגישה לאין קץ״, אבל הביצוע היה יכול להיות מצויין (ולא רק יפה), לו היה זוכר את כל המילים על פה. יפה היה לראות את סחרוף פעם אחת בלי גיטרה, שר שיר של מישהו אחר. קרולינה הצטרפה אליו ל"לילה" בביצוע שהבליט את החן והעומק של השיר ואת הגאוניות של יוצרו, שלום חנוך, שחיבר אותו בגיל 14. הביצוע הבשל והנוגע של קרולינה ל"את תלכי בשדה" הוציא מהשיר האהוב עוד איכויות, עוד יופי, עוד משמעות.
אילנית, הברברה סטרייסנד של הזמר העברי
קטע ההנחייה הבא של אילנה דיין ורועי בר נתן הסביר עד כמה שירי הערש הקלאסיים מלחיצים ומאיימים, כהקדמה ל"פזמון ליקינתון" של רונה קינן, שהיה מדויק ויפה, לא נשמע שיר ערש, אבל היה בטוב טעם. קינן המשיכה ממנו ל"לפנות ערב" של עדנה גורן ("בין ברושים, יורד הערב..", מילים יעקב שבתאי, לחן סשה ארגוב), מהשירים ש"ארבע אחרי הצהריים" הפכה במו ידיה לאבני יסוד בתולדות הזמר העברי.ומערב ל"ימים לבנים", גם הוא של גולדברג ששר לא רע רועי בר-נתן, עם קטע נגינה מקסים של התזמורת, כולל, כמובן, סולו חליל.
אילנית, הברברה סטרייסנד של הזמר העברי, עלתה לעוד שיר של גולדברג - "אהבתה של תרזה דימון" בביצוע חגיגי, והקהל הפגין התלהבות גדולה. קובי אפללו הצטרף אליה ל"כבר אחרי חצות" ונתן לשיר פן של רכות גברית נעימה, שהשתלבה יפה עם הקול הבלונדיני-עד של אילנית.
את חלקו השני של המופע פתח ברי סחרוף, הפעם עם גיטרה חשמלית, כדי לשיר את "עוד חוזר הניגון". הוא טעה בכניסה ופספס את השורה הראשונה בשיר, אבל התזמורת הרימה את היצירה האלתרמנית הזו על אמונה (עם הלחן של נפתלי אלטר), למחוזות שמימיים, דרמטיים, נוראי הוד. אמיר דדון, ווקאליסט נהדר, עלה אחרי סחרוף עם גיטריסט מלווה, וללא התזמורת שר את "זמר לספינה" (חיים חפר ודוד זהבי) על ימי ההעפלה, בהדהוד דרמטי ממרחקים. בהמשך השיר הזמין את הקהל להצטרף אליו. ב"כמו בלדה" ("אם זר קוצים כואב.."), דדון הביא כאב של רוק לתוך השיר הפוצע ממילא של נתן יונתן על בנו שנהרג במלחמה. התזמורת הניחה מצע רך ונוצתי, הששיט את האובדן והדאבה של השיר ומבצעהו.
דנה ברגר מרירה-מתוקה
אחריו עולה דנה ברגר עם "היו לילות" של אסתר עופרים הענקית, שיר שפעם זמרות היו משקשקות מפניו. ברגר נהדרת, מביאה מתוכה אלמנטים שלא ידענו שיש בה - קול מאופק ועמוק, עד כדי יבבה, כי השיר הזה דורש שיבבו אותו. הגעגועים פורצים מהשירה שלה, הזכרונות המתוקים והמרירים כאחד. ברגר נשמעת מחוברת לשיר ויודעת להגיש אותו כאילו התחפשה למישהי אחרת. יופי של ביצוע, וביחס לציפיה - הביצוע המדהים של המופע. מאור כהן הצטרף לברגר ב"ליל אמש" הנעים, ונשאר אחריה ל"רוח סתיו" של אריק איינשטיין מלהקת הנח״ל. הוא שר הכי קרוב לאיינשטיין שאפשר, התזמורת התפייטה עם הלחן של יוחנן זראי ועשתה ממנו שלכת עדינה וצבעונית, תמונה מרהיבה מסרט הוליוודי ישן. ואז הגיע המשפט שהוא למעשה הפאנץ' של הערב כולו: "ואם אתה סתם ציניקן, בכל זאת זה צובט בלב". מושלם.
חווה אלברשטיין, מלכת הזמר העברי, עלתה לבמה עם צמד גיטריסטים, עובד אפרת וערן וייץ, וללא התזמורת ביצעה שלושה משיריה - "משירי ארץ אהבתי" ("מכורה שלי, ארץ נוי אביונה"), "כפל" ו"ימי בנימינה". האמנית העל-זמנית הזו נשמעת גם היום מעולה, מרגשת, עד דמעות. כמה כוח יש לאישה הזו, כמה חן יש בשירה שלה וכמה כבד המשא אותו היא עומסת על גבה כבר שנים. אלברשטיין הפעימה, עשתה מהקהל שלולית.
אחריה עלה לבמה גאון מוזיקלי אמיתי. מתי כספי שר את "אם תרצי (תפוח זהב)" של "התרנגולים, והתזמורת שוב עושה נפלאות בלחן של סשה ארגוב, עם ליווי יפהפה. כספי שר בשקט וזה נפלא, סצנה נפרדת ומנותקת, כמו גלויה מצהיבה מלפני 50 שנה שנעורה לחיים. את "מקום לדאגה", שהלחין למילותיו של יהונתן גפן, שר כספי רגוע, אבל דרמטי, כיאה לשיר כבד וכואב שכזה. אתי אנקרי הצטרפה אליו ל"מישהו", והשילוב ביניהם היה קסום. הערב תם, התזמורת ירדה, אבל חווה אלברשטיין עלתה להדרן, ואין מתאים מ"שיר סיום" של נעמי שמר. "היו שלום בינתיים, אחים שלי, מחר יאיר השחר לכם ולי, עכשיו קטיפה שחורה נפרשת על העיר, עכשיו אפשר "שלום" לומר ולהיפרד בשיר".
צפו בקטעים מהמופע:
הפרברים - החולמים אחר השמש
באדיבות יובל אראל
קובי אפללו, הרדופים
ברי סחרוף, פגישה לאין קץ
ברי סחרוף וקרולינה, לילה
באדיבות יובל אראל
רונה קינן - פזמון ליקינטון
באדיבות יובל אראל
אילנית וקובי אפללו, כבר אחרי חצות
באדיבות יובל אראל
ברי סחרוף, עוד חוזר הניגון
אמיר דדון - כמו בלדה
באדיבות יובל אראל
דנה ברגר ומאור כהן, ליל אמש
באדיבות יובל אראל
חווה אלברשטיין, משירי ארץ אהבתי
באדיבות יובל אראל
חווה אלברשטיין, ימי בנימינה
מתי כספי, מקום לדאגה
מתי כספי ואתי אנקרי - מישהו
באדיבות יובל אראל
חווה אלברשטיין, שיר סיום
