אנחנו ארץ קטנה מוקפת אויבים. פעם בכמה שנים אנחנו שולחים את מיטב בנינו למלחמה. המילקי פה נורא יקר, ואפילו הדרבי לא מצליח להגיע למחצית בלי שאיזה חוליגן ינסה להרוס לכולם את מעט האסקפיזם. ודווקא במקום הזה, הכואב והמדמם, נכתבו כמה מהשירים הכי יפים בעולם. וזה לא מעט.
עוד פסטיבל הפסנתר ב-mako:
- סימפטיה בדרך אל האושר: שלמה גרוניך ודני רובס התחברו
- ביום של הפצצה: קרן פלס אירחה את רמי קלינשטיין
- זיקוקים: "המשקפיים של נויפלד" פיזר אור וחום
- תמר ואור ירח: אייזנמן מנסה רוקנ'רול בעברית
- דנה מהבלוק: ברגר עברה לאר אנד בי
- שלומי שבן חרך את המשכן עם שלום חנוך
- בחזרה לדרך המשי: יהודית רביץ במופע רטרו משובח
- אריאל הורוביץ התעלה במופע "דיוקן אימי" משירי נעמי שמר
לאוסטרים יש את מוצרט ובטהובן, לליברפול יש את לנון ומקרטני, לניו ג'רזי יש את ספרינגסטין וסינטרה – לנו יש את כספי וארגוב. מתתיהו ואלכסנדר. מתי וסשה.
אם מתי כספי היה נולד במדינה שיודעת להעריך מוזיקה, הוא היה איש מאוד עשיר. הוא היה חי באחוזה מפוארת ופעם בכמה שנים המדינה הייתה עוצרת את נשימתה כדי לשמוע את היצירה החדשה שלו. בישראל הוא עושה ריאליטי, ומוכר לימונצ'לו כהשלמת הכנסה.
העובדה שגדל פה דור שלא מכיר את אחד מגדולי היוצרים של העם היהודי לדורותיו, צריכה לכאוב לכל חובב מוזיקה ותרבות. במדינה מתוקנת היו מחפשים את ההר הכי גבוה והיו קוראים לו "הר סשה ארגוב", היו בונים פסל גדול מחוץ לביתו ברחוב סירקין בתל אביב או לפחות מנציחים את שמו באחת משדרות העיר העברית הראשונה, ולא מחביאים רחוב על שמו באחת מהשכונות המבודדות בעיר.
אתמול במוזיאון תל אביב, בהופעת צהריים סולד-אאוט במסגרת פסטיבל הפסנתר, מתי כספי הזכיר איזה זמר נדיר הוא. לעתים נדמה שיש שירים שהוא האיש היחיד בעולם שיכול לשיר, לטוב או לרע.
הקהל הורכב בעיקר מאנשים מבוגרים, אבל הייתה גם נקודת אור אופטימית - הרבה ילדים קטנים, עם ההורים או עם הסבא והסבתא, הגיעו כדי לשמוע כמה מהשירים הכי יפים שאי פעם נכתבו פה. ובכלל. לא ברור כמה הילדה בת ה-4 שישבה במרכז השורה השלישית יכולה להבין משהו מהמילים של אלכסנדר פן, אבל המוזיקה הנצחית יכולה לכווץ כל לב פועם, בטח כשברקע מתי כספי זועק בקולו הנדיר: "כן, היה זה לא טוב, היה רע לתפארת/ אבל טוב שנפגשנו בליל מלילות/ אם יהיה זה שנית - אל יהיה זה אחרת/ רק אותה אהבה עניה וסוררת". כמה שזה מושלם.
משפחת ארגוב ליוותה את מתי כספי בהופעה המרגשת. הבן איתמר ניגן בחצוצרה, הכלה גבי ניגנה בפסנתר והנכדה נועה הצטרפה בשירה במספר שירים, והבליטה, מעבר לכישרון המוזיקלי שרץ לה באופן טבעי בדי.אן.איי, גם כישרון משחק בהגשה החיננית של "שיר החתולים", במקור בביצוע "התרנגולים". נעמי פולני הייתה מלהקת אותה ללהקה בלי לחשוב פעמיים.
רשימת השירים במופע (שמות כותבי המילים בסוגריים):
עייפתי (עמוס אטינגר), השמלה הסגולה (חיים חפר), כשאור דולק בחלונך (עמוס אטינגר), עד (אהוד מנור), החולמים אחר השמש (יורם טהרלב, מתוך הסרט: "הוא הלך בשדות"), זמר המפוחית (נתן אלתרמן) זמר אהבה לים (רפאל אליעז) - בביצוע נועה ארגוב, ככה סתם (ע.הלל), האהבה שלי אינה תלויה בדבר (חיים חפר), אם תרצי תפוח זהב (חיים חפר), הכל זהב (חיים חפר), וידוי (אלכסנדר פן), מעבר לתכלת (רחל שפירא), שיר החתולים (ע. הלל) - בביצוע נועה ארגוב, שיר ערש (נתן אלתרמן), הדרן: דוד שמש ואנטנה (ע.הלל).