_c.jpg "באזקוקס הופעה, סולן (צילום: דרור נחום)")
את הבארבי מילאו אמש כ-800 איש, רובם גדלו על הבאזקוקס והחליפו את המוהק בשיער מאפיר. הצעירים יותר גדלו על עשרות הלהקות שגדלו על הלהקה. יותר מ-30 שנה אחרי שהולידו את הפאנק הבאזקוקס נתנו הופעה אנרגטית, חמה, רותחת, שמוכיחה שלא צריך להיות חתיך עם קול גדול בשביל לעשות בת זונה של מוזיקה.
שעה וחצי של פאנק לפנים
לאחר מופע החימום החל ניסור הגיטרות ופיט שלי, סטיב דיגל וחבריהם עולים בדיסטורשן כבד עם הלהיט "Boredom". למרות גילם הם נותנים שעה וחצי של פאנק לפנים, ללא הפסקות. מסיימים לטחון שיר, סופרים "1,2,3,4" ומייד לקטע הבא, כמעט בלי לנשום באמצע, מכסחים, דופקים בראש, ותובעים רלוונטיות.
_c.jpg "באזקוקס הופעה, קהל (צילום: דרור נחום)")
רשימת השירים בהופעה כללה את מיטב הלהיטים, כשבין הביצועים הטובים ביותר נמנו What Do I Get , Harmony In My Head ,Autonomy, וכמובן Ever Fallen in Love (With Someone You Shouldn't've" שסגר את הערב.
לא משנה הגיל - משנה התרגיל
הבאזקוקס של שלי ודיגל לא צעירים, לא יפים, לא ממש יודעים לשיר ובטח שלא מהמוזיקאים המחוננים ביותר בתולדות הרוק, אבל הניו ווייב, הפאנק והפופ-פאנק המצויינים שיצרו לפני שלושה עשורים והם עדיין ממשיכים לבצע בנאמנות למקור, הוא הדבר האמיתי. מוזיקה שהיא גם מרדנית ומלאת מסר ורגש, וגם כמובן כוחנית, כיפית וקופצנית. מבחינת הבאזקוקס לא משנה הגיל - משנה התרגיל, והטריק שלהם מלמד שהפאנק טבוע אצלם עמוק בפנים, איפשהו בין הלב לבטן הבירה.
_c.jpg "באזקוקס הופעה, גיטריסט (צילום: דרור נחום)")
כשהעשן עולה על הבמה והאורות מסנוורים, אפילו מבלי לעצום עיניים אתה יכול לדמיין שהלהקה הזו נשארה צעירה, כמו בסבנטיז ובאייטיז הלומות הניטים וסיכות הביטחון. וכשנדלקים האורות מתגלה צמד חטיארים, שנראים כמו שני מתנדבים מאנגליה, שבטעות נשארו יותר מדי שנים בקיבוץ, צועקים חזק על המיקרופון ומפתיעים עם אנרגיות, שלא הייתם מאמינים שרופא המשפחה שלהם היה ממליץ להם עליהן.
_c.jpg "באזקוקס הופעה, סולן וגיטריסט (צילום: דרור נחום)")
הקהל היה איתם כל הזמן, חזר איתם אחורה לימים שבהם מנצ'סטר היתה בירת הטרנד העולמית, צרח איתם את השירים, השתולל, ושחזר את נעוריו האפלוליים מימי הפינגווין ועד הרוקסן. ופאנק, כמו בפאנק, נוצר בבארבי מעגל פוגו תזזיתי שלא היה מבייש אף מפלצת מטאל שמגיעה למועדון.
המאבטחים קלקלו את ההנאה
ההופעה הזו היתה יכולה להיות מושלמת, לולא תוקפנות המאבטחים, שניסו להורות לקהל איך ליהנות ואיימו בצעקות: אל תעשו קראוד סרפינג! אל תעשו פוגו! אני אוציא אתכם! ההפקה היתה צריכה להיערך מראש לקהל שבא להתפרק בהופעת פאנק היסטורית ולמצוא פיתרון ראוי למצב, במקום שהאבטחה תקלקל את ההתרגשות והכיף של המעריצים.
שלי, דיגל וחבריהם, שסיימו מבחינתם עוד הופעה בהיסטוריה הבלתי נגמרת של הבאזקוקס, הודו בסיום לאותם מעריצים ובירידה מהבמה הוסיפו את כל המילים שהספיקו ללמוד משהותם הקצרה בארץ: " Thank You Very Much , Be Nice To Each Other שלום! מזל טוף!". תודה לנו? תודה לכם על הגשמת חלום.
_c.jpg "באזקוקס הופעה, גיטריסט עם הגב (צילום: דרור נחום)")