מאיפה משתין הנחש

אחרי ש"דיפ פרפל" כבשו את הקהל בקיץ, דיויד קוברדייל, שהתפרסם בזכות היותו הסולן שלהם לזמן קצר, הרים אתמול את ההאנגר עם להקתו Whitesnake, והראה אתמול מאיפה באמת משתין הנחש ואיך באמת עושים רוק אמיתי. קוברדייל שרף את הבמה, הבעיר את הלבבות של מעריצי "ווייטסנייק" מהאייטיז עם הבלדות הנשפכות שלו, כשמעריצי הנחש הותיקים בוכים משירים כמו "Ain't Gonna Cry No More", עוד לפני שהשיר הסתיים.

דייוויד קוברדייל הוכיח אתמול שהוא פרפורמר מעולה ואחד הזמרים הגדולים ברוק. הוא אומנם איבד מעט מקולו, אבל בהשוואה לאיאן גילאן, הסולן שעשה איתו דלתות מסתובבות בדיפ פרפל, הקול של קוברדייל נשמר הרבה יותר טוב. השואו אמש בהאנגר היה אדיר, בלי יותר מידי פירוטכניקה ואמצעים דיגיטאליים מתוחכמים שבדרך כלל מכסים על שירים בינוניים של להקות בינוניות. התאורה היתה מצוינת והשירים טובים. לקוברדייל וחבריו יש ארסנל של שירי רוקנ'רול נהדרים, שיכולים להתאים לכל אחד.

כשההופעה נפתחה עם "Best Years of my life" התעוררו "ותיקי הצבא האדום", שמילאו אתמול את המקום, עם רגשות נוסטלגיים ונזכרו איך פעם Whitesnakeהיו הדבר הכי טוב שיצא מדיפ פרפל ומגל להקות הגלאם-רוק של שנות ה 80. ה"סנייק" די נשארו באותו שנים, הסאונד שלהם לא השתנה בכלום ומבחר הלהיטים שלהם כולל בעיקר בלדות עם הטיות של המילה "LOVE" בצורותיה השונות, שמופיעה בעיקר בפזמונים. כמו "אייר ספליי" רק עם דיסטורשן.

קוברדייל, הסבא, מפלרטט עם הקהל, שולח מבטים מחרמנים כשהוא שר את "The depper the love"  This is Love" או "Love Ain't No Stranger ". הוא יודע איך ללחוץ על נקודות ה G ולהביא את הקהל לאורגזמה של שירה אדירה עם "Here I Go Again", לגרום לאחת הצופות להידלק כאשר הוא מדבר על השדיים שלה, או לאחוז בביצים שלו (ממי אתם חושבים שמייקל ג'קסון למד את הטריק הזה?) ולהראות לכולם מסביב למה מסתובב העולם. תוך כדי מסתובב הגיטריסט הנפלא דאג אלדריץ' ללא חולצה ומבצע מעשה סדום בגיטרה שלו.

מתוך מודעות להיסטריה הקטנה שגרמה כאן "דיפ פרפל" לפני מספר חודשים, השלים קוברדייל כמה שירים של "פרפל" שגילאן לעולם לא ישיר, "מאחר והוא לא שר אותם במקור". כך קיבלנו את חצי "Soldier of Fortune" בגרסת אקפלה נוראית. הפיצוי הגיע בדמות סיום מחשמל של הדבר האמיתי "Burn" כשלתוכו נדחסה שורה מ "Stormbringer". התחושה היתה שרק עכשיו מתחיל המופע האמיתי. כיוון שקוברדייל לא יסיים עם שיר של פרפל (האגו, האגו) קיבלנו הדרן שלישי ולא מתוכנן עם "Bad Boys".

וואו, איזו חוויה. עכשיו, רק צריך שיביאו לנו את בלקמור (ועדיף שזה יהיה במסגרת איחוד של "רינבואו") על מנת שנוכל לסגור מעגל סגול, אבל תנו איזו שנה מנוחה לפני.