איזה כיף להרגיש לערב אחד תחושת חופש אמיתית, חופש מכל תחלואי היום יום שמלווים את ישראל בכלל ולאחרונה במיוחד. להרגיש שאתה במקום בו האהבה היא מה שחשוב, לפוליטיקה וחומריות אין ערך, המריחואנה חוקית והכל פשוט "positive vibration". זיגי מארלי העניק את ההרגשה הזו אתמול לכל מי שנכח בבארבי למשך שעתיים וחצי ואי אפשר שלא להעריך את המתנה הזו.
"ג'ה ראסטפאריי!"
הערב נפתח במופע חימום של מיכאל ושמרית גריילסאמר שהתאמצו ככל שיכלו לחמם את הקהל עם לקט מלהיטיהם כמו "מתעורר", "תרקדי" ו"יאללה בואי". הקהל מצידו נשאר די מנומנם, כאילו שמר כוחות לדבר האמיתי. באיחור קל ובנינוחות טיפוסית, עלה "הדבר האמיתי", זיגי מארלי, עם השיר "Tomorrow people", שיצא בתחילת הקריירה שלו, בסוף האייטיז.
_c.jpg "זיגי מארלי הופעה (צילום: רועי ברקוביץ')")
מייד בסוף השיר, פנה לקהל בקריאת הג'ה ראסטפאריי! המסורתית, והוסיף: "ישראל- אהבה היא הסאונד שאנחנו הולכים לנגן הלילה!". הבטיח וקיים –"Forward to love", מתוך אלבומו החדש, היה השיר הבא ואחריו הגיע עוד אחד מתוכו ברוח הימים האחרונים שנקרא "Personal revolution". בשיר הזה זיגי מתעקש להבהיר כי המהפכה נמצאת דווקא בתוך כל אחד מאיתנו. חוץ מהמהפכה, גם העבר חשוב, לכן מגיעים "Be free" ו-"Concious party", שירים מתקופתו עם ה"מלודי מייקרס" שהביצועים שלהם ממחישים היטב את מהות הרוטס-רוק-רגאיי.
חריקות סאונד מציקות ב-"Lively up yourself"
אחרי שיר הנושא את שם האלבום החדש, "Wild & free", סופסוף מגיע שיר ראשון של האבא בוב. כשהצלילים הראשונים של "Stir it up" מתנגנים, הקהל באמת מתעורר ונשאר באוויר גם בשירים הפחות מוכרים שמגיעים בהמשך, בעיקר בזכות זמרת הליווי שדאגה להשאיר את כולם על האש. בשלב הזה מגיע הקטע החלש של הערב, כשדווקא באחד מהשירים הגדולים של אביו, "Lively up yourself", נשמעות חריקות סאונד מציקות שמובילות לביצוע די בינוני. אליו מצטרף "Jah will be done" בגרסת דאב, במהלכה נדמה שהלהקה לוקחת מנוחה ואיתה הקהל ששוקע לכמה דקות.
_c.jpg "זיגי מארלי הופעה (צילום: רועי ברקוביץ')")
מארלי הבן מזהה את המצוקה ויורה את מיטב שירי האהבה שלו ושל אבא - "True to myself", "Is this love" ו-"Love is my religion". בחלק הזה, חשוב לציין את הגיטריסט, טקשי אקימוטו, שנתן כמה סולואים ששדרגו את השירים ולא היו מביישים אף הופעת רוק גדולה. אחרי השלישייה הזו, מארלי יורד לראשונה מהבמה וחוזר במהרה להדרן עם עיבוד מפתיע להמנון "Redemption song". הוא לוקח את שיר הקינה הזה ועושה אותו הרבה יותר קצבי מהמקור.
זוויות חדשות לקלאסיקות של אבא בוב וטירוף מדידטיבי בהדרן
בכלל, נדמה שזיגי מארלי מכבד את הרעב של הקהל לשירים של אבא בוב אבל מעדיף לא להאכיל אותם בביצועים המקוריים והמוכרים, ונותן לכל אחד מהם זווית ייחודית משלו. שני הביצועים הבאים בהדרן גם הם מהחדש- Forward to love"" ו-"Changes", שיר בו הוא מארח בנו דניאל בגרסת האלבום וכאן מוחלף על ידי הזמרת.
_c.jpg "זיגי מארלי הופעה (צילום: רועי ברקוביץ')")
_c.jpg "זיגי מארלי הופעה (צילום: רועי ברקוביץ')")
חוזרים למחאה ואז מגיע "Get up stand up", זיגי שר את הבית הראשון ואז חלה תפנית מפתיעה בעלילה. באמצע הפזמון, הוא נכנס לסוג של מצב מדיטטיבי עם עצמו ומתנתק לחלוטין מכל מה שמסביב. באותם רגעים, אי אפשר שלא לקשר את הסיטואציה המיוחדת הזו לקטעים מהופעותיו הגדולות של בוב מארלי בהן הוא נראה אחוז דיבוק רוחני כלשהו. בכל אופן, הרגע הזה הופך למחרוזת בת עשר דקות שמורכבת מ-"Get up...", "War" ו-"No more trouble". שיא הערב ללא ספק, וקטע בלתי נשכח.
שעתיים וחצי של חופש שנובע ממוזיקה
אחרי כל זה, מארלי חוזר למציאות, מבצע להיט עבר בסגנון הרגאמאפין שנקרא "Look who's dancing" ויורד מהבמה. בדיוק כשחשבנו שהכל נגמר, הוא חוזר להדרן שני בשארית כוחותיו וחותם את הערב סופית עם "Jammin" ו"שלום סאלאם" כאות מחווה למצב במזרח התיכון.
שעתיים וחצי של חופש שנובע ממוזיקה, זה ממש לא מובן מאליו. זיגי מארלי ממשיך להעביר את מורשתו של אביו ושל הרגאיי בכלל, שעיקרה הפצת אהבה, שוויון וצדק באמצעות מוזיקה. אמש בבארבי הוא העביר את המסר הזה בצורה הכי משכנעת שיש. שמו של אלבומו החדש, "פראי וחופשי" מהווה הגדרה מצוינת לחוויה החד פעמית הזו. חד פעמית, אלא אם תגיעו מחר להופעה הנוספת במסגרת פסטיבל "Road to zion", בגן סאקר בירושלים.
_c.jpg "זיגי מארלי הופעה (צילום: רועי ברקוביץ')")