"הדד דייזיס" בהופעה הם פנינה אמיתית

בשעה הארוכה לפני שהתחילה ההופעה, ברקע אפשר היה לשמוע רק את קולו של ז'ק דה לה רוחה מ-Rage Against The Machine. כל השירים של אלבומם הראשון נוגנו אחד אחר השני. אני מניח שזו לא הייתה מחווה לכל המסכנים שהציתו עצמם בשנים האחרונות בגלל קשיים כלכליים, אלא כנראה בגלל שזו אחת מלהקות הרוק היחידות שאף אחד מחברי "The Dead Daisies" לא ניגן בה.

הכישרון העצום שם, המניירות המעצבנות לא

ולא מדובר פה על להקות זניחות, אלא על כאלה שמילאו בעבר אצטדיונים של עשרות אלפי אנשים. ההופעה בה נכחתי אמש הייתה, בהעדר מילה אחרת, לא רגילה. היא נערכה במועדון "שבלול" שבנמל תל-אביב, מקום שבדרך כלל מארח הופעות אינטימיות וקטנות שבהן זמרות מוכשרות לוקחות בקשות מנשים מבוגרות ושתויות. לא לזה רגילים אנשים כמו דריל ג'ונס, שמנגן עם הרולינג סטונס כבר יותר מעשרים שנים, או ריצ'רד פורטוס שניגן בעברו עם גאנס אנד רוזס ו-Thin Lizzy. למעשה, כל אחד מחברי הלהקה הזו שיתף פעולה במשך שנים עם להקה ענקית כזו או אחרת. זו מעין סופר-גרופ, אלא שאף אחד מהם לא היה עם אף אחת מהלהקות האלה בהתחלה, בשנות השיא, וככה זה גם נראה. הכישרון העצום שם, המניירות המעצבנות לא.

מזל שאותן מניירות לא הגיעו עמם ארצה כי זו כאמור הייתה ככל הנראה אחת מההופעות התמוהות בהן נכחתי בחיי. מילא המספר המועט של האנשים בקהל, אבל גם אלה שהיו שם, היו בעיקר מוזמנים וסתם חברים של חברים ונראו ברובם בשוק מכמות הרעש שששת חברי הלהקה עשו כבר מהרגע הראשון כשהתחילו לנגן במיומנות על הכלים.

"בחזרה לעתיד"

זוכרים את הקטע ההוא מהסרט "בחזרה לעתיד" בו מרטי מקפליי קורע את הצורה לגיטרה על הבמה ומולו עומדים נפעמים שורות של שורות של אנשים משנות החמישים? אז כזה. "אל תדאגו", מייקל ג'יי פוקס אומר להם, "זה רוק-אנד-רול. הילדים שלכם יאהבו את זה". ג'ון סטיבנס, הסולן הנהדר של "The Dead Daisies", לא אמר שום דבר שכזה, אלא פשוט הפגין בשיר אחר שיר את האיכויות הווקאליות הנהדרות שלו.

את רוב השירים שלהם כנראה ולא תזהו. מלבד "Lock 'N' Load" שסלאש כתב וביצע ביחד עם הלהקה והתגלה כשיר נפלא ,לא תמצאו כאן שום דבר שאפילו ידגדג לכם כמוכר. תחת הנסיבות האלה בדרך כלל קשה לקנות קהל של הופעות ובטח כזה שלא חובב את הז'אנר, אבל אלה לא טירונים. פה מדובר בחבר'ה מקצוענים שהיו מרימים הופעה נהדרת גם מול חדר מלא בקשישים מונשמים. בעיקר בגלל שבבירור הם לא מתייחסים לעניין הזה כעבודה, אלא מתוך אהבה טהורה, כשליחות. כשסטיבנס אומר שהוא שמח להגיע לתל-אביב ולהביא עמו את בשורת הרוק נראה שהוא באמת מתכוון לכך. כשפורטוס פוצח בסולו ארוך ומרשים ואוחז בגיטרה כמו שגברים אחרים נוגעים רק בנשים שהם ממש אוהבים, אז אפילו ביטויים עבשים ובלויים כ-"עושה אהבה עם כלי הנגינה שלו", קופצים לתודעה.

הופעה שבוצעה לעילא ולעילא

למרות שרובכם לא תכירו את השירים שלהם, סביר מאוד להניח שאם אתם מחובבי הז'אנר, אתם תתאהבו בנעשה על הבמה החל מהשמיעה הראשונה. אחרי גל להקות השוגייזינג שהגיע ארצה לאחרונה, כיף להיות בהופעה של נגני- על שיודעים שהם כאלה ומתנהגים בביטחון שכזה. לא בטוח בכלל שתרצו להאזין למוזיקה שלהם למחרת במשרד או באוטו, כי היא עדיין מרגישה כשאריות מחוממות משנות התשעים, כשמפשיטים ממנה את חוויית הניסור של הכלים בפול ווליום, אבל באותן תשעים דקות תהיו בטוחים שגיליתם פנינה אמיתית. זה סוד כוחה של הופעה שבוצעה לעילא ולעילא.

להדרן הם יצאו חדורים ברצון לשנות את הדעה הזו. כדי לעשות זאת הם שלפו את נשק יום הדין של נגני-על באשר הם - גרסת קאבר לשיר שאין סיכוי שמישהו מהקהל לא יכיר. למשימה הזו נבחרה להקה נוספת שלא קשורה ישירות לאף אחד מהאומנים על הבמה, הביטלס, והשיר היה "Helter Skelter" מ"האלבום הלבן". כי אם יש לך כמה מהנגנים הטובים בעולם אז למה באמת שלא תעשה שיר מאחד האלבומים הגדולים בכל הזמנים? למה לא באמת. וזה מה שאתם צריכים לחשוב לעצמכם לפני ההופעה הקרובה של ה- The Dead Daisies בבארבי בסופ"ש. למה לא באמת.

• הדד דייזיז
• הדד דייזיס