כריס קורנל מפלצת תהילה

למרות שהרבה אנשים היו כנראה מעדיפים לראות אותו בהופעה עוד בשנה שעברה, כלומר לפני שניפק לעולם את אלבומו האחרון ומעורר המחלוקת "Scream", נראה שיהיה באמת קשה למצוא מישהו מהאלפים שגדשו אמש את גני התערוכה, שלא יצא מרוצה מהצגת הרוק המרשימה שסיפק כריס קורנל. להיפך, למרות ואולי בגלל מינון נכון של קטעים מתוך "אלבום המריבה", הצליח קורנל לשמור על מתח גבוה אצל הקהל לאורך כל ההופעה, כשהוא מקפיד על רשימת שירים מגוונת במיוחד.

הופעת החימום המדוברת של משינה, עם אלבום המופת שלהם "מפלצות התהילה", הייתה הרבה יותר מרגשת בפרסומים שלפני מאשר בפועל. לא הרבה אחריהם, בתשע וקצת, עלה קורנל לבמה כשהוא לבוש במיטב אופנת הגראנג' של קיץ 91': דגמ"ח אפרפר, נעליים הנחשדות כדוקטור מרטינס מעוצבות וחולצה שחורה, משום מה אותה אחת שלבש למסיבת העיתונאים בבוקר. כמו שאומרים: אפשר להוציא את הבנאדם מסיאטל אבל אי אפשר.. וכו'.

דקות הפתיחה היו חלשות, אחריהן הגיע ה"בום" לפנים

גם העטיפה הרוקית שקיבלו השירים עם הגרוב השחור של האלבום "סקרים", ששלושה מהם זכו בכבוד לפתוח את הערב, לא ממש הצליחה להציל את דקות הפתיחה של ההופעה שהיו חלשות למדי, בטח יחסית להפצצה שהגיעה אחרי.

אבל ההתרגשות של הקהל, יחד עם ה" גוד נייט תל אביב" המסורתי עשו את שלהם, ואף אחד לא ממש הרשה לעצמו להתלונן. די מהר נכנסה ההופעה למסלול הנכון עם ה"בום" הראשון לפנים של הקהל: הגרסה האקוסטית המושלמת של קורנל ל"בילי ג'ין" של מייקל ג'קסון, שכמובן גררה מיד שירה בציבור ראשונה לערב. מיד אחריה התפוצצו שתי פצצות מהאלבום הראשון של אודיוסלב: "Show Me How To Live" ו-" Set It Off", שהעיפו לאוויר את הקהל הצעיר, שגדש את השורות הראשונות.

מאותו רגע כבר אי אפשר היה לעצור את הזרם, בטח כשמסתכלים על רשימות השירים משאר ההופעות באירופה בטור הנוכחי. למעריצים האדוקים של קורנל זה בכלל היה הסט ליסט המושלם, שהקיף בחוכמה את כל הקריירה שלו: מקלאסיקות סאונגרדניות אדירות כמו "Rusty Cage", שגרר ריקודי פוגו, "Spoonman" שכלל סולו תופים ומחווה ל- "Good Times Bad Times" של לד זפלין באמצע השיר ו- "Let Me Drown", דרך אלבום הסולו הראשון של קורנל עם "Preaching The End Of The World" המופתי בביצוע מושלם וכמובן גם שירים מתקופת "אודיוסלב" ובראשם " Be Your Self" הלהיטי, שלא השאיר אף אחד אדיש בקדמת הבמה.

סט אקוסטי מיוחד עם שלושה שירים ענקיים

הפעם, בניגוד להופעה של דפש מוד למשל, גם מאזיני גלגל"צ בקהל ש"הסתננו" להופעה לא יכלו שלא לצאת מסופקים, כשהמנה שלהם כללה בין היתר ביצוע מדהים ל- "Hunger Strike" מתקופת  Temple Of The Dog, כולל ירידה היסטרית של קורנל אל עבר הקהל, וגם סט אקוסטי מרגש במיוחד של שלושה שירים ענקיים: "Fell On Black Days", "Like A Stone" וקאבר יפה ל- "Redemption Song" הטחון של בוב מארלי.

כשקורנל חזר להדרן, אחרי כמעט שעתיים של הופעה, כבר היה ברור לכולם שאין שום מצב בעולם שזה לא יגמר בלי ה-להיט הכי גדול שלו כאן בארץ (ובעצם בכל מקום). ברגע שפריטת הגיטרה המיוחדג'ת של "Black Hole Sun" הדהדה ברמקולים האדמה רעדה. אין כמו סיום מושלם לערב מושלם.

לא מעט הופעות בינלאומיות נחתו כאן, שלא לדבר על אלה שעוד מצפות לנו בספטמבר, אבל כבר עכשיו ברור, הרבה לפני שמדונה תפתח את הפה, שכריס קורנל נתן פה את אחת ההופעות הכי טובות שנראו בארץ בשנים אחרונות. וככה בדיוק צריכה להראות הופעת פיצוי אחרי הברזה כואבת. לתשומת לב דפש מוד.

עוד במוזיקה:

דינוזאור ג'וניור, מונוטוניקס ו-אל.סי.די סאונד סיסטם מצטרפים להופעות של פיית' נו מור ו-MGMT

• הופעות חו"ל בישראל
• כריס קורנל
• משינה