אם הייתי הגיטרה של אינגווי מלמסטין, הייתי תובע אותו על התעללות נפשית ופיזית, מעשה סדום הוצעת לשון הרע ועוד כל מיני עוונות. כי מה שאינגווי עשה אמש לגיטרה שלו זה ממש לא יפה. מלמסטין, אחד מווירטואוזי הגיטרה המהירים, גרם ל"גרזן" שלו לילל, לצעוק, לקלל, להיאנח, להרעיש ולאהוב, עד שלפעמים ההרגשה שמה שהוא עושה לה זה פשוט לא אנושי.
לא צריך זמר על ידו
לא ברור למה אינגווי מלמסטין צריך זמר על הבמה לידו. אם כל הכבוד לטים אוונס, ויש כבוד (ג'ודאסט פריסט, אייסד ארת') הרי שמרכז העניינים על הבמה אתמול בהאנגר 11, היתה הגיטרה של מלמסטין, שתבדל לחיים ארוכים. אוונס אפילו הודה במהלך ההופעה שהסיבה שהוא לא מנגן על גיטרה היא מלמסטין. אני לא אתפלא אם זה מה שהרגישו אתמול גם אלפיים הצופים בהופעה. רובם עמדו תקועים במקום, עם ידיים משולבות על החזה, ראש מוטה קדימה ועיניים שיוצאות מחוריהם, כאילו הם לא מבינים (והאמת שקצת קשה להבין) מה האיש הזה מעולל לגיטרה שלו.
מלמסטין פתח עם ה-"Rising Force" ומכאן באמת שלא ממש משנה איזה שיר או קטע ביצעה הלהקה על הבמה, אם זה שיר מהאלבום החדש, מאלבום מוקדם, קטע אינסטרומנטאלי, שיר קאוור ל-"Gats Of Babylon" של ריינבואו (זצ"ל) או עיבוד של קטע קלאסי לביצוע סולו גיטרה מהיר - מלמסטין הרי אוהב מוזיקה קלאסית. העיקר בכל אחד ואחד מהקטעים הוא סולו הגיטרה של מלמסטין, שלשמו התכנסנו.
כל פעלולי הגיטרה המוכרים לאדם
מלמסטין, במכנסי עור שחורים והקפדה על מראה של רוקיסט מהאייטיז, ביצע את כל פעלולי הגיטרה המוכרים לאדם, פרט לשרפת הגיטרה או ניתוצה בסוף ההופעה. הוא ניגן מעל הראש, עם השיניים, התחת, מאחורי הגב, יד אחת, זרק אותה באוויר ועמד בכל פוזה אפשרית של גיטריסטים.
בניגוד לכמה וירטואוזים שכבר עברו בארצנו, מלמסטין דווקא התגלה כבחור חביב, שלא הפסיק לזרוק מפרטים לקהל, ודאג להתייחס ולדבר גם עם הקהל, ולא רק עם הגיטרה שלו. גם אוונס ניסה לשלהב את הקהל ההמום לא פעם, ואפילו המתופף, שביצע פעלולי מקלות לא ממש עניין, כי הערב הזה הוקדש לגיטרה, רק לגיטרה.
בעיית סאונד קשה
אבל דווקא אותה גיטרה יללנית וצועקת נתקלה לא פעם בבעיית סאונד חמורה, שגרמה לה להישמע צעקנית מידי או העלימה אותה מאחורי הבס והקלידים שבלעו אותה וגרמו לרעש מיותר באוזן. מלבד בעיית הסאונד, ההופעה עצמה הייתה מהירה ומדויקת, מלמסטין השמיע לכולם למה השילוב בין מוזיקה קלאסית וגיטרה חשמלית הוא שילוב משובח, ולמה הוא בעצם נחשב לאחד הגיטריסטים הכי אהובים בעולם.
עבור מי שעוד לא התחיל לנגן בגיטרה עד אתמול, ההופעה עשתה חשק להרים אחת ולנסות, אבל מי שכבר הרים אחת בעבר וחלם להיות רוק-סטאר, יצא קצת מתוסכל, כי מה שמלמסטין עשה אתמול על הבמה, את זה רק הוא יכול לעשות, ועכשיו נשאר רק לקוות שהצלצולים באוזניים יעברו במהרה.