המוסד הישראלי של דגן

זה לא מפתיע ש"J Viewz" פועלים מניו יורק. האקלקטיות המוזיקלית והיד התמידית על הדופק מאפיינים את האזור הגיאוגרפי הנ"ל ומוציאים את הטוב ביותר מהמשתקעים שם, בדרך כלל.

דיאלוג עם הקהל תוך כדי יצירת האלבום

יונתן דגן, המנהיג על ההרכב כבר משנת 2005, יצר פרויקט מסקרן ביותר אשר זכה לכותרת כ"in progress album". התפתחות הפרויקט הייתה תלויה במאזינים לו, שכן כל שיר שפורסם באתר הפרויקט הורד על ידי המאזינים בתשלום ורק כך יכול היה דגן להמשיך ולהוציא חומר החוצה, עד שנולד האלבום החדש "Rivers and Homes".

לאורך התהליך הגיבו המעריצים על כל שיר שעלה ואף יכלו להרכיב לעצמם אלבום פרטי מתוך השירים האהובים. אבל שווה היה לחכות למוצר המלא, שנמכר באריזת-ספר קסומה בעלת 26 עמודים, המהווים שיתוף פעולה בין הלהקה לבין אמנים שונים, כאשר כל אחד תרגם באמנותו שיר אחר, לצילום, איור, וכדומה'. התוצאה מרהיבה.

מלבד זאת, השכיל דגן להודות למעריציו שתמכו בו ב"פרויקט האלבום בהתהוות", בתרגום חופשי, ובעמוד האחרון של ספרון האלבום ישנו פאזל של תמונות מעריצים. אלה שהזמינו את האלבום מראש ופרסמו תמונתם כשעשו זאת.

סטירה בפניהם של אלה שאומרים שהכל כבר נעשה

צורת בניית האלבום המרעננת והלא מוכרת הזאת גרמה ליצירה להיות קוהרנטית יותר, פחות ניסיונית ומגששת ויותר עמוקה ויציבה. בהאזנה ראשונה (ושנייה ושלישית) ל"Rivers and Homes", קשה שלא להבחין בסאונד שהשתדרג, ברמיזות מוזיקליות שהפכו לקווים מובהקים ומובנים ולקטעים שכבר ראו אור וכעת השתלבו בגאון בין אחיהם החדשים. האלבום הזה הוא יצירה שלא יכולה להיות מוגדרת כשעטנז של מיליון ואחד סגנונות, כמו ש"J Viewz" היו מוגדרים עד עכשיו, אלא כז'אנר משל עצמו. זוהי הוכחה וסטירה בפניהם של אלה שאומרים שהכל כבר נעשה, ומחמיצים פניהם כשמגיח אדם שמראה להם משהו חדש, לא מוכר, שמעולם לא חשבו עליו.

הבשלות של דגן בהקלטות החדשות שלו ניכרת גם בהופעה חיה. כבר כמה שנים נוהגים "J Viewz" לקפוץ לארץ הקודש מדי כמה חודשים, לתת כמה הופעות לקהל הבית ולחזור לאמריקה. ההופעות האלה תמיד היו מהנות, אך מעולם לא סימלו את תחילתה של תקופה חדשה ומרגשת.

הרכב מלוכד מתמיד, עם שתי זמרות מעולות

בדיוק כאן נמצאת התפנית. ההרכב שהופיע ליל אמש על בימת מועדון התיאטרון ביפו נראה מלוכד מתמיד. נעה למברסקי, אחת מהווקאליסטיות הטובות והמעניינות ביותר שיצאו מישראל בשנים האחרונות, דחפה את עצמה אל מעבר לגבולות הקוליים המוכרים והפליאה בכל פעם שפתחה את פיה. אוריה גזית, חצוצרן-על ורסטפר מתקדם, נתן שואו נהדר כתמיד ואף יותר, וחטיבת כלי הנשיפה והתיפוף השתלבו בדיוק נפלא בכל שיר.

קלי סקאר, הזמרת המתארחת באלבום החדש, הצטרפה לצמד ההופעות בארץ, ביצעה יחד עם ההרכב המשודרג שלושה שירים וגרמה לי לתהות למה לעזאזל התפרסמה כזמרת ליווי. לסינגר-סונגרייטרית הזו יש איכויות בלתי רגילות שראויות ליותר מליווי, אפילו אם מדובר בכזה של מובי. וכן, היא תחזור לפה בקרוב יחד איתו. אם לא תרצו ללכת למופע הזה בגלל מובי עצמו, לכו בגלל קלי סקאר. כי היא זמרת נהדרת ומסקרנת, וכי שווה להאזין לה, אפילו לכמה שירים בלבד.

לאחר סיבוב ההופעות הקצר בישראל יחזרו דגן ולמברסקי אל הניכר, ודגן ישלים את עבודתו הנוכחית – רמיקס מסקרן ומצופה לקינגס אוף לאון. בתקווה שלאחר מכן יכירו עוד את פועלו,"J Viewz" יהפכו לנחלת הכלל, ואנשים ברחבי העולם יזכו להאזין ליצירה הנעימה והקסומה בשם "Rivers and Homes". אם לא בגלל המוזיקה עצמה אז בגלל החדשנות שבעשייתה ובנייתה, ואם לא בגלל זה, אז בגלל גאוות היחידה. כי אחרי הכול זה משלנו, וזה מצוין. בגלל ואף למרות שהקסם נעשה רחוק מכאן.

• ג'יי ויוז
• יונתן דגן
• מועדון התאטרון
• קלי סקאר