נקודה לא ברורה בהיסטוריה של המוזיקה הישראלית היא מתי המוזיקה המזרחית נהפכה לפופ ים תיכוני. אייל גולן היה זה שהוגדר לראשונה על ידי העיתונות כ"פופ ים תיכוני" בעקבות עבודתו עם אתניקס, אבל "יאללה לך הביתה מוטי" של שרית חדד מסמל את נקודת האל חזור.
השיא הראשון של שרית חדד הגיע בסוף התשעים עם יציאת האלבום "כמו סינדרלה" וקבלת התואר זמרת השנה. נהנית מאהבת הקהל, שרית ואנשיה החליטו לבצע הפיכה קלה לקראת העשור הבא. יציבות במוזיקה היא דבר מתעתע. מצד אחד יש צורך להמשיך ולגרור את בסיס המעריצים, מצד שני צריך לגדול ולהוסיף אנשים חדשים לקהל הקבוע. הימור נכון וזכית בלוטו, בחירה כושלת וביי ביי קריירה.
התעשייה המקומית אמנם אוהבת להמר על אנשים חדשים אבל שינויים דראסטיים בדברים שעובדים? לא תודה, שלום. בזמן אמת, המעבר בין "כמו סינדרלה" ל"אשליות מתוקות" לא הרגיש כקיצוני מדי (ביניהם אגב שוחרר אלבום לטיני טיפה נשכח). במבט לאחור, האלבום "אשליות מתוקות" ובפרט הלהיט מתוכו "מוטי" יכול להיחשב כפנינת פופ ייחודית ואף מהפכנית.
אי אפשר להתעלם מרעיון החלפת הפריזורה. הקונספט של שינוי מראה טמון בחוקים הבלתי כתובים של עולם הפופ. כבר באותה תקופה קשה היה להתעלם ולעקוב אחרי התחפושות המשתנות של בריטני ספירס וכריסטינה אגילרה. שתיהן צויידו בקבלות שמדונה העניקה לחוק זה והעבירו זאת הלאה גם לליידי גאגא שלקחה את זה לרמה אחרת לגמרי.
בואו נודה באמת, מודלים נשיים מקומיים כמעט ולא היו בתחילת העשור הקודם. שרית חדד היתה שם בשבילנו כשכל האחרות איכזבו. אסתטיקה של פופ לא נגמרת במראה החיצוני, היא חודרת עמוק למוזיקה עצמה. קובי אוז היה האיש להוכיח זאת. מאחוריו עמדה הפעילות עם טיפקס וההפקות המוזיקליות לכנסיית השכל והדג נחש. שני האחרונים התחילו כנישה בתוך הז'אנר שלהם ובעזרת ידי הקסם של אוז הפכו לפליי קבוע בתחנות הרדיו. שיתוף הפעולה עם שרית חדד התחיל עוד בשנות התשעים אבל מומש במלואו ב"אשליות מתוקות". אוז היה על תקן המפיק המוזיקלי של האלבום וכתב את רוב שירי האלבום, מתוכם גם את מוטי.
- לא רק "שיר הסלפי": השירים המביכים של הפסטיגל
- איזו שרית חדד אתם?
- ניקי מינאז' על הסכסוך עם מיילי: "יש לך ביצים גדולות"
בשיר הזה אוז התחיל עם ביט תופים שמזכיר את "איזה עולם" של טיפקס וסולו גיטרה קצרצר ואופייני . שרית פוצעת בשיר. היא שולחת את הבחור החוצה לשמש, ובהתחשב בשמש הישראלית זו חתיכת התייבשות. הוא לא זורם לה, אין לה כוח להתברברויות. בפזמון נכנס לפתע אורגן. עד אליו אנחנו כבר מבינים שהיא לא בחורה של שטויות, אין אצלה הזדמנות שניה. מוטי המסכן, לא רק שזורקים אותו, עושים את זה גם בלי רעש וצלצולים. וזה כל היופי של ההפקה בשיר. מוזיקת הפופ האמריקאית הלכה באותם שנים לכיוונים מינימליסטים אך מתוחכמים על ידי גיוס מפיקי ההיפ הופ לשורות הפופ, ואין סיבה שלא ניקח את העניין גם אלינו. קובי אוז לימד אותנו שבשביל מסיבה לא צריך יותר מדי – ביט טוב וליין אורגנית הוא מספק לחלוטין.
מילות השיר גם סימלו שרית אחרת. המודל הנשי של שרית חדד אמנם לא ביקש גבר שיוביל אותה בדרך אבל הוא תמיד היה שם בצד. פה לפתע היא מראה שהיא יכולה גם בלעדיו. השיר דורש הכרה מעמד שווה ביחסים. היא לא יכולה להישאר נאמנה אם הוא מתפרפר כל הזמן. דיבור השכונה של הטקסט מעצים את הרעיון. קהל המצקצקים אוהב לבקר את רדידות השפה בשירי פופ. רובם לא מבינים שלא מדובר בשפה נמוכה יותר אלא פשוט בשפה אחרת. זו שפה שמתחברת טוב יותר אל הלחן הקליט ומצליחה להביע בצורה מוצלחת יותר את הנעשה. מוטי נהפך להמנון בדיוק בגלל השימוש במילים אלו וכל מצב אחד היה גורע מאיכותו.
"יאללה לך הביתה מוטי" הצליח לחבר בין המוזיקה המקומית לאסתטיקת הפופ האמריקאית. אם זה בקונספט החיצוני, בלחן והפקתו, או אפילו בטקסט. המעבר מהגדרה של מוזיקה כמזרחית לפופ ים תיכוני יכול להכיל בתוכו מנגנון של תקינות פוליטית. אם לבחון את ההשפעה של שרית חדד והשיר "יאללה לך הביתה מוטי" על המשך הקריירה שלה ועל התפתחות המוזיקה מאז, אפשר להבין שמדובר בשיר ששינה את חוקי המשחק.