להקה מתוקה שרה על מועקה, זה מה שנשאר

"סינבון", אני פונה לאישה שאיתי וממלמל. היא לא מבינה. אני חוזר על עצמי. "סינבון". שתיקה. תמיהה. "בא לי סינבון", אני מסביר, "או עוגת שוקולד, או אולי עוגת דבש". ככה זה כשאתה יוצא מהופעה של אייר סופליי. כמות המתיקות הדביקה עולה לך למוח וגורמת לך לרצות עוד. רק מנת סוכר לווריד יכולה להשתוות לזה.

סולד אאוט אוף לאב

אלפי אנשים הגיעו אמש להופעה של הלהקה הוותיקה ברעננה, וכל הכרטיסים נמכרו מראש לאמפי הענק, שהיה עמוס באנשים, אך לא הורגשה שום צפיפות או מחנק, רק אהבה ותחושת רומנטיקה חמימה שהלכה והתחזקה ככל שההופעה העמיקה. העם דורש קיטשיות מופתית.

צמד האוסטרלים החביב, גרהאם ראסל וראסל היצ'קוק, הגיע לישראל אחרי 36 שנות פעילות, ועם הרכב מלווה שעושה את העבודה ברקע, לא יותר. קשה להגדיר את הלהקה כ"אוסטרלית" אורגינאלית, לאור העובדה שהיא בנתה פופולריות וקהל בעיקר בארצות הברית. להבדיל מלהקות כמו INXS, "קראודד האוס", AC/DC או "מן אט וורק", שהמשיכו את הקו ה"אוזי" שלהן גם בגלגולים מודרניים, אייר סופליי היום מורכבת בעיקר מאמריקנים - אדם מקליין תופס את עמדת הגיטרה החשמלית, ג'וני לייטפוט אחראי על הבס וסיי.ג'יי ברטון על התופים. את ההפתעה מספק הקלידן "הטוב ביותר בעולם" (לטענת היצ'קוק), אמיר אפרת הישראלי מקיבוץ אורים.

הישראלים הצביעו ברגליים, ראסל והיצ'קוק החזירו המון אהבה

קשה היה להאמין שהעם בישראל, שהגיע בהמוניו לכיכרות הערים כדי למחות על יוקר המחייה, ישלם את מחיר הכרטיס הלא נמוך כדי לפגוש בלהקה שכבר לפני עשרים שנה נחשבת ל"לא רלוונטית" - ובכל זאת, האלפים הצביעו ברגליים. ראסל והיצ'קוק החזירו להם המון אהבה. הם ירדו לקהל ולחצו ידיים והפגינו חום. יכול להיות שזה מזוייף והם עושים את זה בכל מקום, אבל כמעט שלא היה אף שיר שלא התחיל בברכות למדינת ישראל, על נופיה המקסימים, נשותיה היפות ובחוריה החסונים. בטעות אפשר היה לחשוב שמדובר בהופעת גיוס לצה"ל.

אין אוסף של להיטי אייטיז שלא כולל בתוכו לפחות שיר אחד של אייר סופליי, ובכל זאת החליטו חברי הלהקה לנסות ולהוכיח רלוונטיות ולשלב שני שירים חדשים "שמעולם לא נוגנו בשום מקום, אז לא תדעו אם נטעה במילים", כאילו שהקהל חיכה בכיליון אוזניים לשמוע איזה השמעת בכורה של הלהקה. מצד שני, אף אחד לא התלונן. השירים החדשים, ובעיקר "Sanctuary" המתוק להחריד הציגו את אותו שטענץ קבוע. מלודיה קלילה, הרמוניה פשוטה ופזמון חוזר. לא סיימון, ובטח שלא גרפונקל, אבל בפזמון השני כבר הקהל יכול היה להצטרף כאילו הוא מכיר את השיר מימי התיכון.

קלאסיקות אייטיז עם פיתה דרוזית

מי שציפה לראות הופעת רוק איכותית (למה בעצם?) עלול היה להתאכזב. אבל מי שביקש לחזור לכמה רגעים ולצפות בכמה קלאסיקות אייטיז כמו "Here I am", "Making Love out of Nothing at all" או "Goodbye" לצד בן או בת זוג יחד עם בירה (25 שקל לכוס קטנה) ופיתה דרוזית עם לבנה וזעתר (20 שקל) - לא יכול היה להתאכזב. מעט דבש על הפיתה היה אפילו מאזן את מתיקות השירים.

הקול של גרהאם כבר לא עמוק ומדויק כמו שהיה, אך לעומת זאת, ראסל היצ'קוק עדיין מחזיק בגוון הקול הייחודי לו, שהפך יחד עם המלודיות של גרהאם לסימן המסחרי של הצמד. כל מי שגדל באייטיז וחשב בטעות שאייר סופליי מונהגת למעשה על ידי זמרת ורק שנים אחרי כן גילה שמדובר בזמר, זכה לראות את האיש והאגדה בעל קול הפעמונים מופיע בישראל בגיל 62, עם כמעט אותו הקול, ואותה אהבה. ב-"All Out Of Love", הלהיט הגדול ביותר, שחתם את ההופעה, כבר לא היה אף אחד בקהל שלא שר יחד איתם, וגם לא היה אף זוג שלא התנשק.

אייר סופליי יקיימו עוד שלוש הופעות בישראל, הקרובה מחר (שבת) באמפי קרית מוצקין. ההופעה ביום שני בירושלים תצולם ל-DVD.

• אייר סופליי
• אמפי רעננה
• הופעות חו"ל בישראל
• פופ
• קיטש
• רוק