Macy Gray - Sellout
בסוף שנות ה-90' הבליחה מייסי גריי אל חיינו עם קולה הברווזי שהזכיר את בילי הולידיי. עם להיטים כמו "I try" ו-"Stil", שנלקחו מאלבום הבכורה זוכה ה"גראמי" "On How Life is", נשמעים גם היום רלבנטיים ומקסימים. אבל כמו שקורה בדרך כלל בפופ, העולם עסוק בלרדוף אחרי הטרנד הבא וגריי, שהביאה שילוב של סול ו- RN'B משובח ולא צעקני פילסה את הדרך ללביאות אחרות שעטו על המשבצת הזו.
זה לא הפריע לה כמובן להמשיך ולהוציא עוד אלבומים כמו "The ID" בהשתתפות אריקה באדו ומוס דף, "The Trouble With Being Myself", שכלל שיתופי פעולה עם בק, הראפר פרו מונץ' ואת השיר "When I see you", וכמובן אלבום האולפן האחרון והקולי "Big" שיצא לפני כשלוש שנים. קצת לפני היא עוד הספיקה להתמכר לסמים, להיפרד מחברת התקליטים שלה "Epic", להוציא שני אוספים ו-DVD. ולהופיע בישראל פעמיים בהפרש של שנתיים, כולל ביום הסטודנט בירושלים.
חוזרת לגישה המנצחת של הסול
"Sellout", אלבומה החדש והחמישי לא יגרום לעולם לאבד את עשתונותיו, אבל מעריצי הזמרת ישמחו לגלות שהחן וחיוניות נשארו כשהיו. בהאזנה לאלבום יש תחושה של צניעות מסוימת וחזרה לגישה המנצחת שסול טוב הוא לא רק הפקה בומבסטית, אלא יותר סוג של גישה ולמייסי גריי יש את זה בשפע. יש ב-"Sellout" כמה קטעים מוצלחים במיוחד, כמו הסינגל שקידם את האלבום "Beauty In the World", שמושתת על גיטרה אקוסטית עם קצב אחיד של מחיאות כף.
גם "Help me", שהפזמון שלו הוא קטע גוספל מלא נשמה ו-"That Man" הגרובי, שמזכיר את ימי מוטאון, שניהם טובים. אבל השיר המוצלח ביותר בעיני הוא דווקא "Lately", שממשיך את החיוניות של "Big": קטע סול-פופ עם קצב נהדר, שמאיר צד דיסקו-fאנקי שנעים להתמסר אליו. אורחים כמו בובי בראון, רומיקה ו"וולווט ריבולבר" באו לומר שלום באלבום הסימפטי והלא מתיימר הזה של גריי. לפעמים פשוט טוב להיצמד לידידים וותיקים.
Faithless- The Dance
אל תאמינו תמיד למבקרי מוזיקה. יום אחד הם מכתירים את ההרכב המגניב או הלהקה הלוהטת הבאה ומיד אחר כך זורקים אותם לכלבים. המרדף האינסופי אחרי הטרנד הבא יכול להיות מעייף ולפעמים פשוט כדאי להיות עקבי. קחו למשל את פיית'לס. כמה לא ירדו והספידו את הרכב הדאנס המצליח והמשובח הזה של סוף שנות ה-90'. אז נכון שהאלבומים שהוציאו מאז "Reverence" לא הגיעו לאותו השיא של אלבום הבכורה, אבל אף פעם לא היה להם אלבום ממש רע.
עכשיו מגיע האלבום החדש עם השם הפשוט "הריקוד" ומחזיר אותם לעניינים. מקסי ג'אז, סיסטר בליס ורולו מצליחים להנפיק אלבום פצצה כשהם עושים אחורה פנה וחוזרים בגאווה למוזיקת המועדונים. זה ניכר כבר בקטע הראשון "Not Going Home" שיצא כסינגל עם הקראשצ'נדו המזוהה שלהם.
דיידו מתארחת לקטע הטוב ביותר
אפשר גם למצוא פה רגעים יפים של צ'יל ולאונג', אבל הקטע הטוב ביותר באלבום הוא "Feeling Good" שבו מתארחת דיידו. השיר הופך בהמשך לקטע דאנס אלקטרוני חצוף על גבול הטכנו, כשהקול של דיידו ממשיך להדהד עם הביטים. קטע הרגאיי "Crazy Bal'heads" בו מתארח ג'וני איטץ' פוקס, הוא יוצא הדופן באלבום.
זהו ללא ספק אחד מאלבומי הדאנס הטובים של השנה. מילות השירים לא ממש חשובות פה, פשוט תנו לרגליים לומר את דבריהן. השאר יכולים להמשיך מצידי לחפש את הטרנד הבא. בהצלחה.
Tift Merritt - See You on the Moon
אוהבי הפולק מביניכם, עם משיכה קלה לקאנטרי ולזמרות כמו לוסינדה וויליאמס או רוזאן קאש, עשויים לחבב את האלבום החדש של טיפ מריט, זמרת אמריקאית בת 35. "See You on the Moon" הוא אלבומה הרביעי של הזמרת- גיטריסטית הזו ילידת יוסטון, והוא מגיע שנתיים אחרי אלבומה הקודם "Another Country" (לא כולל אלבום הופעה בדרך).
הקול של מריט נעים ואינטימי וחוץ מגיטרה עליה היא מנגנת תמצאו פה גם פסנתר, קלרינט, חליל, ויולה, צ'לו וסקסופון, כולם מלווים את 12 הרצועות האלגנטיות. כמה האזנות לאלבום גורמות להתיידד בקלות עם מריט, שנוגעת גם ברוק רך ועושה את זה בחן. לעתים היא נשמעת כמו זמרות פולק משנות ה-70', כמו בשיר "The things that everybody does" ולעתים עכשווית יותר כמו בסינגל "מיקסטייפ".
אפשר למצוא באלבום גם שני קאברים: גרסה נהדרת לשיר "Live to You Die" של אמיט רוהדס ו-"Danny's Song" של הסינגר-סונגרייטר האמריקאי קני לוגינס. נכון שסגנון הפולק קאנטרי לא זוכה פה בארץ ליותר מידי פופולאריות, וחבל כי מריט יכולה להתאים לכם אם רק תתנו לה צ'אנס.