מי ראה את ג'וני שלנו

ג'וני שועלי מגיע לסיבוב ההופעות הנוכחי מלווה בהר של ציפיות מצד הקהל שלו, שחיכה לו שבע שנים, ובאספ אמדורסקי אחד, שאמור ללוות אותו לכל אורך הדרך. במופע ההשקה הצטרפו גם האורחים ברי סחרוף והרוקר הדתי עדי רן. שלושתם יחד, במופע אחד, האפילו על שועלי, איכותי ככל שיהיה.

אלא שהציפיות ששועלי יחזור לגדולתו וישחזר את ההצלחות מפעם. רק גברו, כשעל הבמה עלתה איתו נבחרת פליטי ניינטיז שכללה בין היתר את אמיר קרטס מ"רעש", יובל ליבליך מ"גן חיות" ואמיר פרי מ"פורטרט".

פגישת מחזור של דור ה"רוקסן"

חמוש בכובע המוכר ובמבט המבויש והמאפיין, שועלי מחליף בין בס לחשמלית לעיתים קרובות ומדלג בין להיטי להקת "רעש" לאלבומי הסולו המוצלחים והחומרים מהאלבום החדש, דקה לפני שחרורו לעולם. עברו שבע שנים מאז לידת אלבומו הקודם (ולידת ביתו), והרוק הישראלי, לפחות באגף הרוקסני שלו, שקע אי שם במעמקי תודעתם של חובבי המוזיקה, היכן שהוא בין הניינטיז העליזות שאבדו לשנות האלפיים המנוכרות שהכזיבו.

ההופעה נפתחת בשיר הותיק "כדור פורח" ואחריו מגיעים צמד הסינגלים החדשים "זוג יונים" ו"דמעות בודדות". שירים חדשים, והמצב בעייתי. כמעט ארבעה שירים עברו והקהל אינו מרוכזים בנעשה על הבמה. מבחינת שועלי ההתנהגות הזו נמצאת בעוכריו. הוא אינו פרופורמר גדול, ועל כן נאלץ להסתמך על הרפרטואר שלו ועל האורחים.

האורחים מאפילים על שועלי

השיר המצוין "רוח" חושף סוף סוף את קסמו המוכר של שועלי. התאורה במקום מצומצמת למינימום, העיניים נעצמות ונדמה כי זה הרגע שלו ושל נגניו להפגין את המיטב שלהם. אבל מיד לאחר מכן מתחיל סבב של מחוות, מוצלחות אומנם, לאמנים המתארחים, המאפילים לחלוטין על השועל האהוב.

העובדה שאסף אמדורסקי כובש בהופעתו אינה חדשה. די במספר תווים מתוך "רכבת לצפון" בכדי להתניע תאטרון "תמונע" מנומנם שעסוק בעניניו ולהזכיר לו שהוא בהופעה ולא בבית קפה. אמדורסקי מתרומם מכיסאו ומנגן בעמידה, חולש על הקלידים באופן כמעט עיוור. מעתה ועד לדמדומי ההדרן, הבמה שייכת לאורחים, שהפכו במהרה לבני הבית ואף לבעליו.

ברי סחרוף ממשיך את סבב האירוח עם "תני לי מקום". הוא כידוע אחד הפרונט-מנים המצטיינים של העשור, משתבח עם השנים ומהפנט. אין כמו הכריזמה חסרת הגימיקים שלו, יחד עם הפריטה המושלמת על גיטרה, והווקאליות הצרודה המוכרת כדי להסיט שוב את תשומת הלב מהשם הרשום על כרטיס הכניסה להופעה.

עדי רן על תקן הליצן

אחר כך שועלי גאה להזמין לבמה את הרוקר הברסלבי עדי רן, שמציג באופן מיידי את אישיותו הבולטת וחיבתו לבורא עולם, כאשר הוא גורר בעליזות את כל הנוכחים לשירה הרמונית ומחויכת של "רבי נחמן מאומן". מי היה מאמין שיבוא יום ונזכה לראות את אסף אמדורסקי וברי סחרוף מתפייטים על גדולתו של הצדיק.

רן, חבוש כיפה וזקן עבות, מהווה את החלק ההיתולי של ההופעה, מפזר בדיחות לכל עבר ומשחרר סוג של לחץ עצור. הנוכחות שלו מעירה את שועלי מתרדמתו, למרות שקצת מאוחר מדי - עוד דקה מגיע ההדרן, וכמעט ולא בוצעו שירים מהאלבום החדש, שהסיבוב הנוכחי אמור לתמוך בו.

עדיף בחושך

מספר מצומצם של שירים טריים, ואירוח החברים, שהפך להשתלטות בלתי עוינת על המופע, גרם לתהיה בנוסח הופעה של מי היתה כאן הלילה. שועלי התקשה להיות כוכב הערב ולהתקבל חזרה בחיקו המפטפט (אך החם) של הקהל.

רוקנ'רול, כמו רעש, שורד בעיקר באפלה. וכששועלי מבקש מספר פעמים להנמיך את התאורה הוא מוכיח שאם לא רואים - אז מרגישים. להיטיו, כמו "לעיתים" ו"עכשיו", תמיד נשמעו יותר טוב בחושך. וכך גם הוא ישרוד עד האלבום והסיבוב הבא.

• אסף אמדורסקי
• ברי סחרוף
• ג'וני שועלי
• עדי רן
• רוק ישראלי