חברי להקת "הדג נחש" יכולים להתחיל את 2011 עם חיוך גדול על הפנים, אחרי שנה שהייתה אחת השנים המוצלחות ביותר בקריירה של ההרכב, אם לא המוצלחת שבהן. בשנה החולפת זכו "הדג נחש" בתואר להקת השנה בכל מצעד אפשרי, יצאו לסיבוב הופעות גדול בארץ ובארה"ב, קיבלו מועמדות לפרס "Best European Act" בטקס פרסי ה-MTV האירופאי, והסינגל "לא מספיק" שולב במשחק "Sims" ויצא בקליפ מגניב במיוחד שצולם בטכנולוגיה חדישה.
הם כמובן גם שחררו את האלבום "6" בפברואר אשתקד שכל סינגל מתוכו בינתיים הפך ללהיט. לאחרונה, הגיע האלבום למעמד של אלבום זהב יחד עם "בעזרת הג'אם" שיצא עוד ב-2006. סיבה מספיק טובה לחגוג "דג נחש סטייל" ולפרק את ההאנגר בקהל אוהב ורעב למסיבה הכי טובה בעיר.
הלהקה היחידה שעדיין בועטת למיינסטרים הישראלי בלב
ואיזו חגיגה זו הייתה! לכבוד ההופעה המיוחדת זכו רוב השירים לעיבודים חדשים ורובם הוגשו במחרוזות, מה שהוסיף לזרימה של המופע. אלפי מעריצים ומספר מכובד של אורחים, באו לתת אתמול ריספקט ללהקה היחידה שעדיין בועטת למיינסטרים הישראלי בלב ומזיזה לכולנו את התחת.
יריית הפתיחה הייתה "בסלון של סלומון", הסינגל האחרון של ההרכב, שגם הפך לקליפ מגניב במיוחד שהורכב משילוב של קטעי וידאו של הלהקה ומעריצים שצילמו את עצמם. גם בהופעה זכו המעריצים לכבוד והופיעו בקטעי הוידיאו שריצדו במסכים מאחורי הבמה. בכלל, לכל אורך ההופעה הוקרנו קליפים מצוינים, מותאמים לכל שיר, שהפכו לחוויה בלתי נפרדת מהשואו.
האורחים הראשונים שהצטרפו לחגיגה בהאנגר היו "ג'ירפות" ששרו ביחד עם הדגים את "לא יודע למה זה קורה לי" ו"מונוגמיה". הביצועים היו נחמדים, עם כמה אפקטים של גיא מר, תוספת כלי נשיפה ומעט גרוב, אבל לא הורגש הבדל חד בין המקור לביצוע הנוכחי.
כהנא וסטריט לא מיצו את השילוב ביניהם
כששני פרפורמרים חזקים וכריזמטיים כמו שאנן סטריט וגלעד כהנא עומדים זה לצד זה על במה אחת אפשר לצפות למשהו קצת יותר מעניין, או לפחות שכהנא יצטרף ל"מערבולת של חול" שהוא כתב לדג. פספוס, שככל הנראה נבע מכך שהעוצמות של כל צד אולי ניטרלו במשהו את הצד השני.
עם הבובות של "רד בנד", לעומת זאת, זה כבר היה סיפור אחר לגמרי. רד, פונצ'ו ולפטי נתנו ביחד עם "הדג" את אחת הסיטואציות הכי כיפיות ומקפיצות שאפשר לחשוב עליהן בנוף המקומי. זה התחיל בביצוע באנגלית ל"נפרדנו כך" של אבנר גדסי, שהפך מבלוז ים תיכוני קלאסי לקטע רוק-fאנקי, שהשתלב פתאום עם "Gangsta's Paradise", קלאסיקת ההיפ הופ של קוליו, עם קריצה עמוקה לז'אנר ההיפ הופ הים תיכוני שפרח כאן במחצית הראשונה של העשור החולף. גם הקאבר לרייג' אגיינסט דה מאשין ("Killin' in the Name"), היה אחד הרגעים החזקים של הערב ושמישהו ישלח לז'ק דה לה רוחה או טום מורלו את הביצוע החדש. הם, כמו שאומרים, יישארו עם התחת במים.
חיבור שיא עם שבק ס
שיאי הערב הגיעו כמובן בהדרן ובעיקר בהדרן הראשון, אז הצטרפו לחגיגה "שבק ס'". זה התחיל עם "נופל וקם" המשיך עם "לבקש את הקש" ויצא מכלל שליטה עם "כל המניאק" של "הדג", שהשתלב בצורה פשוט מושלמת עם "שיר הגאנג'ה" של השבק. לראות את להקת הראפ-היפ הופ-מטאל הישראלית הראשונה משנות ה-90' מכסחת את הבמה יחד עם הרכב ההיפ הופ הציוני של שנות האלפיים יצר רגע טהור של אושר, כיף ומחאה.
אחרי יותר משעתיים וחצי, בסוף ההדרן השני, הגיעה הגושפנקא האחרונה להצלחה של "6" כש"שיר נחמה" חתם את המופע. למרות שאפשר היה להביא את יהודה קיסר ולתת עוד קצת כבוד לאחד הגיטריסטים הטובים שהיו פה ולא זכו בשנים האחרונות להערכה הראויה להם, הביצוע עם הצלילים הים תיכוניים נעל מופע שהיה פשוט כיף טהור. ומי שלא ראה שמחת "הדג נחש" בהאנגר, לא ראה שמחה מימיו.