מוריסי אוהב אותנו, אז למה הוא בחר כאלה שירים

הסוף היה ממש מפתיע. אחרי שהתאפק כל ההופעה, ולא החליף אף חולצה, עלה מוריסי לשיר הסיום עם חולצה כחולה כהה שנראתה קצת משומשת. באמצע השיר הנהדר "Let me kiss you" (משום מה היחיד בהופעה מתוך "you are the quarry"") הוא הוריד את החולצה, דפק חזק על החזה, ואז זרק את החולצה לקהל. זה היה רגע יפה. מוריסי בן חמישים ושלוש, והחזה הערום שלו הוא בדיוק מה שהוא רוצה להיות, התערטלות פומבית שבאה לומר: אני נותן לכם הכל.

מרגש לראות אמן כל כך נערץ, כשהוא עטוף בדגל ישראל

זאת היתה ג'סטה מוצלחת ומספקת לסיום הופעה שבה מוריסי עשה כל שביכולתו להסביר כמה הוא מעריך את קבלת הפנים החמה שחיכתה לו אצלנו. אלא שאז בא הפינאלה הממש ממש מפתיע. מוריסי עלה להדרן, לשיר את "I see you in far off places" (מתוך "ringleader"), ומיד עם תחילת השיר שלף דגל ישראל והתעטף בו. בתחילה כצעיף, אחר כך כרך אותו סביב המותן כאילו היה חצאית. ככה דקות ארוכות. זה היה בין מרגש מאוד למצחיק. בכל מקרה זה היה קיצוני.

האלמנט המרגש היה לראות אמן כל כך נערץ, כשהוא עטוף בדגל ישראל. מחווה שטרם נראתה כאן, בטח לא באופן הזה. מצחיק, כי בעידן שבו מופעלים על אמנים זרים שבאים להופיע כאן לחצים להימנע מהגעתם, הרעיון שמוריסי מתרוצץ על הבמה עטוף במגן דוד, בתמונה שתוך שעה מופיעה בכל אתרי האינטרנט בעולם, ותשמח כל כך את אביגדור ליברמן ובינימין נתניהו, היא אירוע סרקסטי וקומי.

אוהב פרובוקציות עם דגלים

למה הוא בחר במחווה הזאת? מי שמכיר את מוריסי יודע שהוא אוהב מאוד דגלים ואוהב את ההתעטפות בדגל. עם הדגל האנגלי הוא התחיל לעשות אהבה  עוד בשנת 1984. יש שער מפורסם של האן.אם.אי. שבו הוא בלי חולצה ועם דגל, ועוד מלא תמונות כאלה מהתקופה ההיא. חלק מההסתבכויות שלו באנגליה וההאשמה שהוא גזען הגיעו בגלל הריקודים האלה. חוץ מזה הוא פרובוקטור. הוא יודע מה התמונה הזאת תעשה באנגליה. הוא הרי יודע בדיוק מי מחרים אותנו שם, והוא ייהנה אם יפרוץ סקנדל. והוא באמת היה אסיר תודה על קבלת הפנים וידע שזאת מחווה שתקבל הד. אפשר להגיד עליו הרבה דברים אבל פראייר בתקשורת ותשומת לב הוא לא.

הו, הו, מוריסי. אם הוא כל כך רצה לרצות אותנו, למה הוא בחר לשיר בסיבוב הזה מבחר כה משונה משיריו? הפתיחה של הערב היא נפלאה. באמת. הגיטרה של "How soon is now" היא דרך מושלמת למגנט את הקהל. מיד אחר כך "Everyday is like sunday", כנראה להיטו הגדול ביותר. ואז "Youre the one for me fatty" שהוא שיר חמוד ועולץ ו"You have killed me" הנוגע ואז "shoplifters" של הסמית'ס. חמישה שירים נהדרים, בסדר משובח. תענוג.

מתגבר על הכל ומשתלט בקלות על המרחב

הלהקה של מוריסי מנגנת רוק דחוס, יבש, עוקצני, רועש. השירה שלו אינה מובלטת קדימה, ובכל זאת המוריסי שבו מתגבר על הכל ומשתלט בקלות על המרחב. עם הקול שהתבגר רק לטובה והפרייזינג שאין כמותו, הוא כובש את הבמה כאילו עמד עליה לבדו. הוא באמת אחד ויחיד.

אלא שמכאן החלה בחירה לא מוצלחת במיוחד של שירים. "Ouija board", "Malajasted", "Speedway" ושלושה שירים מתוך הדיסק האחרון "Years of refusal" הם כולם מהשורה השנייה שלו ומטה. גם קבאר לשיר לא מוכר של פרנקי ואלי היה די מיותר. לעומתם נפקדו כמעט כל להיטיו האהובים, ואם כבר קאבר למה לא את "Moon river" שהוא ביצע כה נפלא בעבר?

גם משירי להקת האם הוא שר את "Last night I dreamt" ו"I know it's over "הנפלאים, "Still ill" שהוא שוב מהשורה השנייה ו"Meat is murder" שבעיני הוא אחד החלשים בשירי הסמית'ס, אבל אני יודע, שיש הגורסים ההפך. רק רבע מכל ההופעה. אפשר היה בהחלט לתת מעט יותר. אני משוכנע שהקהל היה שמח לקבל עוד כמה שירים של הסמית'ס, בודאי את הקלסיים כמו "there's a light.." ודומיו.

בחירת השירים מחלישה את המופע

לא כל כך ברור למה מוריסי מתעקש על בחירת השירים הזאת, שביברור מחלישה את ההופעה. זה כאילו חלק מהמשחק שלו, שלעולם אינו מנסה לרצות את הקהל אלא מעדיף לאתגר אותו. אך היא מאוד מנוגדת לעובדה שהוא אמר הרבה פעמים בעברית "תודה", שאל "מה נשמע?" ואף תפר לתוך אחד מהשירים "כן ולא" במקום "yes and no". הוא גם הציג בהתרגשות את מפתח העיר תל אביב שהעניק לו רון חולדאי. ונשאלת השאלה: אם כל כך נהנית למה לא לתת קצת יותר ממה שהקהל רוצה?

אבל כזה הוא מוריסי, והאמת היא שגם עם רשימת השירים הפחות מסעירה, הוא הצליח לכבוש את הקהל בלי בעיה. מוריסי הוא קודם כל זמר. הוא אוהב לעמוד על הבמה ולשיר, וגם כשהוא כבר לא צעיר, ולא גמיש כמו בתחילת הדרך, ולכן לא יכול ממש לקפץ כמו פעם, קל לחוש שהוא נהנה מאוד. כל מי שהגיע לביתן 1 ממילא כושף על ידו בעבר, ולכן סביר להניח שהקהל יצא מרוצה. לטעמי, למרות שהמופע היה קצר יחסית, מוריסי אינו מותח את השירים לעולם, היתה לו בטן קטנה לקראת הסוף, לפני שהוא הגיע לשני שירי הסמית'ס המסיימים.

יהפוך פה לבן-בית בסגנון ניק קייב?

בעולם החדש, שבו הופעות הן הפרנסה העיקרית, אפשר לקבוע שההופעה המוצלחת הזאת מסמלת תחילתה של ידידות נפלאה. אין לי ספק שמוריסי ירצה לשוב הנה מדי שנתיים שלוש, וכניק קייב בשעתו, יתחיל גם לשרוץ כאן לתקופות יותר ארוכות. אני מניח שככל שיעברו השנים, לא תהיה לו ברירה והוא יצטרך להתחנף לקהל יותר עם עוד שירים של הסמית'ס ולהיטים יותר גדולים מקריירת הסולו שלו, מה שרק יעשה לכולם טוב. בכל מקרה מי שאוהב את מוריסי ולא הגיע הפעם, הפסיד.

הערה אחרונה לסיום: למה שעתיים חניה בתוך גני התערוכה עולות 50 שקל? מה זאת ההפקרות הזאת? איפה המפיקים? איפה העירייה? מי מאשר את הסכום הזה? ואם כבר, למה שלא יגבו 15-20 שקל בכניסה לחניון, לפני ההופעה, ואז בסיום אפשר יהיה לפתוח את השערים לכולם, ולמנוע פקק מרגיז של חצי שעה שנגרם מזה שכל נהג צריך להראות כרטיס ביציאה?

מוריסי - I Will See You In Far Off Places

>> מוריסי בהופעה: "יש לי את מפתח העיר ת"א - לא למקדונלד'ס ולא למדונה"

• הופעות חו"ל בישראל
• מוריסי