שמחה גדולה. האירוויזיון חוזר לישראל אחרי עשרים שנה. והביאו אותו במו ידיהם, כמתנה למדינה, נטע ברזילי המאמינה כל כך בזכות להיות שונה ודורון מדלי המעולה שהוא הומו גאה. כעת צריכה גם ירושלים להתארגן לקראתם. כי הרצון לחגוג ולשמוח בבירת הנצח שלנו עם כל אירופה, אינו יכול הפעם לקחת רק את חצי העוגה.
יש קונצנזוס מקיר לקיר, יש שכרון של מנצחים. אבל בבוקר שאחרי כדאי לזכור שתי עובדות פשוטות: אין אירוויזיון בירושלים בלי חילול שבת. ואין אירוויזיון בירושלים בלי עשרת אלפים להט"בים שמחים וצוהלים ברחובות הבירה, חוגגים את השונות הנהדרת שלהם.
כבר אתמול התחילה המערכת הפוליטית להתכונן. כולם רוצים להיות חלק מהחגיגה. כולם רוצים כבוד. השר איוב קרא, השרה מירי רגב, ואני מניח שגם השרה נתניהו בונה על כרטיסים טובים באולם לעצמה, לסנדרה, ליאיר, ולחברים ולחברות שלו. בכיף, למה לא? אירוע באמת משמח.
אלא שכבר אתמול הודיע השר ליצמן שהוא דורש שלא יהיה חילול שבת, והשרה רגב מיד החרתה החזיקה אחריו ״נדאג למצוא פתרון״. אז כדאי שנשים את הדברים על השולחן. אין אירויזיון בירושלים בלי חילול שבת. האירוויזיון במתכונתו הנוכחית הוא סדרה של שישה אירועים, המתקיימים ברצף מיום שני ועד מוצאי שבת ומועברים בשידור לווין לרחבי אירופה.
בשני בעשר בלילה חזרה גנרלית של חצי הגמר הראשון, כולל הצבעת צוותי השופטים. בשלישי באותה השעה השידור האמיתי והצבעת קהל. ברביעי-חמישי חוזרים על אותו הדבר לטובת חצי הגמר השני. ואז בשישי, עשר בלילה, אירוע הגמר לשופטים ברחבי אירופה, שהוא חזרה גנרלית שגם מוקלטת בכל מדינה למקרה שבליל האירוע עצמו יש תקלת לווין. לסיום, במוצאי שבת, האירוויזיון עצמו.
זה לא שחילול שבת הוא מטרה. לא. אבל המפלגות הדתיות אוהבות מאוד לאיים בדיוק בנקודות כאלה ולבלבל את המוח. הרוב החילוני הקיים בינתיים בישראל, לא מתרגש משידור בשישי בערב. זה הרוב היהודי שחי חיים חילוניים, מלאים ויפים וצופה בטלוויזיה מדי ערב שבת. והרוב הזה לא אמור להתחבא או לסבול. ומי שרוצה אירוויזיון בירושלים צריך לדעת שזה כולל עבודה בשבת. כן, כן, כבוד השר אלקין.
ומי שרוצה אירויזיון בירושלים צריך לקבל באהבה את אלפי הלהט״בים, רובם הומואים מרחבי אירופה, שיבואו לחגוג בבירתנו היפה. מי שרואה בהם סוטים שצריך לקלל, או לשלוח לטיפולי המרה, או לירוק כשהם הולכים יד ביד, אינו יכול לארח אותם בירושלים הבנויה. שוב, זה כיף עצום לקיים שוב אירוויזיון בירושלים. אבל בשנת 2019 לא ניתן לקיים אירוע כזה באווירת קריצה והעלמת עין.
יהיה חילול שבת ויהיו מלא הומואים ברחובות. ואם זה לא מתאים אפשר בהחלט להעביר את האירוע לתל אביב או באר שבע או חיפה, למרות שממש לא כדאי ולא מתחשק. האירוויזיון בירושלים הוא הזדמנות לרוב החילוני בישראל לעמוד על זכויותיו. זה עבד מצוין בג׳ירו, אבל באווירת ״עצימת עיניים״. עכשיו יש שנה ארוכה לצאת מהארון ולהכריז: ירושלים שייכת גם לחילונים. וחגיגות האירוויזיון 2019, אם תרצו או לא, הם פסטיבל חילוני של החזרת עטרה ליושנה בבירתנו האהובה. לא פחות.