בעידן החדש שבו מעטים יכולים לשכנע את הציבור להאזין ממש לאלבום שלהם, עולה הערך של פרויקטים כמו "מטרופולין". גם אם עופר מאירי לא יצר את הפרויקט הזה כדי שיהיה לו יותר קל למכור אלבומים. מאירי הוא לפני הכל מפיק מוזיקה. למרות שהוא כותב שירים מוכשר מאוד, ואפילו שר לא רע בכלל. מה שחשוב לו בעיקר, זה סאונד מאוד מסוים, ויצירת אווירה שתהפוך מקבץ של זמרים שאין ביניהם קשר, למקשה אחת.
באלבום הראשון של "מטרופולין" התארחו זמרים איכותיים, אבל רק אפרת גוש בלטה ככוכבת. באלבום השני עלה מאירי ליגה ואירח את עברי לידר ואביב גפן. באלבום השלישי החדש כבר יש תחושת יוקרה של ממש. כמעט כל שיר מארח זמר אחר, בדרך כלל חשוב ומוכר. זה משדר עוצמה וכח, אבל בדרך כלל מקשה על הפיכת אלבום כזה ליצירה קוהרנטית. והאמת היא שלמרות שזה אלבום מוצלח, הוא נשמע יותר כאוסף שירים באותו ראש, מאשר כיצירה מגובשת.
אחרי שלושה אלבומים אפשר גם להמשיך ולאפיין את הצליל של מאירי. אלקטרוני, דרמטי, קר ונדמה שאחרי האלבום הזה, חזרה נוספת על אותו דבר תשמע מיושנת. זה לא מאוד עכשווי, לא מתכתב עם מה ששומעים במועדונים, או עם טרנדים אופנתיים של הרגע. זו מוזיקת רוק אלקטרונית, על-זמנית, כזאת שכנראה תשרוד הרבה שנים, גם בגלל שהיא מאוד ז'אנרית. אחרי שלושה אלבומים, קל לזהות את טביעת האצבע של מאירי. בישראל אין אף אחד כמוהו, מה שהופך אותו למיוחד, אבל אם פותחים את הדיון לאלקטרוניקה מהעולם, קל להציב לצליל הזה מקבילות רבות, רובן הגדול בנות עשר שנים ויותר.
היתרון האמיתי של מאירי היא הפינצטה שבה בחר את השירים לאלבום הזה. ובמיוחד שני השירים הפותחים. "תעשה לי טוב" ששרה דנה עדיני, ו"אתה גומר אותי" ששרה צליל דנין, שהוא השיר הטוב באלבום. בעיקר בגלל הפזמון המעולה "אתה גומר אותי, אתה פשוט גומר אותי", אחת השורות החדשות הכי יפות שנכתבו ברוק הישראלי, שורה שעושה געגועים ל"אל תשאלי מה שעובר עלי" של "איפה הילד".
את ההמשך אין דרך להכליל, אלא רק לבדוק נקודתית. ברי סחרוף שומר על רמה. מיכה שטרית ב-"ישר ללב" מצליח לרגש. הביצוע של מאיה מאירי לקלאסיקה של זמר העם האמריקאי לדבלי סביר, ובעיקר נותן תחושה שמאירי מרפרר לביצוע של נירוונה ולא למקור. שתי ההברקות הבאות מגיעות בסיום. "שם, כי אין כבר כאן" של מוניקה סקס מזכיר למה ההרכב הזה כל כך אהוב, במיוחד כשהם נשמעים כמו רמיקס אמביינט של עצמם. ושיר הסיום של מאירי עצמו, שמפתיע בגיטרה אקוסטית ושונה בגרוב שלו מכל האלבום. הוא גם מזכיר שמאירי יכול לפתוח את עצמו לעוד כיוונים ולייצר פרוייקט שישמע קצת אחרת. בינתיים למרות שזה מעט צפוי, זה אלבום מאוד יפה וראוי.
מטרופולין. "השלישי" (**** ארבעה כוכבים).
>> עופר מאירי בראיון על האלבום החדש של "מטרופולין"
חלב ודבש תוצרת מיכאל כהן
הפתעות זה כיף. מיכאל כהן, הכהן מכהן ומושון, נסע לפני יותר משנה ללוס אנג'לס, והנה הוא שולח אגרת. מתברר שמרחוק הגעגועים עושים את שלהם. וככה הוא מוציא עכשיו להורדה חינם אלבום מקסים ביופיו ובו קטעי היפ הופ אינסטרומנטליים משובחים, שמערבבים דגימות שונות ומשונות של הוויה הישראלית. מקטעי דיבור של נינה סימון המנוחה ועד מירי פסקל, לצד קטעי מוזיקה מופלאים ובהם גם גידי גוב, אריק איינשטיין, כוורת, יהורם גאון ומה לא.
הטריק של האלבום הזה הוא היותו מצד אחד איכותי ואליטיסטי, ומצד שני כובש ונעים להקשבה. מאחר שהדברים האלה כבר נוסו בעבר, יש תמיד חשש שזה ישמע ישר כמו אלבום שמאוד יאהבו בבתי קפה. ההצלחה הגדולה של כהן היא שהאלבום הזה אמנם יכול להיות מוזיקת רקע, אבל לא באמת. הוא דורש ריכוז והקשבה ולוקח הרבה מאוד פעמים להקשיב לכל מאות הניואנסים שמשולבים בו. תענוג אמיתי.
Milk and Honey" - CohenBeats" (**** ארבעה)