בואו נתחיל ישר ממה שישראלים הכי אוהבים, חדשות ה-BDS. אז קבלו בעניין הזה ידיעה מרגשת: ייתכן שנמצא הפתרון להסרת חרם ההופעות בישראל! ייתכן שוולדימיר פוטין יהיה בסופו של דבר האיש שיאפשר לכל אמני תבל להתנגד לחרם. ייתכן שנמצאו השגרירים האולטימטיביים עבורנו. בהודעה שהוציאה השבוע לעיתונות להקת א-הא, בעקבות לחצים שהופעלו עליהם, שואלים חברי הלהקה: "למה ישראל ולא רוסיה, ועוד רשימה של מדינות? אם ישראלים הם היחידים שמועמדים לחרם, מתקבל הרושם כי כלפי ישראל העולם נוהג בסטנדרט השמור רק לה. ואז זה לא אנטי-גזענות אלא בדיוק ההפך. מי שמחרים את ישראל הופך את עצמו לחלק מזה".
משרד ההסברה הישראלי לא היה מנסח את זה יותר טוב. שהרי גם אם יוצאים מנקודת הנחה שבישראל מענים ורוצחים פלסטינים סתם כך, אי אפשר להתעלם מהעובדה שברוסיה מענים ורוצחים הומואים סתם כך. ולכן מי שמחרים את ישראל, אמור להחרים גם את רוסיה. ולא רק אותה. אז איך שדווקא חברי להקת א-הא הנורווגית הם שניסחו זאת כך, באופן שאולי ישמש בעתיד את כל האמנים שיוזמנו לישראל?
זה די מעניין, וכדאי גם להזכיר שבנורווגיה יש כבר שנים רבות אקלים מאוד אנטי ישראלי. זה נובע בעיקר מהחוויות הלא נעימות שעברו החיילים הנורווגים שהיו מוצבים בדרום לבנון בכוח יוניפיל החל משנת 1978, ועברו שם את כל תקופות מלחמת לבנון הראשונה והשנייה. החוויות האלה סוקרו בהרחבה בתקשורת המקומית. אז מה קרה? התשובה היא כנראה האקון הארקט, אחיו (הצעיר ממנו בשלוש שנים) של סולן א-הא, מורטן הארק. האקון שהוא היסטוריון ועיתונאי שפרסם ספרים על ציונות ועל אנטישמיות. הוא גם האיש שהעלה לדיון בנורווגיה את השאלה: כיצד ייתכן שהחוקה הנורווגית הליברלית הכילה בשעתו סעיף שאסר על כניסת יהודיה למדינה?
האקון הארקט, שכנראה מאוד אוהב את ישראל, התלווה בשבוע שעבר לאחיו, כשזה הגיע לפגוש קבוצה מצומצמת של עיתונאים ישראלים לקראת ההופעה המתוכננת של א-הא בישראל בקיץ. וכן, גם הוא חתיך, בדיוק כמו אחיו, ושניהם ביחד מדגמנים מצוין את יתרונות הגנטיקה הטובה לקראת גיל 60. כי לפני שמגיעים למוזיקה, כדאי לשים לב שהאחים לבית א-הא הם באמת פלא טבע. האם אלה החיים בארץ קפואה? בלי הרבה שמש? בארץ שאין בה שום מתח ושום דבר לא קורה? או אולי, כמו שאני מאמין, זה בעיקר ענין של גנטיקה. אגב, גם הקול של מורטן האקרט, שנחשב לאחד המרשימים בתבל, ומשתרע על פני חמש אוקטבות, עדיין צלול כשהיה. אולי זה קשור גם לעובדה שהוא מעולם לא שתה אלכוהול. אבל יותר סביר שגם כאן, מדובר בגנטיקה.
את הקול היפה של הארקט שמעתי בשבוע שעבר בהופעה שנתנה הלהקה בלונדון, בארנה הגדולה של O2. זאת הייתה ההופעה האחרונה במסגרת סיבוב של MTV אנפלאגד, מה שאיפשר היה לבחון את קולו של הארקט באופן מדויק. הקול עדיין שם, וכשצריך הוא מושך את האוויר שניות ארוכות, ארוכות מאוד. זה די מרשים. לארץ הם כבר יבואו במסגרת סבוב הופעות קיצי ואנרגטי שבו הם יחזרו להיות להקת הפופ רוק שהם היו תמיד. מי שאהב אותם, כנראה לא יתאכזב ויוכל לשיר איתם במלוא גרון "Take on me, take me on" .
א-הא הם הלהקה עם ה-שיר הזה, "Take On Me". לא רק שהשיר הזה כבש את העולם כולו בשנת 1985, הוא גם הציג את הקליפ ההוא, המצויר, ששרף את MTV והפך אותם לתופעה של ממש. דור שלם של צעירים הכיר את אלבומם הראשון "Hunting High and Low" בעל פה, וגם את הלהיט הנוסף מתוכו "The Sun Always Shines on TV". זו היתה תחילתו של עשור מוצלח עם חמישה אלבומים. אחר כך הם התפרקו. הלהיט הנוסף המוכר שלהם הוא "Summer Moved On", שהגיע עשור וחצי אחר כך. וגם חלק מהשירים הפחות מוכרים, ישמעו לכם מוכרים.
אחר כך פנו שלושת חברי הלהקה כל אחד לדרכו. הסולן מורטן יצא לקריירת סולו, שהצליחה בעיקר בסקנדינביה. השניים האחרים המשיכו בהפקה מוזיקלית ואמנות פלסטית. שלושתם זכו למעמד מכובד בארצם, וגם זכו בתארי אבירות, ומדי כמה שנים התאחדו להופעות. כך גם עכשיו. א-הא הם להקת פופ רוק אייטיז קלאסית. הצליל והשירים שלהם עדיין נשמעים טוב, ולהבדיל מהרכבים אחרים, הם גם נראים מעולה, כאילו לא עברו 30 שנה.
אם להיות יותר מדויק, מורטן הארקט, הסולן של להקת א-הא הוא נורווגי ממש חתיך. הוא תמיד היה נורווגי חתיך. אבל עכשיו, כשהוא בן 58, זה הרבה יותר בולט, והרבה יותר קיצוני. לפגישה עם העיתונות הישראלית, הוא הגיע בג'ינס וטריקו לבנה. הוא אמנם חבש כל הזמן משקפיים, אבל הוא היה ידידותי להפליא. יש לו 5 ילדים משלוש נשים (הבכור כבר בן 28), וקל היה להבחין, שמרגע שהוא נכנס לחדר, הוא התרכז בעיקר בנשים מסביב, כולל המאפרת. זה לא שהוא פלירטט, כמו שהוא בחן, שם לב, ובעיקר חייך את החיוך הכובש שלו, עד שהיה בטוח שהן נמסו ממנו.
הראיון איתו היה קצר. מראש הודיעו שאין לו עניין להתייחס לנושא ההופעה בישראל, מעבר למה שנכתב בהודעה עיתונות. נרמז שמופעל עליהם לחץ, הם לא מתכוונים להישבר, אבל מעדיפים שהעסק יתנהל על האש הכי קטנה שאפשר. זה לא אומר שלא שאלנו. הנה הדברים שנאמרו בשיחה:
יש בעיה לכתוב שירים כשיש להיט ענק כמו "Take On Me" וצריך לשחזר את ההצלחה שלו? זה מפחיד?
"זה מפחיד אם חושבים על הדברים ככה. אבל לא צריך לחשוב עליהם ככה".
אז איך אתה חושב?
"מה שאתה מציע זאת חשיבה שכלתנית. דרך המוח. והמוח רק מעתיק. ואתה צריך לעבוד דרך הלב ולתת לו לעבוד. ואז נוצר משהו. יש בעולם יצירתיות שבאה ממשהו. וזה מעניין".
אז איך אתה כותב שיר?
"אני לא ממציא שיר. הוא פשוט נוצר. הנטייה היא לחשוב שזה משהו שבא מבחוץ, אבל זה דבר שיכול לבוא מבפנים. גם כשאתה במגרש חניה, בתוך מכונית, יכול לבוא לך רעיון לשיר".
אתה חושב שהעובדה שאתם גרים בנורווגיה ולא בהוליווד נניח, עזרה לכם לשמור על שפיות?
"לא יודע. אני כל החיים מסתובב בעולם ומופיע. אז אין משמעות לזה שאנחנו מנורווגיה".
וכיף לכם עכשיו בתור להקה? בעבר היו לכם הרבה מחלוקות וריבים.
"כן, מאוד. יש לנו מפיק מוזיקלי חדש בסבוב ההופעות הנוכחי (האנפלאגד), והוא איחד אותנו. למעשה היינו שלושתנו נגדו, כי זה נראה לנו לא מתאים ללהקה. אז המאבק מולו זה דווקא הידק את הקשרים בינינו. נוצרה מלחמה בינינו ובינו".
בוא נדבר על הפיל הלבן בחדר. מה יש לך להגיד על ה-BDS?
"לא הרבה מעבר למה שנכתב בהודעה. ניגנו בכל העולם, ומעולם לא היינו בישראל, בהודו, או סין. זה מקרי שלא היינו שם, אז עכשיו אנחנו באים".
ויש עליכם לחצים?
"יש. זה לא יעצור אותנו".
יש לך קול מאוד מיוחד. איך אתה שומר עליו?
"אני לא שומר עליו. אני לא מאמין בזה. צריך לתת לחיים לקרות. מצד שני אני לא חסר אחריות, וכנראה שזה שאני לא שותה אלכוהול עוזר. אני בר מזל, כי אין לי בעיה לא לשתות ולא לעשן".
אתה לא אוהב פופ.
"אני לא באמת שמעתי פופ כשהייתי קטן, אבל כשגדלתי הצלחתי ליצור מוזיקה כזאת. אני בן 58 ועדיין סקרן".
איזה מוזיקה אתה שומע כיום?
"אני לא שומע מוזיקה. אני מאזין לחיים. לא לרדיו. זה הכל קקופוניה של צלילים. העולם מלא גירויים, והעולם מתעניין רק בגירויים. לי זה לא מספיק".
אתה בעצמך כבר ביקרת בישראל. מה אתה זוכר?
"מאוד נהניתי שם ואני שמח ומתרגש לבוא שוב".
כאמור א-הא ינגנו בישראל ב-21.6 בגני התערוכה. ועדיין יש כרטיסים. כדאי.