איפה נועה קילה?
כמה הכנות וקידומים נעשו ל"רעשים", השיר החדש של אושר כהן ונועה קירל. בגדול, האמת צריכה להיאמר: לא מדובר בשיר רע וזו אחלה בלדת חורף, ושילוב הקולות של השניים והכתיבה ההוקית של כהן בולטים מאוד בשורות כמו "עד שתבוא אליי אליי אליי אליי. לאהוב אותי רק אתה יכול".
אז מה בכל זאת הבעיה שלי איתו? (חוץ מהקליפ שנראה כאילו נעשה ב"מובי מייקר"), בעיקר שאני לא מצליח להבין איך הוא קשור לנועה קירל.
לכהן, זמר צעיר וחזק מאוד - ואני מתכוון מאוד - בשטח, אבל כזה שעדיין לא מקבל יחס תואם בתקשורת וברדיו הממסדי, השיר הזה עושה שירות מעולה. השם שלו קפץ לאחרונה במדורי הרכילות ולא כי עומר אדם הופיע ביום הולדת שלו, אלא בזכות שיר שכתב. כש"רעשים" יצא, כל מי שמעורב רגשית (גם אתם, תפסיקו לשקר לעצמכם) בסיפור האהבה והפרידה של נועה קירל ומרגי מיהר לשמוע אותו, ובספוטיפיי יש לו כבר יותר מ-100 אלף האזנות - מספר יפה מאוד להשיג תוך שבוע, במיוחד עבור כהן.
מצד שני, באמת שאני לא מבין מה נועה קירל עושה בשיר הזה. איך מ"מיליון דולר", "יהלומים", והפקות בלוס אנג'לס היא מוצאת את עצמה בבלדה מזרחית בישראל? איך זה קשור לזהות שבנתה לעצמה במשך השנים עם המון עבודה קשה? יכול להיות שמדובר בנסיון למזער נזקים מאותה עקיצה לאקס בפרסומת, והראיון שבו התלוננה שלא קיבלה ממנו הודעה על העקיצה שלה. אגב, קירל חתומה לצד כהן על מילות השיר, ובאמת שקשה להבין איך בחורה שמצלמת פרסומת שנועדה לעשות רעש שרה על "רעשים" שמפריעים לה.
כאמור, אי אפשר להתעלם מההקשר והחלל שהשיר הזה קורה בתוכו, אבל חוץ מהבאזז שקירל יצרה עם השורות שפרסמה בסטורי וכביכול מתייחסות לסיטואציה האישית שלה - נסו לדמיין איך השיר "רעשים" היה נשמע אם הייתה משתתפת בו כל זמרת אחרת. התוצאה כנראה הייתה דומה, לא? אז מה הערך המוסף שמתקבל מהנוכחות של כוכבת הפופ הכי גדולה בישראל בשיר?
בשביל זה?
הוא אמנם לא הודיע על פרישה או הפסקה בקול רם, אבל הרבה מאוד זמן שלא שמענו מהראל מויאל. אני באמת מצטער אם זה נשמע רע מדי, אבל אם הוא בונה על "צ'רלי" שיהיה השיר שיחזיר אותו לקדמת הבמה, עדיף בשבילו שיוותר כבר עכשיו.
כן, אי אפשר להתעלם מכך שהשיר הזה מזכיר בצורה מבהילה את "ג'וני", הלהיט הענק של 2020. מויאל שר כאן על צ'רלי, על זה שהוא עוד רגע בן 40 ו"שוכר דירה ברוטשילד, קומה שניה בלי מעלית". גם בתור מחווה או שיר תשובה לג'וני זה לא עובר, בעיקר כי פשוט לא מדובר בשיר טוב.
הכתיבה נופלת כאן לכל הקלישאות שאפשר ליפול אליהן: שומע זוהר בסלון מלא עשן, אמא ממוצא מזרחי מתקשרת ואומרת תבוא הביתה כי אבא סיפר כבר לכולם בבית כנסת. כן, כי אין אבות מזרחים שלא הולכים לבית כנסת. גם הקליפ המאויר (קצת יותר מדי) דומה ל"ג'וני", ואל תתנו לי להתחיל ולדבר על האנימציה שנראית כאילו נוצרה במשרדים של "שרוטונים". עצם הניסיון לרכב על גלי הטרנד של הלהיט ההוא זה לא דבר פסול אלא רק הגיוני, ותראו מה קרה במוזיקה הישראלית מאז ש"מועבט" יצא. הבעיה היא שכאן מדובר בניסיון לא מספיק טוב, קצת מאוחר מדי ומעט עצל.
כש"אמצע הלילה בכפר" יצא, אנשים עוד לא הכירו את השם עידן עמדי ופאודה נשמעה כמו מילה בג'יבריש, הלהיטים הגדולים של הראל מויאל אכן שיחקו על המנעד של "חייל-מזרחי-רגיש", ואין סיבה שזה לא יצליח גם היום - במיוחד בתקופה שבה רביב כנר מחזיר את הסגנון לקדמת הבמה אחרי שנים מעט מנונמנות ליוצרים יוצאי הצבא בישראל.
13 סיבות
איכשהו, בלי לשים לב, נורוז יצר עולם ושפה משלו. אפשר לחלק את האלבום החדש שלו "מרגיש מוגזם" לשניים: החלק הראשון בו הוא עולה על ביטים "לא קונבציונלים" שמזכירים את Eternal Atake של ליל עוזי ורט, והחלק השני שכבר הופך להיות חאפלה של ממש עם אזכורים של ניקוס ורטיס וחילבה (!).
אז הנה 13 השורות שגרמו לי לצחוק בקול רם באוטובוס.
- "היא מחפשת חתונה, למה מי מת? אני נשוי לעבודה היא במקווה" - חסך בה.
- "באלי לשנות ת'אלגוריתם, באתי לאכול כמו עיד אל פיטר, בא לי ב.מ.וו בצבע חילבה, אבל וואלה שסבבה לי גם בלי זה" - חילבה. בשבוע שבו מציינים את יום השפה העברית, אין דרך יפה יותר לחגוג אותו משיר על חילבה.
- "גמיש אני מיסטר פאנטאסטיק, עושה פופ הוא דביק כמו מסטיק" - קארטינג. במקרה הזה נורוז עונה לסצנת ההיפ הופ שטוענת שהוא התמסחר.
- "שיכור כאן בטברנה באמצע סלוניקי, היא עושה לי קיצי אני אוכל ציזיקי. משקה אותה באוזו, וואלה איזה כיף לי, רוקד עם מנדולינה מרגיש כמו ניקוס ורטיס" - חפלה בטברנה. זה פשוט כל כך מטומטם שזה גאוני.
- "או מציק לה, היא צריכה עוד בירה, יש לה צבע כמו דקלון ופריזורה כמו של דיקלה" - אווץ'.
- "שכנים שלי חושבים שיצאתי לריצה, זה נראה להם מוקדם. תכלס אני חזרתי מהאולפן מאוחר" - צריכים אותי. נורוז, כנראה לבוש במותגי ספורט כמו הראפר שהוא, חזר מהאולפן מאוחר כל כך מאוחר שזו כבר הייתה שעה שבה אנשים יוצאים לריצות.
- "בוקר טוב, חלומות פז" - חלומות פז. קמתם פעם בבוקר והרגשתם שהחיים שלכם פשוט מרגישים כמו חלום?
- "צלצל הבנק אמר אתה מגזים. עניתי לו תודה רבה חתיך, מפה לשם אנחנו שותפים, מפה לשם עושים חופשות של סקי, כתבו על זה עכשיו בכלכליסט" - חלומות פז. אני אפילו לא יודע מאיפה להתחיל.
- "מעשן ת'בוף הזה עד לא ידע, קוראת לי רחמים, היא לא יודעת" - מאה אחוז
- "אין לי זמן להיות בכיין, יש לי זמן להיות שחיין. שוחה בכסף מזומן, זוכה בכסף מאולתר" - מה אתה לובש?
- "אני קיצוני כמו מרגול בנרקוס, אתה קונה אלכוהול במרכול, אני קונה הכל מהכל, אתה קונה הכל מעכו, אתה דאמבו אני ראמבו, אתה מרכך אני שמפו" - מה אתה לובש? עכשיו כל מה שאני יכול לחשוב עליו זה על מרגול בנרקוס. תודה רבה באמת, נורוז.
- "אני נפלא רק תתנו לי סיכוי" - נס. נורוז מרפרר לאחד הרגעים הכי הזכורים ומצוטטים בתולדות הפיג'מות.
- "זרים שזרים לי להם אנ'לא זר. זה קטע מוזר זה רץ כבר תקופה. תודה לכולם, מעריך ת'תמיכה" - נס. גם אלוף הנונסנס של הראפ הישראלי מוכיח שהוא יודע לרגש.
מטקות
אם עוד לא שמעתם את השם דודי בוזגלו זה רק כי אתם לא מסתובבים במקומות הנכונים - וירטואלית ופיזית. אבל זה לא באמת משנה כי עכשיו הגיע הרגע שבאמת צריך לשים לב אליו: לפני שבועיים שחרר בוזגלו את "מטקות", שיר חדש שהפיק לו "69" (עומרי סגל) - האיש שכידוע חתום על השיר הראשון של נועה קירל, וזו הפעם הראשונה שבאמת הרגשתי שיש פה שיר טוב, ומשירי פופ מזרחי שלא מחדשים ממש - בשיר הזה פתאום הוא חתך חזק לפופ-ארנ'בי עם ביט שמתבסס על דריל. והשירה שלו בפזמון? וואלה להוריד את הכובע.
הפעם למעלה
אף פעם לא שמעתי את איה זהבי פייגלין, עזבו, אף פעם לא האמנתי שאני אי פעם אשמע את איה זהבי פייגלין, אבל משהו ב"למעלה למטה", שיצא לפני שבועיים ממש תפס אותי, ואת כל השבוע האחרון העברתי צמוד לכפתור הריפליי. אולי זו הסופה כרמל שהנחיתה את מצב הרוח שיתאים לשיר הזה, אבל אם זה מה שהיה צריך לקרות בשביל שאתחבר אליה - תנו לי סופה כזו פעם בחודש.
"סוף סופה להיגמר בקיץ", שרה פייגלין, ובארבע מילים בלבד היא הצליחה לתאר את מה שיוצרים אחרים ניסו עשרות פעמים בעבר ולא תמיד הצליחו.
וואלה יצא זהב
אין לי מושג מי אלה נתיב ויונתן זלצברג, אבל השיר "מידאס" שהוציאו השבוע הגיע אליי ממש במקרה ויש לי תחושה ששווה לעקוב אחרי הצמד הזה.