זה היה עוד יום במשרד הפרסום AVRAHAM. אנשי הקריאייטיב ניסו לפצח את הבריף שהונח על שולחנם מצד הלקוח, פנגו במקרה הזה: קמפיין ענק, כולל על המסך, דיגיטל כמובן וליהוק של כוכבת שתגלם זמרת פופ עכשווית. אני יכול רק לשער שהמשפט "משהו מצחיק כזה שימשוך תשומת לב" נכנס איפשהו בפינג פונג בין הלקוח למשרד הפרסום.

"כוכבת הפופ של פנגו בסינגל בכורה!", הכריזה הודעת הסמס של אפליקציית שירותי תשלום החניה שנשלחה כעבור כמה חודשים לכל משתמשיה - ואני מוכן לשים את הבית שאין לי שהם העלו את ההצעה הזו בפני זמר או זמרת מהז'אנר הים תיכוני וקיבלו תשובה שלילית, אז הם החליטו להביא את שני כהן. כי כשמלבישים על הדבר הזה את המילה "פארודיה" מקבלים כביכול לגיטימציה להתבזות.

אבל בחייאת, לא מיצינו את הקטע הזה של לצחוק על זמרי הפופ מזרחי? עברו כבר חמש שנים מאז דדי דדון, ועדיין לא ברור מאיפה נובע הצורך הזה להקצין ולהגחיך את כוכבי הז'אנר, חוץ ממרמור של אנשים שמרגישים שגנבו להם את התרבות.

נכון לכתיבת שורות אלה לשיר של "לי-פן גולד", שמוגדרת על ידי פנגו כ"כוכבת הפופ החדשה", יש כבר למעלה מ-850 אלף צפיות והאזנות - ותמצאו לי מישהו אחד שיידע להגיד מה בעצם הפיצ'ר שפנגו רצו לקדם בקמפיין החדש - כולם מתרכזים בשני כהן שרה "איך אתה אוהב להסטריס". לפי הדיווח של אתר אייס אגב, פנגו השקיעו 5 מיליון שקלים על הקמפיין, כשכהן קיבלה כמה מאות אלפי שקלים.

חשוב להגיד: אין לי אפילו טענה אחת לשני כהן, אין לה באמת סיבה לסרב לשכר כזה. הטענות שלי הן בעיקר כלפי פנגו ומשרד הפרסום אברהם. אם גם ככה אתם משקיעים סכומי ענק על פרסומת שאף אחד לא באמת זוכר מה המסר שלה - לא עדיף להמשיך את החיבור שנוצר בשנים האחרונות בין המותגים הגדולים לזמרים גדולים בצורת חסות בקליפ?

מה שטוב לפילה (נועה קירל), איטונג (אנה זק), רולדין (סטטיק ובן אל) וכל עסק שני בישראל שעזר לפתח את תעשיית המוזיקה הפופולרית - חייב להיות טוב גם לפנגו. כמו שכבר אמרתי וסיכנתי את הבית העתידי שלי - אם פנגו היו מציעים לזמר פופ מזרחי להשקיע בשיר שלו ולשלב איכשהו בקליפ את הקונספט הנבחר - אין סיכוי שמישהו היה מסרב בשביל סכומים כאלה. אף אחד לא פה לשם לשמיים.

ולחברים ממשרד הפרסום שהצליחו לדחוף לפנגו את הפיץ' של הזמרת המזרחית המרבונה: עבודה יפה, באמת, שיא החדשנות. בחיים לא יצא לי להיתקל בקמפיין כל כך מבריק, וואו! מעניין כמה זמן לקח לכם לחשוב על הרעיון של "זמרת פופ מזרחי שתדבר בהגזמה עם לקסיקון מגניב מהשכונה".

נניח והחלטתם לעשות לעצמכם הנחות והלכתם על התבנית המוזיקלית הבסיסית ביותר (ויש שיגידו נוטפת גזענות), לא יכלתם לפחות להבריק עם יציאה שתכנס לפלייליסט? למען הסר ספק, אם באמת היה מדובר בשיר טוב שמחדש משהו בתרבות הישראלית הטור הזה לא היה נכתב. אני חי לפי האמונה שלכסף אין ריח, והעמלה שהמשרד שלכם חתך על 5 המיליון ראויה לשבח - אבל אני יכול להסתפק בזה שהשם של המשרד שלכם לנצח יישאר חתום על הסרטון  (והשיר) המביך הזה.