ליידי גאגא ור. קלי – "Do What You Want"
סוף סוף , אחרי שני סינגלים לא מרשימים, אנחנו זוכים לקבל מליידי גאגא שיר פופ ראוי, שמי יודע, עוד עלול להפוך ללהיט אמיתי, לא כזה שנדחף בכוח על ידי יחסי הציבור האימתניים שלה, או בגלל התחת שלה שמרוח על כל העטיפה של הסינגל.
בלי התחנפויות מיותרות לז'אנר ה-EDM, בלי אובר-דרמטיות בהפקה ובהגשה, ועם קריצה מכוונת לאייטיז. אורח די מפתיע בשם ר. קלי מצטרף לחגיגה והתוצאה היא קטע ארנ'בי פופי עם נגיעות אלקטרוניות, שלא רק נשמע כמו להיט רדיו ענק, אלא גם כשיר שיכול להציל את האלבום המתקרב שלה "ArtPop" מלהיות פלופ רציני.
קייטי פרי – "Unconditionally"
ובעוד ליידי גאגא חוזרת לעצמה, מוציאה קייטי פרי את הסינגל החדש שלה "Unconditionally". פרי חוזרת כאן על עצמה ומשעממת למוות, עם קטע ששמענו מאה פעם קודם (לא פלא, כשמקס מרטין וד"ר לוק, שכתבו לה 80 אחוז מהלהיטים, חתומים גם כאן).
כמו ב "Roar", הניסיון ליצור קלאסיקת רדיו אמריקאית די שקוף כאן. למרות שהליריקס וידאו נאה (כל אמן ישראלי היה שמח להיות חתום על ליריקיס וידאו ככאלה כקליפ רשמי שלו), וההפקה מוקפדת, אי אפשר שלא לתהות למה להפוך מילה כל כך ארוכה לפזמון מוזר. אבל בעיקר, למה להמשיך להיות דודה ולהוציא עוד שיר נעים מדי מהאלבום "Prism".
האלבום, כפי שמסתבר מההאזנות המוקדמות, כולל לא מעט ממתקי פופ מבטיחים (לצד כמה זוועות, אני חייב לציין). נקווה לטוב יותר בסינגלים הבאים. בינתיים שימו אוזן על "Legendary Lover" (קאנטרי טראפ?), "Dark Horse" (טראפ פופ) ו-"This Is How We Do" (האייטיז בקאמבק).
אבריל לאבין וצ'אד קרוגר – "Let Me Go"
אם נתעלם לרגע מהשנה בה אנחנו נמצאים כרגע, אני חייב להודות שצמד הרוקרים הנשוי אבריל לאבין וצ'אד קרוגר הביא אחלה דואט. הוא, סולן אחת מלהקות הרוק הפופולריות בעולם, "ניקלבק". היא, זמרת פופ-רוק, שהייתה פעם אחת הזמרות הפופולריות בעולם והיום מתחזקת קריירה בעיקר בזכות תמיכה מסחרית של מותגים, שדוחפים לה לקליפים בלי בושה מוצרים.
אבל הבעיה היא שאנחנו חיים ב 2013, ושירים מהסוג הזה עבדו לנו על האוזן כבר לפני עשר שנים, והיום, גם אם גורמים לנו לזמזם אותם באי נוחות כל היום, נשמעים כמו חיקוי לאותם שירים , שלמעשה היו חיקוי לשירים באמת טובים מתחילת הניינטיז. אז אווריל לאווין בחורה חיובית בסך הכל, אבל בעידן מיילי, ריהאנה וגאגא, היא פשוטלא רלוונטית. מה שבטוח, ביום שהז'אנר חוזר לאופנה (והרי ברור שהוא עוד יחזור), היא ובעלה, יוכלו לקנות עוד כמה בתים לילדים שבדרך.
חן אהרוני – "Crazy"
לא נפלתי מהאודישנים של חן אהרוני ב"אקס-פקטור" הבריטי, שהיו ניסיון די שקוף לרצות את השופטים ולמכור להם דמות פופית סטרילי מדי. זה היה די מבאס (בשבילו בעיקר), כי אחרי הקאבר המוצלח שלו לריהאנה, שעשה הרבה רעש ביו-טיוב, חשבתי שהוא כבר התפקס על האיזורים המוזיקליים שהוא יותר מוצלח בהם.
לשמחתי, "Crazy", הסינגל הבינלאומי הראשון שהוא שחרר השבוע, הוא דווקא בול מה שציפיתי לשמוע בקטע מקורי שלו בימים של אחרי החוויות בחו"ל. קטע פופי מוצלח מאוד, גם מבחינת לחן (וסחתיין על רובי פייר, כשרון עולה, שכתב והלחין איתו), וגם מבחינת ההפקה המוזיקלית של ניצן קייקוב, שבקטע קצת אירוני מזכירה דווקא את "עוד" של נתן גושן.
לא בטוח שזה השיר שיביא לאהרוני את הפריצה הבינלאומית, אבל זה בטח שיר שייקח אותו עוד שלב הלאה במסע. בהחלט שיר שעושה חשק לשמוע ממנו עוד בהמשך. וכמו שהוא כבר נראה לי הבין, עדיף באנגלית. כי פופ כזה בעברית? פשוט חבל על הכסף.