1. גוטיה וקימברה – "Somebody That I Used To Know"
אפילו עוד לפני ההצלחה הקוריאנית ההיסטרית של סאיי זכינו להכיר גם את גוטייה האוסטרלי, שהוכיח שוב שבשנת 2012 לא משנה מאיפה אתה מגיע- אם הרשת אהבה אותך, תוכל לכבוש כנראה כל נקודה בעולם. למרות הבאזז הגדול ברשת סביב השיר (שמסמפל, האם ידעתם, פתיח של להיט ברזילאי נושן) והקליפ המקורי שלו, זכה גוטייה להכרה הגדולה באמת רק אחרי שחבורת כוכבי היוטיוב האמריקאית "Walk On Earth" עשתה לו קאבר גימיקי עם גיטרה בודדת שנצפה על ידי מיליוני צופים שכמובן רצו לחפש מיד גם את השיר המקורי. כש"Somebody That I Used To Know" הגיע לתחנות הרדיו בעולם, ועם כמה מיליונים של צפיות מאחוריו, אף אחד כבר לא יכול להתעלם וקלאסיקה נולדה. גוטייה גם הצליח איפה שסיי הצליח פחות בכך שהביא "שיר איכותי" שנצרך על ידי סוגים רבים של חובבי מוזיקה, מה שהגדיל מן הסתם את המכירות של הלהיט. לא סתם הוא הפך לסינגל הדיגיטלי המורד בכל הזמנים, עם 13 מיליון עותקים.
2. דיוויד גואטה וסיה – "Titanium"
ללא ספק מדובר באחד השירים היותר מרגשים של השנה והוא כנראה ההגנה הכי טובה מול מי שטוען שמוזיקת דאנס לא יכולה לרגש. אומנם דיוויד גואטה היה צריך לחשוב הפעם מחוץ לקופסא ולחפש את הווקאליסטית (והיוצרת) שלו בעולמות האינדי, אבל זה בהחלט השתלם. לכולנו. לא הרבה יודעים אבל בהתחלה סיה כתבה את "טיטניום " לאלישיה קיז שמשום מה החליטה לוותר עליו, אחר כך ניסתה אצל גואטה, שייעד אותו בהתחלה לקייטי פרי (שלא רצתה לעבוד איתו) ואחר כך למארי ג'יי בלייג (שאת הגרסה שלה אפשר לשמוע ברשת) ורק כשזה לא הסתדר, הקשיב שוב לסקיצה בו שרה סיה עצמה והבין שהמבצעת הראויה ביותר היתה לו תמיד ליד האוזן. מאז השניים הספיקו להקליט עוד להיט יחד השנה ("She Wolf"), תרמו אחד פחות מוצלח לפלו רידה ("Wild Ones") וגם ריהאנה לא יכלה לעמוד בצד וביקשה מסיה את המילים והמלודיה שילוו את הביט של "Diamonds". אם לשם הולך עולם הפופ ב-2013 אפשר להיות רגועים.
3. סיי – גאנגנם סטייל
בגלל שכל כך הרבה מילים נכתבו על השיר הזה ועל ההצלחה שלו, צריך רק לקוות שמכל ה-8 מיליון דולר שהוא עשה השנה (בתכלס נראה לי שהרבה יותר כשיגיעו כל הדוחו"ת מכל העולם) יפריש סיי לפחות חצי מהסכום לצמד הדאנס המפורק "LMFAO". כי בתכלס, כולנו יודעים שכל הגנגנם הזה למעשה מבוסס על שני להיטי הענק שלהם משנה קודם. חוץ מהפקת הדאנס הטראשית הוא לקח מכל אחד מהקטעים קצת. אם זה בקטע של המצאת ריקוד חדש (ריקוד השאפלינג מפארטי רוק) ואם זה במשפט המפתח שמגיע באקפלה רגע לפני הקרחנה (/ "Sexy & I Know It). תוסיפו לזה מבטא קוריאני (וטרנד חזק באמריקה על פופ הקוריאני בכלל), קליפ מצחיק ומושקע מהכסף שהלווה מהאבא העשיר שלו והופ, גם לכם יהיו מיליארד צפיות. נגיד.
4. פאן וג'נל מונה – "We Are Young"
כל שנה צריכה לפחות שיר אחד שיגדיר אותה ויהפוך להמנון של דור שלם. אם גנגנם סטייל היה המנון הריקודים של השנה, אז אין ספק שהלהיט של "פאן" הוא המנון הפופ הכי גדול שהיה לנו ב-2012. באופן מפתיע הוא הגיע דווקא מלהקת אינדי די בנאלית, שהחליטה לטעום קצת מפסגות המצעדים והתחננה למפיק ההיפ הופ הנחשב ג'ף באסקר (ריאנה ביונסה, ג'יי זי) שיפיק לה אחד כזה. באסקר נפל כבר בהאזנה הראשונה מהפזמון, תיבל את הגיטרות בגרוב היפ הופי מהבית והביא גם חברה טובה שלו, זמרת הארנ'בי ג'נל לתרום קולות. התוצאה: להיט פופ עם פזמון מושלם וטקסט המנוני שדי מייתר את שאר מילות השיר. למרות 2 להיטים נוספים שפאן" הצעידה השנה, קשה להאמין שהלהקה (הדי משעממת הזאת), תצליח להתעלות אי פעם על ההישג של הלהיט הזה.
5. לנה דל ריי – "Video Games"
תוצר מהונדס של תעשיית המוזיקה? אבא עשיר? ניתוחים פלסטיים? למי אכפת. בסוף השנה שעברה פרצה לחיינו לנה דל ריי עם קול מהפנט והפקה באווירת סיקסטיז והביאה איתה את אחד השירים יותר מרגשים בעולם הפופ בשנים האחרונות ("Video Games"), שגם הצליח להפוך תוך זמן קצר לקלאסיקה בת זמננו (קאבר בפריים טיים של "דה וויס" למשל). לשמחתנו גם אלבום הבכורה שלו "Born To Die" ענה על כל הציפיות וניפק לא מעט שירים מוצלחים כמו שיר הנושא, "Blue Jeans", "National Anthem" ו"Summertime Sadness". כמו שכבר הוכיחה אדל שנה קודם, גם לזמרות לא מוחצנות כמו ריהאנה או ליידי גאגא יש מקום בעולם הפופ ולפעמים הרבה יותר מזה.
6. ברונו מארס - Locked Outta Heaven
אומנם בהאזנות הראשונות לשיר זה נשמע כמו מחווה מוגזמת מדי של המפיק מארק רונסון ללהקות הסבנטיס אייטיז הגדולות "פוליס" ו"דייר סטרייט", אבל הפזמון המדבק, השירה המדויקת של מארס וההפקה המוזיקלית המשויפת של רונסון, לא השאירו בררה אלא להתמכר לאחד השירים היותר כיפיים שיצאו ב-2012 (בשנה שעברה "Fuck You" של סי-לו עשה קצת אותו דבר). בניגוד לאלבומו הראשון והמתקתק ועמוס הלהיטים, הציג מארס בשיר הזה גם צד אחר ויותר מגניב שלו ועשה עוד צעד בדרך לעלות לליגה של הגדולים באמת.
7. ריהאנה – "Diamonds"
למרות קצב עבודה לא אנושי, השרצות בלתי פוסקות של סינגלים ואלבומים לרדיו וליוטיוב והתעסקויות בעייתיות עם כריס בראון, נראה שריהאנה פשוט עושה הכל נכון (חוץ מהקטע עם האקס כמובן). בדיוק כשחשבנו שיהיה קשה לה לשחזר את המנוני הדאנס של האלבום האחרון שלה ( "We Found Love" ו "Where Have You Been") מהשנה הקודמת, הפתיעה ריהאנה וחתכה לכיוון אחר עם קטע מיד טמפו אלקטרוני מדבק, טקסט מרגש של סיה ושירה מרשימה שחושפת יכולות שלא שמענו ממנה בעבר. למקרה שמישהו עוד פקפק במקומה בעולם המוזיקה, הביאה אותה רירי גם בהופעה רטובה, מהסוג שמשדרג כוכבות אל כס המלכות, באקס פקטור בריטניה.
8. קרלי ריי ג'פסן – "Call Me Maybe"
ובתואר איש העסקים הממולח של השנה, קבלו את: סקוטר בראון. מנהלו של ג'סטין ביבר. האיש שאחראי במו ידיו לכוכב הפופ הכי גדול של השנים האחרונות החליט להרחיב את עסקיו השנה ולקח תחת חסותו גם את פליטת "קנדיאן איידול" בת ה-27 קארלי ריי ג'פסן. כסינגל ראשון הוא תפר לה שיר דאנס פופי מדבק, מן גרסה מוקפדת ומודעת לעצמה של "Friday" המטופש והמאוד ויראלי של רבקה בלאק שהפך את יוטיוב שנה קודם. את מכת הקידום הראשונה הוא הטיל על ביבר וחברתו סלינה גומז שהעלו לרשת גרסה משלהם לשיר וחשפו בין לילה 54 מיליון אנשים לכוכבת החדשה. הטירוף לא איחר להגיע: היסטריית צפיות ביוטיוב, אלפי פרודיות ועשרה מיליון עותקים ברחבי העולם. ההצלחה היתה כל כך מהירה שאפילו נשאר לו קצת זמן לתפוס לפני כולם את הגנגנם סטייל של סיי ולהפוך למהלו האישי באמריקה, ולאיש עשיר מאוד באופן כללי.
9. סקרילקס – "Bangarang"
איך שזה נראה כרגע, ז'אנר הדאבסטפ שהתפוצץ לנו באוזניים בשנתיים האחרונות לא הולך להמשיך איתנו אל עבר 2013, בטח לא בהשפעות שלו על כל שיר פופ שני במצעדים. שימוש יתר קוראים לזה. אבל אין ספק שהכוכב הכי גדול שייצר הז'אנר הולך להישאר כאן עוד קצת, כי גם בין כל מפלי הצפצופים והבסים המבעבעים מאוד קשה להתחמק מהכישרון הגדול של סקרילקס (סוני מור) לייצר קטעים אלקטרונים ממכרים, שעובדים ברחבות, בדיוק באותה מידה שהם יכולים לעבוד במצעדי הפופ. "Bangarang",הלהיט המיינסטרימי הכי גדול שלו עד היום, הוא הרבה יותר מסתם עוד טראק דאבסטפ, למעשה יש בו הכל מהכל: השפעות אולדסקול היפ הופ משמח, מלודיה אלקטרונית סוחפת ואפילו גיטרות ואווירת רוקנ'רול שהפכו אותו לפופולרי גם בתחנות רדיו של רוק באמריקה. פלא שהדבר הזה כבר מגרד את 100 מיליון הצפיות ביוטיוב?
10. ג'סטין ביבר – "As Long As You Love Me"
למרות שהפסיד לסיי את תואר הוידאו הכי נצפה ביוטיוב בכל הזמנים, ג'סטין ביבר בהחלט ניצח השנה כשהצליח לעבור עוד שלב בדרך להפוך מאליל ילדות לכוכב פופ שמדבר כולם. הסינגל הראשון מאלבומו האחרון (Boyfriend) היה כולו מחווה למהפך המוזיקלי של ג'סטין טימברלייק בימים של אחרי אן סינק וב "As Long As You Love Me, הוא כבר ניסה לעשות "Cry Me A River" משלו עם חצי קליפ חצי סרט קצר דרמטי א לה מייקל ג'קסון וסאונד דאבסטפ עדכני ומוצלח, שהכניס אותו גם למועדונים שבהם רוקדים ילדים מהסוג שמת להכניס כאפה לכוכבי פופ כמוהו.
11. ניקי מינאז' – "Starship"
בעולם מושלם ניקי מינאז' היתה ממשיכה להתלכלך רק בז'אנר ממנו הגיעה ולעשות עבודה מעולה, אבל מינאז' כבר מזמן החליטה שהיא רוצה להיות פופ סטארית לכל המשפחה (ובקרוב שופטת באמריקן איידול) וכיוונה השנה כמה שיותר מדויק לטעם של תחנות הרדיו האמריקאיות עם להיטי דאנס משמחים ושטותיים (ומאוד דומים) כמו "Starship" ו "Pound The Alarm". למזלנו היו גם כמה קטעי היפ הופ מוצלחים במיוחד בין לבין ובראשם "Beez In The Trap".
12. אדל – "Skyfall"
להיטי האלבום האחרון של אדל המשיכו לככב בגדול גם ב-2012, למרות שיצא שנה קודם וכל מה שאדל היתה צריכה כדי לשמר את מעמדה בפסגת המכירות ולצאת לחופשת לידה בראש שקט, הוא רק שיר אחד חדש. שיר הנושא של ג'יימס בונד האחרון ואחד הבונדים המצליחים והמוצלחים בהיסטוריה היה אפיל יותר מזה. אומנם מדובר בסך הכל בשיר "בונדי" די נוסחתי, אבל הקול הדיוותי והעל זמני של אדל (שהפך רשמית למותג ברגע שיצא "Rolling In The Deep"), פשוט שדרג אותו לכמה רמות מעל מכל מה שנוגן ברדיו באותה תקופה.
13. מישל טלו – "Ai Se Eu Te Pego"
אין שום דבר רע בלהיט באווירה לטינית מדי פעם, כזה שכל הדודות רוקדות בשורות בחתונות, אבל השנה היה בהחלט חשש שהרחבה תשקע מעומס יתר. נוסה נוסה אומנם היה חינני ביותר ו"בלדה" של גוסטבו לימה שהגיע אחריו היה סביל לא פחות, אבל אז התחילו להגיע מיליוני חיקויים מזנים שונים, שהנוראי בהם הוא כנראה הטאקאקט הדאנסי של טאקברו האיטלקיים, והתחילו להעלות אצלי געגועים לשיר הקטשופ.. אבל נו, בסדר, בשנה של להיט קוריאני עם מילארד צפיות, שלושה להיט סלסלה זומבה רומבה או שאיך שלא קוראים לזה, הכי קטן עלינו.
14. טיילור סוויפט – "We Are Never Ever Getting Back Together"
אחרי שביססה את מעמדה ככוכבת הקאנטרי פופ הכי גדולה בארה"ב, עשתה השנה סוויפט את הצעד המיוחל אל עבר השתלטות על העולם כולו. כל מה שהיה צריך זה רק לקחת את הפופ קאנטרי הדודתי שלה ולהלביש עליו הפקה עדכנית יותר (בטווח שבין קלי קלארקסון לקייטי פרי) וקצת יותר נועזות בטקסטים. לא משימה קשה מדי בהתחשב באקסים בעייתים שלה מהעבר (כמו המוזיקאי ג'ון מאייר) שסיפקו לה אחלה חומר לכמה אלבומים עתידיים. המהפך כידוע הצליח בגדול. אלבומה המוצלח "Red" מכר מיליון עותקים שבוע, הסינגל הראשון והמדבק "We Are Never Ever Getting Back Together"נכנס חזק גם במצעדים שמחוץ לאמריקה, והסינגל השני ("I Know You Were Trouble" אפילו זכה לקאבר של כמה ילדים ישראליים מוכשרים. כדי שאף אחד בעולם הגדול לא יפספס את נוכחותה היא גם תפסה לעצמה את אחד מחברי להקת "וואן דיירקשן" הלוהטת וסגרה לעצמה את הפינה גם ל-2013.
15. פלו רידה – "Whistle"
לא ברור למה דווקא פלו רידה, ראפר די עילג ומעיק מצליח לפגוע בול כמעט עם כל סינגל שהוא מפליץ לאוויר העולם, אבל בעולם שבו גם פיטבול נחשב לאחד מיצרני הלהיטים הגדולים של תקופתנו, באמת שלא צריך להיות מופתעים יותר מדי ופשוט לקבל את הגזרה ולנסות ליהנות ממנה עד שהאוזניים יתפוצצו. אחרי "Good Feeling" שלהט בסוף השנה שעברה, המשיך הראפר המזמר לשחרר השנה להיטי מצעדים . אחד סביל עם סיה ("Wild Ones") שנתנה לו מה שדיווד גואטה לא רצה (שבצדק הלך על טיטניום) ואחד מציק לגמרי שמעל פני השטח מדבר על שריקות, אבל בתכלס מדבר על משהו אחר לגמרי.
16. וואן דיירקשיין – "One Thing"
לפני קצת יותר משנתיים החליט מישהו בתעשיית הפופ הבריטי שאחרי תקופת שפל ארוכה הגיע הזמן להחזיר את להקות הבנים לאופנה. ההצלחה הגדולה של ג'סטין ביבר והאיחוד הסופר מצליח של טייק דאת', הזכירו לכולם כמה רווחי בעבר היה הביזנס הזה של כוכבי פופ שילדות מעריצות הזה וכמה עוד פוטנציאל להדפסת כסף יש לו בעתיד. מאותו רגע התחילו מפעלי הייצור לעבוד במרץ וראשונים להוביל את המחנה היו חברי להקת "וואן דיירקשיין", להקה שהורכבה במהלך עונה של התוכנית אקספקטור, ושלמרות שזכתה רק במקום השלישי, הוחתמה מיד הלהקה על ידי השופט הכל יכול סיימון קאוול. ההצלחה כמובן לא איחרה להגיע. תוך פחות משנתיים הספיקה וואן דיירקשיין להוציא שני אלבומים שמכרו מיליונים, סינגלים שצברו מיליוני צפיות ביוטיוב והיסטריה כללית בגילאי 14 ומטה בכל פינה בגלובוס. באופן מפתיע, להיטי האלבום הראשון (חלקם, כמו "One Thing" המדבק יצאו השנה) וגם הסינגל המצליח ביותר מהאלבום החדש "Live While Were Young" נשמעים ראויים לגמרי גם לאוזניי מי שסיים מזמן את לימודיו בבית ספר יסודי ובסך הכל, צריך להגיד לקאוול תודה שהצמיד להם מפיקים שעבדו בעבר עם להקות בנים מגניבות כמו הבקסטריט בויז ופחות כמו ווסטלייף.
17. אסף אבידן – One Day (Wankelmut Remix
ב-2012 הפך יוטיוב למקום בו מתגשמים חלומות של מוזיקאים אלמונים ברחבי העולם. כי עם כל הכבוד לסיי הקוריאני ולגוטייה האוסטרלי, הסיפור מאחורי ההצלחה ההיסטרית של הרמיקס לאסף אבידן הישראלי הוא כנראה המופלא והמוזר ביותר. מופלא, כי מה הסיכויים שרמיקס חובבני למדי (אבל יעיל מאוד) של דיג'יי גרמני לשיר ישן של אבידן הישראלי ולהקתו לשעבר המוג'וס, יהפוך תוך כמה חודשים בזכות ויראליות באתר הוידאו לאחד הלהיטים הכי גדולים באירופה ב-2012 ומוזר, כי מסתבר שאבידן עצמו ממש לא מחבב את הגרסה המחודשת שלא לומר מתכחש ומתעב, אבל נאלץ לזרום עם תחנוני חברת התקליטים שלו לאשר את יציאתו הרשמית אחרי שצבר מיליוני צפיות פיראטיות ברשת. נכון לעכשיו, למעלה מ-60 מיליון צפיות יש לרמיקס ביוטיוב ולא מעט פסגות מצעדים באירופה נכבשו על ידו במהלך השנה ואבידן כנראה ייאלץ, ירצה או לא ירצה לקבל את הבן החורג לחיק המשפחה ולהתחיל את הפריצה הבינלאומית שלו בנקודת פתיחה טובה הרבה יותר. קוראים לזה צרות טובות.
18. קנייה ווסט – "Mercy"
אחרי שבסוף השנה שעברה החזירו את הכבוד לעולם ההיפ הופ עם אלבומם המשותף והמעולה "Watch The Throne" ועם להיט הרחבות האימתני "Niggas In Paris" (שלמזלי יצא לי לראות מבוצע בלייב חמש פעמים רצוף בהדרן בהופעה בלונדון), הפרידו ג'יי זי וקנייה ווסט כוחות והלכו לעשות כל אחד לביתו. ג'יי זי התפנה לתינוק הטרי שלו ושל ביונסה, ווסט לרומן עם קים קארדשיאן ולאלבום אוסף לאמני הלייבל שלו "Good Music". אומנם ג'יי זי חזר לעשות לו כבוד ב "Clique" המעולה, אבל הלהיט הגדול של האוסף הזה היה כמובן הסינגל הראשון והממכר "Mercy" בו ארח את ביג שון, פושה טי ואת הראפר החם של השנה 2 Chainz ויחד ניפקו את אחד מקטעי המועדונים הגדולים של השנה בהיפ הופ.
19. סווידיש האוס מאפיה – "Don’t You Worry Child"
מאפיית ההאוס השבדית (אקווסל, אנג'לו ואינגרוסו) הוכיחה השנה כמה חזק המותג הדאנסי הזה, אחרי שהצליחה לגנוב מאדל ובונד את המקום הראשון במצעד הבריטי. למרות כמה קטעי מועדונים די זוועתיים עליהם הם חתומים יחד, להיטי מצעדים הם בהחלט יודעים לייצר ולא מתפדחים ללכת גם אל מחוזות הקיטש של הדאנס בשביל לכבוש פסגות. למרות שהשלישייה הזאת חרשה את כל העולם השנה יחד בפעם אחרונה ושברה קופות (והחברים בנפרד הופכים פה את גני התערוכה מעת לעת), ברדיו הישראלי דווקא העדיפו להתעלם. בכל, זה יפגע במספר ההשמעות של אדל.
20. מארון 5 – "One More Night"
אדם לאווין ידע כבר הבין הרבה לפני יובל בנאי ושלומי בנאי ברכה מה תוכנית טלוויזיה יכולה לעשות לקריירה של הלהקה שלו. וההימור על דה וויס השתלם מהר מאוד, קודם עם להיט הג'אגר המשותף עם אגילרה ואחר כך באלבום חדש בו גם לא הגיטרות לא הצליחו להסתיר את החיבה העמוקה שלהם לפופ מצעדים ולאהבת הקהל. הסינגל הראשון "Payphone" היה אולי להיט גדול יותר, לא כי הוא טוב, אלא כי הוא בעיקר מדבק כמו וירוס ללא מרפא, אבל אם כבר צריך לפרגן אז עדיף שזה יהיה לגרוב הרגאיי פופי המוצלח של "One More Night", שייזכר בהיסטוריה גם כשיר שבגללו לא הצליח הגנגנם סטייל להגיע אל פסגת המצעד באמריקה.