חיי הלילה סערו השבוע בעקבות תחקיר "הצינור" על התנהלות בעלי מועדון הפורום בבאר שבע יוסי שוורץ, שלכאורה סימם והטריד מינית בלייניות ועובדות במקום, שהובילה גם לתלונות במשטרה. התחקיר המטלטל של אמיר שואן הוא תחקיר חשוב והטענות נגד שוורץ חמורות מאוד, אבל כמי שחיי את חיי הלילה בישראל כבר 15 שנה - אני רחוק מלהיות מופתע.
למה בעצם? כי חיי הלילה בישראל הם סביבה רעילה, מלאה בהטרדות מיניות ואף מקרים חמורים יותר, שבשל הסביבה המתירנית של חיי הלילה נתקלים בכתף קרה מצד הרשויות ולא פחות חמור - גם מצד הציבור. לא צריך ללכת רחוק מדי כדי להיזכר במקרה כזה.
בשנת 2015 המדינה רעדה כשהתפרסמה פרשת אלנבי 40, בה נראו בליינים מקיימים יחסי מין עם צעירה על הבר המועדון. אבל מה שהתחיל כחשד לאונס נגמר בסגירת תיק מחוסר אשמה, וגם נעזוב לרגע את הצד המשפטי, במישור הציבורי אותה בחורה מהסרטון זכתה לתגובות קשות. "הגעת לבר עירומה, מה ציפית שיקרה?", "ה****נת וצילמו אותך ועכשיו את מתלוננת?", הן היו רק חלק מהתגובות הקשות של הציבור לפיו בחורה שיוצאת למועדון ושותה/עושה סמים = בחורה שרוצה סקס.
המשוואה הבעייתית הזו היא עדיין המציאות בחיי הלילה ובשילוב עם הסמים ו/או והאלכוהול שכל כך מזוהים עם בילוי במועדונים ובברים, הופכת מקרים שהיו נחשבים להטרדה או פגיעה מינית בכל מקום אחר לתחום בעייתי מאוד מבחינה חוקית בחיי הלילה, אבל בעיקר משפיע על הנורמות למה מותר ומה אסור בחיי הלילה.
ליטופים, נגיעות בישבן וגם הערות שבכל מקום אחר היו נחשבות להטרדה הם נורמה בחיי הלילה, בדיוק כמו האשמת הקורבן, כי היא מתלבשת כמו שהיא רוצה להתלבש או שותה אלכוהול (דבר שמשום מה גברים עדיין תופסים כפעילות מופקרת מצד של נשים). התוצאה, מעגל אכזרי מאוד של גברים שחושבים שמותר להם מה שאסור להם – ונשים שמפחדות לדבר כי הן יודעות שחלק לא מבוטל מהתגובות ינועו על הסקאלה של בין "למה יצאת למועדון" ל"היא רצתה את זה".
עם זאת, צריך לציין שבשנים האחרונות יש רוחות של שינוי. הרבה יותר מקומות בילוי החליטו לקחת אחריות ולנסות להפוך את עצמם למרחב בילוי בטוח לנשים. אחד הבולטים שבהם הוא מועדון הרדיו EPGB שלא רק הפך לבית של "הקטלן", אחד הליינים היותר בטוחים לנשים בעיר, אלא גם דואג שעובדי המקום יהיה זמינים ורגישים בכל שעה ובכל יום בשבוע לנשים שמתלוננות ואף ינסו לזהות הטרדות בעצמם. מיזם נוסף וחשוב בנושא הוא מיזם "לילה טוב" למניעת הטרדות בחיי הלילה, שלאחרונה קיבל גם את חסותה של עיריית תל-אביב.
אז מה עושים כדי לטפל בבעיה הזו שהורסת את חיי הלילה המקומיים? קודם כל מפסיקים להאשים. אף בחורה לא יוצאת למועדון בשאיפה שיגעו בה ללא הסכמתה – גם אם היא שותה כמה כוסות ג'ין או טוניק או עושה שורת קוק ואין שום סיבה לתגובות קשות נגד נשים שמתלוננות על הטרדות בחיי הלילה. האם נשים יוצאות למועדונים לעיתים כדי לחפש סקס בדיוק כמו גברים? התשובה היא כן – אבל מהמקום הזה עד למקום שגבר ירשה לעצמו לגעת בה יש פער גדול. הבליינים (הגברים) גם הם חייבים להיות רגישים יותר לא רק למה שהם עושים – אלא למה שקורה מסביבכם.
גם אנחנו בתקשורת חייבים לעשות הרבה יותר בתחום. התחקיר המבורך של צוות "הצינור" לא יכול להיות התחקיר האחרון בנושא כי זה לא המקרה האחרון, ובטח לא המקרה היחיד. רק עכשיו בקהילה הגאה ראינו כמה כוח יש לחשיפה אחת להוביל לגל שלם של תלונות וכולי תקווה שהמקרה הזה יביא איתו גל נוסף.
הפנייה האחרונה שלי היא לבליינות – אם אתן מרגישות שהוטרדתן או מישהו פגע בכן – תדברו. תדברו עם אנשי המועדון באותו רגע, תדברו עם האנשים שמבלים אתכם, עם חברים שלכם או המשפחה שלכם או אפילו אליי במייל (zohar.tzalach@mako.co.il), בפייסבוק או באינסטגרם (דיסקרטיות מובטחת, כמובן). אל תשמרו את זה לעצמכן והכי חשוב – אל תרגישו אשמות. מי שאשם זה אנחנו, שאפשרנו לחיי הלילה להגיע למצב הרעיל הזה והגיע הזמן שנתקן את העוול.