התוכנית השלישית של שלב "שופטים מקרוב" ב"כוכב הבא", הוכיחה עד כמה פורמט הסינון הזה הוא אכזרי, ועד כמה מתמודדים שנטמעים בצבע הספות שבחדר ההמתנה משך שעות ארוכות נשכחים והופכים למובנים מאליהם. זה הסיפור של אסיף זילברמן, המתמודד הכי אובר-רייטד בתולדות תוכניות השירה בישראל, שבתוכנית של אתמול שר סביר ולא יותר, ונתקע בחדר מההתחלה ועד הסוף, בזמן שהשופטים מקיזים דם על זמרים טובים ממנו בהרבה. חוץ מאסף אטדגי, שאמר בשלב מסוים "אנחנו נשבים בקסם של החיוך והמראה החיצוני", וקרן פלס שהודתה "יש לי סופט-ספוט אליו", המקרה של זילברמן לא זכה לדיון המעט יותר מעמיק לו הוא ראוי, וחבל. כי בדיון שכזה היו מגלים (אולי) לארבעת המוסקיטרים, שזמרים מוכשרים ממנו בהרבה כמו שלי פרג'ון, שי סול וגל חייק, הלכו הביתה.
אסיף זילברמן - "תחזרי"
ציון: 7.5
מילות השיר בשירונט
אביה שושני – "לולה"
ציון: 9
מילות השיר בשירונט
אביב לוי – "אצלך בעולם"
ציון: 8
מילות השיר בשירונט
עומר ראובן - "עוד מחכה לאחד"
ציון: 9
מילות השיר בשירונט
יפי ואושר אריכא - "כשאת עצובה"
ציון: 9.5
מילות השיר בשירונט
שי סול – "מלאכים"
ציון: 9
גל חייק - "תרצי בי"
האודישן של גל חייק הוא ההוכחה עד כמה חוסר ההבנה של השופטים במוזיקה מזרחית צועק לשמיים. מוקי אמר ש"הביצוע לא היה שונה מהמקור", כי הוא לא מבין עד כמה גל חייק שר את השיר שונה משלומי שבת. אין לו את הכלים (או שזה לא מעניין אותו) להבחין בניואנסים שבין המקור של שבת לביצוע של חייק. וקרן פלס הצביעה כחול ואמרה "באינטואיציה שלי אני יודעת שאתה זמר ממש טוב", ונשמעה כמי שלא ממש מתעמקת בסיבות לכך. גל חייק זמר מוכשר, שסלסל את השיר שונה מהמקור ולקח אותו למקום יותר "ערבי". חבל שאין מקום בתוכנית גם לסגנון שלו, שבו הוא מצוין.
ציון: 9
מילות השיר בשירונט
שלי פרג'ון - "מה שהלב שלי בחר"
שלי פרג'ון היא זמרת טובה מאוד, שמגישה את השיר עם המון ביטחון, שקט ויופי. נדיר לשמוע מישהי כזו צעירה ששרה כל כך יציב. האמת שהיא מזכירה את רוני דלומי ואפילו עולה עליה, לא רק בכמות התלתלים, אלא גם מבחינת הקול והיופי של השירה. הקול שלה יותר עמוק וחם ועגול, והשירה שלה יותר אינטליגנטית. אהבתי כשהיא שרה את הלהיט של קובי אפללו באיטיות, שהדגישה כל מילה. המהירות שכפו עליה השופטים היתה מיותרת. אחר כך בוכים שמתמודדים לא עושים משהו מקורי. אבל אחלה ביצוע.
ציון: 9.5
מילות השיר בשירונט
רנדום דוגס - "אין לי מקום"
"רנדום דוגס" היא להקה לא רעה בתחומה, בהנחה שאנחנו עדיין בשנות התשעים. הסגנון הגראנג'י שלהם נשמע די מיושן היום בעולם הרוקנ'רול, שהשפיצים הכי חזקים שלו הם מי שמחברים רוק עם פולק ואלקטרוני. זה לא שאין היום להקות רועשות מצוינות כמו 'מיוז', שיש להניח שנמצאים ברשימת ההשפעות על 'הדוגס', אבל בשביל לעשות היום רעש ולהיחשב לאיכותי, אתה צריך להיות מאוד איכותי. והדוגס הם אנרגטיים ומכסחים, ומנגנים לא רע והסולן שלהם צורח נחמד למיקרופון, מה שבמועדוני רוק היו קוראים "בן-זונה של להקה". אבל כשהסולן שלהם מנסה לשיר יותר בשקט, מבינים שיש עוד הרבה מקום לשיפור. לא כל אחד שצורח טוב גם שר טוב, וחובת ההוכחה עדיין עליו.
ציון: 9
מילות השיר בשירונט
איקי לוי והראסטה היברומן - "היו זמנים"
איקי לוי וחבורתו הם חבר'ה נחמדים שמנגנים רגאיי מאוד בסיסי. רגאיי זו מוזיקה שכמעט כל נגן סביר יכול לנגן, מה שעושה את ההבדל הוא הוייב, ויש להם וייב טוב, וצליל טוב. עד עכשיו הם היו בסדר והם ממשיכים להיות בסדר, אבל לא מתעלים. רגאיי יכול להגיע לקהל רחב דרך כמה אפשרויות. או להיות ממש מגניב, או להביא אמת עמוקה, או לדבר על לגליזציה. שירי אהבה זה נחמד, אבל רק איתם לא מגיעים רחוק בז'אנר הזה.
ציון: 8