אביב בן - Grenade
אביב בן הוא מסוג הזמרים הצעירים שלאורה הכל אצלם עובד טוב, ובכל זאת חסר לא מעט. הקול שלו סביר, הוא מלא התלהבות, נשמע מדויק רוב הזמן מבחינה טכנית (פרט לכמה זיופים קטנים), יודע להגיש שיר פופ ואפילו האנגלית שלו היתה סבירה. מהצד השני חסרים לו עומק ועוצמה, גם בקול אבל גם בהגשה. והמחסור בעומק ובעוצמה הוא מה שגורם לו ללחוץ על הגרון, להתאמץ ולהתאמץ עוד יותר. זה נכון שאז הוא נשמע לכאורה ממש טוב, אבל זה אגלי הזיע ניכרים בכל פינה. כלפי חוץ זה נשמע כאילו הוא מפציץ ביצוע, אבל חסר לשיר איזשהו אלמנט שיגרום לך להרגיש משהו, ואת זה אפשר להשיג אם מראש שולטים בשיר ולא השיר שולט בך. מעבר לכך, חסר היה בביצוע שלו איזשהו ביטוי אישי, ואת זה קשה יותר להשיג בשיר באנגלית שהיא לא השפה בה אתה מדבר, חושב וחולם.
ציון: 7.5
מילות השיר
אסף הרוש - "כשאת עצובה"
אסף הרוש נפל במלכודת והצליח איכשהו לצאת ממנה. השירים הגדולים של עמיר בניון הם מלכודת אמיתית לזמרים מבצעים. הם מאוד מרגשים ונשמעים מדהים כשבניון שר אותם, אבל קשה להגיע איתם לביצוע שישתווה אליו, ולכן צריך להביא משהו אחר.
להרוש יש את אחד הקולות "הצרודים" היפים שנשמעו כאן לאחרונה. נתן גושן פינת לירן דנינו. הוא לקח את השיר מהמקום של קול-אימתני נוסח בניון לאיזורי החרש ביבבה של הגושנים והדנינואים. הביצוע שלו היה טוב מאוד מהתחלה, אבל בהאזנה ראשונה, חיה, היה נשמע כאילו הוא מדשדש לכל אורך הבית הראשון והפזמון הראשון, כי קשה היה לקלוט מהמסך בבית את הניואנסים הדקים שיש לו בתוך הצרידות. לכאורה המלכודת המושלמת.
הפלא התרחש בחלק השני של השיר, שם השירה שלו הלכה והתגברה, הקול שלו נפתח קצת, והאיכויות זרמו החוצה. פתאום היה ברור עד כמה הוא שולט בשיר הלא פשוט הזה. הוא שר החלטי ונחוש, שירה של ווינר. מתי המסך עלה? כשהרוש הצליח לשלב בשירה שלו בין דיוק לבין רגש. כל הכבוד לו.
ציון: 8.5
מילות השיר
ליאור פרץ - "אם אלה החיים"
איזה פספוס ענק. של כולם. מבחינה קולית ליאור פרץ היא המתמודדת הכי טובה שדרכה על במת האודישנים בתוכנית הזו, אולי בכלל בתוכניות מהסוג הזה בשנים האחרונות. יכולות ווקאליות כמו של פרץ הן נדירות בכלל, אז על אחת כמה וכמה במסגרת הזו. הביצוע שלה היה חזק, ענק, מרומם רוח, מלא השראה, כמעט מושלם. נכון, בבית הראשון היתה לה מעידונת, נכון בחלק מהזמן היא נשמעה כמו חיקוי של המקור, אבל רוב הזמן היא שרה יותר טוב מהמקור. לא בדקתי את זה, אבל נדמה לי שקרן פלס עצמה היתה מסכימה עם הקביעה הזו.
ישבתי מול הטלוויזיה נפעם, שמעתי איך היא מפגיזה את האמ-אמא של הפזמון הזה בלי הרבה מאמץ, ואמרתי לעצמי שאם היא לא עוברת, אם לה השופטים לא מצביעים, אז אנא אנו באים. אם לי היה קשה להירדם בלילה בגלל זה, חשבתי, אז מה עובר על קברניטי התוכנית? את ההדחה של ליאור פרץ כדאי לתקן עוד בשלב האודישנים. אולי לארגן איזה גלגל הצלה קטן. חבל שתוכנית נהדרת כמו "הכוכב הבא" לא תהנה משירותיה המעולים, שאמש נדמו קצת גדולים עליה.
ציון: 9.5
מילות השיר
עופרי ישראלי - "נגעת לי בלב"
כמה נועם, איזו בהירות, איזה רוך. עופרי ישראלי הגיש את בלדת האהבה היפה הזו של אייל גולן כמו מלצר שמורח דבש על קרואסון חמאה, קיטשי אך מלא קסם ודי טעים. קשה להאמין שבחורות בבית לא נמסו מהרגישות שלו, מהדיקלום הקטן בשורת הנושא "את נגעת לי בלב", מהמאמץ הקולי בפזמון כשצריך לעלות ולפתוח ב"תגידי לי".
השילוב של ישראלי, בין צבע מעניין, הגשה נינוחה ובטוחה בעצמה ויכולת לשים את הלב שלו על המסך, היה נהדר. אין הרבה מילים רעות להגיד על ביצוע שכזה, אין גם צורך לחפש אותן, ושוב לא ברור למה השופטים לא הצביעו לו. אולי הוא לא ריגש אותם מספיק, אולי היה חסר להם איזה מחץ (למרות שמי צריך מחץ בשיר כזה). וכמו ש"ריטה" צריכה לקבל גלגל הצלה, כך גם "רמי".
ציון: 9
מילות השיר
אליאס מלייב - "דברים שרציתי לומר"
אליאס מלייב שר עם יותר מדי אוויר בקול (יפה ירקוני סטייל) בחלק הראשון של השיר, אבל מעבר לכך, הביצוע שלה היה טוב מאוד. הוא לקח את השיר השחוק הזה אליו, סלסל אותו למקום שבו הוא מרגיש איתו נוח, היו לו ניואנסים יפים, היתה לו צלילה לעומק (שוב, עם עודף אוויר), היתה לו המראה יפה למעלה.
מלייב הוא זמר עם יכולות גבוהות, שאפילו הוא עצמו לא מודע אליהן עדיין. למשל, יש לו בלוז טבעי, והייתי סקרן מאוד לשמוע אותו שר משהו כמו "גברים בוכים בלילה". אחרי שהמסך נפתח ומלייב יצא מההלם הוא לא הפגיז עוד יותר, ונאחז בעיבוד אליו התכונן מראש, וזה אומר שלמרות שהפסיק לשיר - יש לו משמעת עצמית. הבעיה היחידה שלי איתו היא צבע הקול, שלא עושה לי הרבה, לא מסקרן, לא מרגש, אבל זה כבר עניין של טעם.
ציון: 8.5
מילות השיר
אלי בראל - With Or Without You
אלי בראל הוא בחור מוכשר שכבר הוציא כמה סינגלים, ומתברר שגם התחתן נכון. היתה לו בעיה גדולה בתחילת השיר - הוא לא היה מסונכרן עם ה"בינלאומיות" על הקצב, עד שהגיטרה החשמלית (של יונתן פריג'?) החזירה אותו למסלול. בראל הוא זמר-מבצע יותר טוב ממה שנדמה בהאזנה ראשונה, זה בלט בהאזנה שנייה ושלישית, אבל קשה להאשים את הקהל שהתקשה להתרשם בהתחלה מהביצוע הקולי, שדי נבלע בתוך הליווי המצויין (עד שכבר מגיע שיר כזה, הם לא יפספסו את הצ'אנס להתחרע עליו קצת).
אבל בראל, שיודע שהוא לא זמר-על, צריך היה לבחור משהו אחר, או לקחת את השיר למקום שונה. אתה לא יכול לעלות ולנסות להתחרות במקור של בונו, או לנסות לתת את איך זה היה נשמע אם כריס מרטין היה מנסה לכסות אותו. למרות כל אלה, ככל שהנאמבר התקדם, הוא הלך ונשמע יותר טוב. נכון, הוא לא דוד לביא או ליבי, שהיו מרסקים את האולפן, אבל היה בביצוע שלו משהו מאוד יפה, שנע בין רכות לחספוס, בין עומק של קול נמוך לטיפוס עד פלצט. עם כל הבעיות, נהניתי ממנו.
ציון: 8
מילות השיר
יובל אלמלם - "מחכה"
הטריק של יובל הוא, שהיא לא ממש שרה את השיר המקורי כדי לשיר אותו. היא ביצעה אותו, זה נכון, אבל למעשה היא השתמשה בו, כמעט כקולב, כדי לתלות עליו מאהוול ועוד מאהוול, מקסימים אחד אחד, עד שעוד רגע ירון אילן פורץ לאולפן כדי לסגור אותה לתוכנית שלו הבוקר, לפני שאליקו ודידי יספיקו להגיב. השאלה הגדולה היא האם אלמלם היא פוני של טריק אחד (או במקרה שלה - זמרת של סלסול אחד), או שיש לה עוד כלים בארסנל. יהיה מסקרן מאוד לשמוע אותה בהמשך.
ציון: 9
מילות השיר