בין להקת קאנטרי שעשתה בדיחה משיר העשור, לתאומות רומניות שנעו בין גימיק למוזיקת עולם, בין אישה מבוגרת שמתקשר באמצעות פזמוני ארץ ישראל, לזמרת מזרחית ששרה באנגלית וראפר שמטרף בעברית, בין כל אלה היו גם כמה ביצועים לא רעים בכלל בתוכנית האודישנים השלישית של "הכוכב הבא 2".
נאוה תהילה ולקר - Not Going Anywhere
נאוה מזכירה את הסגנון של מאיה איזקוביץ' ושל עוד אלפי זמרות פולק עם גיטרה אקוסטית (או קלאסית) שצמחו לפניה בעולם. היא שרה יפה, הקול שלה טוב, וכשהוא קצת רועד זה מרגש מעצם הויברציה הטבעית, כי אפשר לראות את המוזיקה זורמת מהלב שלה החוצה. היא מצליחה להישמע כאילו לא צריך הרבה חוץ ממנה ומהגיטרה, ואיפשהו באמצע היא משתחררת ועולה מדרגה, לוקחת בעלות על השיר של קרן אן והוא נשמע כמו שיר שלה. ולקר עוד לא מודעת לכמה שהיא שרה יפה, וזה כל היופי. מדהים כמה שאפשר לשמוע אלפי זמרות עם גיטרות והז'אנר הזה של סינגר-סונגרייטרית לא נמאס.
ציון: 8.5
הרוכבים – "ממעמקים"
אני חולה על קאנטרי, חולה על גרסאות קאנטרי לשירים שהם לא קאנטרי ובכלל אוהב קאברים מפתיעים ויציאות מטורפות, וכמעט נשביתי בטריק של לקחת המנון-רגש כמו "ממעמקים" ולהעלות אותו לזירת הרודיאו, בין היתר כי בפזמון המלודיה מתלבשת יפה על הסטייל. אבל לא, כי התוצאה מפספסת את המטרה. אם אתה שיכור בבר קריוקי אחרי ארבע בירות וכמה צ'ייסרים, אולי זה יכול לעבוד, אבל אם אתה פיכח, זה נשמע בטעם לא טוב. אי אפשר לקחת שיר עמוק ומרגש ולעשות ממנו הלצת קאנטרי, זה כבר יוצא מוגזם. לו "הרוכבים" היו מרגיעים קצת את סממני המוחצנות של הז'אנר שלהם, ונותנים גרסת קאנטרי קצת יותר רגישה וקשובה (ויש קאנטרי קשוב ורגיש, כמובן), אולי זה היה עובד. אולי.
ציון: 6
ראובן המלאך - "רוח ים"
הביצוע של ראובן המלאך לא היה אחיד ברמתו. את הבית הראשון הוא שר לא כל כך טוב, ובפזמון הראשון זה התלבש לו יותר טוב. אחר כך הגיע קטע מעבר עם זיוף, בית שני בינוני ופזמון שני מעורב - זיוף לצד התפרצות אדירה של הקול. אם שופטים רק לפי האודישן - זה לא מספיק טוב. אז הוא אולי לא שר מצוין באודישן הספציפי הזה, אבל אי אפשר לקחת מראובן המלאך את מה שיש לו. הוא נותן את הנשמה שלו בשירה. אני מסכים עם מוקי שמגיע לו צ'אנס. אני מסכים עם אטדגי שנטו אחד לאחד ה'רוח ים' הזה לא עבד. השאלה הגדולה היא מה זמר של חמש עשרה שנה ותשעה תקליטים ומעריצים מכל הארץ מחפש בתוכנית כשרונות.צעירים וחדשים.
ציון: 7
נדב גדג' – Russian Roulette
לנדב גדג' יש אחלה קול, חיבור מצויין עם אר אנד בי ויכולת לשיר אותו. לא קל לבחור ישראלי לשיר ככה באנגלית, עם מבטא כזה, עם הפרייזינג הזה. הוא התחיל קצת שייקי ואז השתפר ונהיה טוב יותר, ככל שהשיר נמשך. בהתחלה הוא אפילו זייף ולא היה בכיוון, אבל בהמשך זרם יותר טוב, גם בווקאל וגם בפלואו. הנקודה הבעייתית היא כמויות המאמץ שנטפו ממנו על הבמה. הוא הזיע הרבה כדי לתת את הנאמבר הזה, והמאמץ הזה ניכר כמעט בכל רגע בשירה שלו. לכן אני חושב שהוא צריך קצת להרגיע ולנסות לשיר שירים קלים יותר, אולי אפילו לנסות בעברית. יש לו קול טוב והגישה שלו טובה. יש לו בנשמה את האר אנד בי. חושב שהוא צריך להיות הרבה יותר מדויק והרבה יותר טבעי.
ציון: 7.5
צדוק גרמה – "כאלו מילים"
כולם חשבו שגרמה ישיר מזרחית, אולי אפילו קאבר לאחד מהזמרים התימניים הגדולים, אבל כראפר בהרכב 'יאמאנז' לשעבר, רגאיי הוא גם אופציה טובה. הביצוע שלו לשיר היפה של תומר יוסף התחיל מהוסס, אבל הלך והשתפר הלך והתגבר. אהבתי את ההתלהבות שלו ואת הרצינות שלו. הוא מוכשר ויש לו סטאר קוואליטי. מאמצע הנאמבר הוא כבר הצליח להביא יותר מהקסם שלו ולהרים את הנאמבר לכיוון הכיפי, שזה מה שאמור לקרות ברגאיי, גם אם הטקסט הוא פחות פאן. אני הכי לא מסכים עם אטדגי, שקבע שגרמה חייב להביא משהו מהריחות של הבית - זה טבוע בשירה שלו גם מבלי להחצין. אטדגי הרי לא היה בא בטענות לתומר יוסף או למוש בן ארי, שני זמרי הרגאיי הכי גדולים בארץ, ששניהם הרי לא נולדו בג'מייקה. אם בפעם הבאה גרמה יפציץ עם איזה "אבא שמעון", זה יהיה מעניין, אבל הוא ממש לא חייב ללכת לשם.
ציון: 8
סלאבה וזופי רייפר – Tchaye
אני בוחר להתייחס לתאומות רייפר כזמרות ולא כגימיק, כי בז'אנר שלהן ובסגנון שלהן, הן עושות עבודה סבירה. הן שרות לא רע ויחסית לגילן גם זזות לא רע. הן באו עם שיר שכולם מכירים ממערכון הפועלים הרומנים והקוריצה מ"ארץ נהדרת", ונתנו את המקסימום שלהן. גם זה משהו. הסטייל שלהן לא מתאים לתוכנית כמו "הכוכב הבא", אבל יכול לעבוד בערב שורשים של קהילת יוצאי רומניה בישראל, ומסתבר שעובד גם בחו"ל באירועים כאלה ואחרים.
ציון: 7
כלנית מרון - Natural Woman
כלנית מרון היא הפתעה נעימה מאוד. סוג של מריה קארי מרחובות. הבחורה יודעת לשיר, "מחזיקה את הצליל" כמו שאומרים באמריקאית. הסטייל שלה הוא לגמרי לוס אנג'לס, כולל המניירות הסקסיות שהאמריקנים חולים עליהן, אבל גם יש לה עומק ו"סנטר" והיא שרה ממקום אמיתי, לא מזויפת. היכולות הווקאליות שלה גבוהות, והיא גם נראית מעולה, זזה יפה, כריזמטית, שורפת את המצלמות. והיא מקצוענית יותר מהרבה זמרות מפורסמות בארץ. עכשיו היא רק צריכה לחבר אליה את הקהל הצעיר. קאבר לביונסה בתוכנית הבאה יתקבל בתודה.
ציון: 9
אושר ומאור (במבוק ג'יני) – Impossible
מאור שרה סלסולים באנגלית שיכולים לעבוד יופי במועדוני לילה. יש לה יכולת לשיר גבוהים, יש לה יכולת להתלבש על שירים לא פשוטים כמו זה של שונטל. מאור מביא ראפ בעברית ברמה בינונית, בווליום גבוה מדי, שמפריע לבת הזוג המוזיקלית שלו להמריא. ביחד זה לא מתחבר. לצערי השילוב שביניהם הוא שלם שהוא פחות מס חלקיו. אולי עם הפקה מוזיקלית יותר מדויקת הם היו יכולים להבריק. עוד בזמן ששרו ביחד חשבתי שעדיף היה לה לנסות לבד עם שיר אחר. לפחות היא שרה קצת ירמי קפלן במבחן הפרטי שעשו לה.
ציון: 7
רז שני – "אייכה"
ליובל דיין, סליחה, לרז שני, יש קול נהדר ויכולות גבוהות כבר בגילה הצעיר. היא מדוייקת והיא שרה ממקום נכון, נשמעת הרבה יותר בוגרת מגילה. למרות גילה הצעיר היא בחרה שיר אמונה של חוזר בתשובה מבוגר, שדורש לא רק יכולות שירה גבוהות, אלא גם קול פנימי חזק, שבלעדיו אי אפשר להתחבר לביצוע טוב של השיר הזה. ואיזו הפתעה משמחת. היא התחילה מצויין, ואז לאט לאט הגבירה, נשמעת טוב גם בניואנסים הקטנים. נון, יש לה לא מעט מניירות, אבל הקול שלה גם מלטף וגם חודר, גם מרחף וגם פורץ. בעיני היא סוג של פוטנציאל להגיע לגמר של התוכנית. עזבו אתכם מהשופטים, היא שרה כל כך יפה, וביצעה אודישן מצויין. לא יודע מה היא תעשה בפעם הבאה, בפעם הזו היא היתה כמו כדורגלן שאין לו מה להוכיח, והוא הוכיח את זה היום על המגרש.
ציון: 9