רז בן דוד - "ניצחת איתי הכל"
לביצועים בתוכניות כמו "הכוכב הבא" יש תלות גדולה בפזמון. משתתפים רבים נוטים לבחור שירים שבהם אפשר לשוט על מי מנוחות בבית, להסתיר אי דיוקים, ואז לפתוח חזק בפזמון ואיתו לשחק אותה. ב"הכוכב הבא", שבה צריך לאסוף תמיכה מהקהל עד שמגיעים ל-70 האחוזים המיוחלים, לפזמון ראשון משכנע וחזק יש תפקיד עוד יותר גדול. הוא בדרך כלל זה שעושה את ההבדל ומהווה את הסמן העיקרי בדרך להרמת המסך.
רז בן דוד הגיע למעמד האודישן החי בזכות צבע הקול שלו, שנוגע בך מהרגע הראשון, והיכולת שלו לסלסל את הקול הזה לתוך הנשמה. הבחירה שלו בשיר של ענק ווקאלי כמו עמיר בניון היא אמיצה. הבית הראשון שלו עבר טוב, ודווקא הוא היה, בדיעבד, החלק היותר טוב בביצוע. חיכיתי שבפזמונים הוא יפציץ, אבל במקום שהנאמבר הזה יעשהה יותר טוב ככל שהוא מתקדם, קרה ההפך. התברר שיש לבן דוד את העוצמ לפתוח ולתת בפזמון את הבוסט, אבל מרוב סלסולים הוא נשמע כאילו הוא מלחין מחדש את השיר, עד כדי זיוף ממש. לקראת הסוף זה כבר היה מביך, כיוון שקשה היה לזהות את שרידי המלודיה המקורית, שכבר מזמן סולקה, ונשארנו סלסולים מזויפים.
ציון: 6
מילות השיר
חן לוי - "חומות חימר"
חן לוי עלתה על הציפיות. היא מסוג הזמרות שיש להן תכונות טובות, אבל אין משהו אחד שהיא ממש מצטיינת בו, ולמרות זאת היא היתה מצוינת. צבע הקול שלה יפה, אבל לא ייחודי, היא מרגשת בשירה שלה, אבל לא מטביעה אותך ממש, יש לה טכניקה טובה, אבל היא לא מספיק מדויקת, יש לה עוצמות, אבל כשהיא לוחצת היא לא הורגת אותך עד הסוף.
האודישן הזה היה מאתגר בגלל עיבוד הרוק שהלהקה יצרה, לוי עבדה קשה, נתנה להם פייט רציני, אבל יכלה לתת עוד (כנראה שזה יגיע בשלבים הבאים). למרות כל ההסתייגויות, זה היה ביצוע משכנע מאוד. לוי התחילה נמוך, שם בסיס הכוח שלה, היא קצת התבחבשה בבית וכולם חיכו למשפט המפתח "טליה דחויה, חרפת העדר", אותו היא הביאה כמו שצריך. בבית השני היא כבר היתה חזק על הסוס ודהרה עד שהמסך עלה ומעבר לאופק, אבל היא תצטרך לעבוד לקראת ההמשך על האופן בו היא מסיימת משפטים. כשמחברים את השיר לסיפור האישי שלה, מקבלים תמונה שלמה.
ציון: 8.5
מילות השיר
אלן עבאדי - "When a Man Loves a Woman"
אבל שם זה גם נשאר - כחיקוי ל"מלך הרוק" הנצחי. האנרגיות של עבאדי מדהימות, ווקאלית הוא מחזיק חזק את הבלוז הזה, ומטיח אותו בפני המאזין שוב ושוב בהתרסה, וקשה שלא להאמין לו שהוא שר את שיר האהבה האולטימטיבי הזה ממעמקי ליבו, אבל התוצאה הסופית נשמעת כמו קריקטורה של זמר רוק מזדקן שלא ידע מתי הגיע זמנו לפרוש.
ציון: 7
מילות השיר
אלון טאוב - "מחכה"
טאוב הוא אולי לא ווקאליסט גדול במובן של כוח, אבל הקול שלו, השקט, הרך, הזורם, פשוט מצמרר. זו צמרמורת שנובעת לא רק מכך שנולד לו ילד או משך שהוא בצע את השיר של ריטה (ורייכל) מהפרומו לתוכנית, והצליח ליצור רגע טלוויזיוני בלתי נשכח, כשהניף את ידיו בטיימינג מושלם - אלון טאוב צמרר עוד לפני שכל זה קרה. וכשזה קרה הוא לא יצא מהתבנית שקבע לעצמו, והמשיך לחפור עם השירה לתוך הנשמה. הרגע ששבר אותי היה הרבע פתיחונת שהוא נתן בפזמון האחרון במילים "והלב השומר לא להיפגע יפעם...". אז ידעתי שהוא באמת יודע מה הוא עושה שם. האודישן המרגש ביותר שהיה עד כה מתחילת התוכנית.
ציון: 8.5
מילות השיר
תום עזרא - I Believe I Can Fly
טכנית, זה היה הביצוע הטוב ביותר של הערב הזה. עזרא שרה יפה, היא יודעת להזרים את המלודיה ודייקה כמעט בכל שלב. היא פתחה יפה מאוד וככל שהשיר התקדם היא שרה יותר ויותר יפה. אבל גם במקרה שלה, הכל היה תלוי ביכולת שלה לחבר את הקהל אליה בפזמון שכולם מכירים. לצערי זה לא קרה. הרגע החזק שלה הגיע אחרי הפזמון, בקטע ה"גשר" שבו היא הגבירה את הקול, ואז כבר הגיע פזמון שני, שאמור היה להביא לה את הניצחון. היא עשתה הכל נכון, בי היא נגעה, ובכל זאת זה לא עבד, ולו בגלל שצבע הקול שלה, לכשעצמו, לא ריגש מספיק. חבל.
ציון: 8.5
מילות השיר
דונדיט ג'ון - "Let Her Go"
הביצוע עצמו היה טוב ומספיק בהחלט כדי לעבור את השלב הזה. הוא שר נכון, הצליח לבטא בקול שלו את התחושות שטמונות בשיר, ולתרגם אותן לקטעי שירה שעבדו טוב, תוך שהוא משתמש בלא מעט אוויר. הוא שלט בשיר, ידע מתי צריך להרפות ומתי להגביר מעט. עם זאת, הוא בלע קצת את סופי המשפטים, וגם המבטא שלו דורש שיפור. בהנחה שלא אנגלית ולא עברית הן שפות האם שלו, דונדיט נשמע טוב יותר בעברית, ועדיף שימשיך איתה.
ציון: 7.5
מילות השיר
תמר אלמכאיס - "What A Wonderful World"
זה לחלוטין הביצוע שהכי אהבתי הערב. תמר אלמכאיס היא כישרון גדול, שנהניתי לשמוע, ושווה לעקוב אחריה להמשך, גם אם היא לא עברה. לא קל להתמודד עם קלאסיקה גדולה כמו הבלוז המושלם הזה של לואי ארמסטרונג, ואלמכאיס עשתה זאת היטב. היא הביאה את היכולות המיוחדות שלה עמוק לתוך השיר, והוציאה ממנו הרבה מעל למצופה.
היא היתה מקורית ומעניינת, האופן שבו היא שרה, מבטאת את הטקסט, משחקת עם המלודיה, עולה ויורדת בטון, יוצרת בשירה שלה רגעים קטנים של קסם - היה נהדר. אפשר היה לעצום את העיניים ולחבר אותה בדמיון לסגנון של זמרות קאנטרי-פופ כמו שנייה טוויין ואפילו טיילור סוויפט. היא כבשה אותי סופית בבית שמתחיל ב"I See Friends Shaking Hands". כשהסתיים השיר התחשק לי לחבק אותה, או לכל הפחות להאזין לביצוע שלה עוד פעם ועוד פעם. שאפו.
ציון: 9
מילות השיר
>> היכנסו לאפליקציית makoTV, והירשמו כשופטים