בשלב הדו-קרב המנצחים הגדולים הם שרי נחמיאס שזכתה בציון עשר עגול ויפה על המייקל-ג'קסון-לנה-דל-ריי שלה, וסער דווידוב שכבר מופיע במילון ליד הערך "אותנטי", אבל יצטרך מעכשיו לחדש. אלמוג נשאווי כשלה עם שלמה ארצי אבל הצליחה עם אייל גולן. בקרב הווקאליסטיות (שלא התחרו ביניהן הפעם) לירוז בלאס התחברה ללב של עצמה לעומת אורית ביינסאי שלא עמדה במשימה.
אביה שושני - "קרב אגרוף"
ציון: 9
מילות השיר בשירונט
לירוז בלאס - "Listen"
ציון: 9.5
מילות השיר בשירונט
סער דוידוב - "הסיפור שלי"
ציון: 9
צדוק גרמה - "הדפוק הזה"
צדוק גרמה הוא לא זמר רוק. תהפכו אותו על הראש, תנערו חזק, לא יפול משם רוקר. הבחירה שלו לבצע את "הדפוק הזה", מלהיטי הרוק המלהיבים בארץ, בדיוק כמו שירמי קפלן שר אותו במקור, היא בחירה שגויה שהיתה בעוכריו, כי הוא הלך לאיבוד בתוך השיר, והיה רחוק מלמקסם את היכולות הגוהות ואת היתרונות המקצועיים שלו. לו הוא היה עושה ממנו בלדת אהבה או שיר רגאיי, אפילו פאנקי - התוצאה היתה מוצלחת יותר. סימנים ברורים לכך אפשר היה לראות בנקודה שבה הוא הגיע ל"עכשיו אני חי בזוג וכל בחיים לפני", וקצת יצא מהתבנית המקורית. הוא רצה מאוד, הוא ניסה, הוא התאמץ, הוא שר הכי טוב שהוא יודע, אבל זה לא עבד מספיק טוב. חבל, כי בתוכנית כמו "הכוכב הבא" זמרים נופלים וקמים על בחירת שירים.
ציון: 8
מילות השיר בשירונט
אביתר אדיר - "ככה את רצית אותי"
הביצוע של אביתר אדיר ל"ככה את רצית אותי" ניסה להיות בדיוק הביצוע שעשו לשיר הזה בשנת 1988 גידי גוב ורמי קלינשטיין, במופע "דרך ארץ" של גוב, שקלינשטיין הפיק מוזיקלית ואף ניגן בו קלידים. קצב דומה, פרייזינג דומה, תחושה וסאונד של רוק כבד מהאייטיז, שמזמין הד בנגינג סוער. בגדול אדיר היה בינוני. הוא שר בסדר, הוא ניגן בסדר, אבל טעה פה ושם במילים, התבלבל, והקצב ברח לו. עם קצת יותר פוקוס וקצת יותר ביטחון, הוא היה עובר יותר טוב.
ציון: 7.5
מילות השיר בשירונט
שרי נחמיאס - Billie Jean
שרי נחמיאס מביאה לביצוע שלה יכולות תאטרליות מבלי להיות ממש תיאטרלית. היא שרה את "בילי ג'ין" כמו שהיו שרים אותו באופרת רוק בניו יורק. התכונה שלה לקחת שיר ולהוריד אותו בקצב, בטון ובאוירה לגובה שנוח לה, עומק של פיות אפלות, היא תכונה ממכרת ומרשימה. התוצאה מהממת ברמות של לנה דל ריי בטקס פרסים (כמעט), היא רק צריכה להיזהר שמתכונה נהדרת זה לא יהפוך להרגל מגונה. מה שעומד לזכותה הוא היכולת שלה לרגש דרך איות הביצוע, לרגש דרך דרמה, כאב וזעם עצורים, לרגש דרך איפוק, ולא לרגש דרך "ריגוש". בת-לילית נדירה.
ציון: 10
מילות השיר בשירונט
אורית ביינסאי - "מהמרחקים"
אורית ביינסאי שרה בסדר, אבל בחירת השיר סירסה כמעט לגמרי את היכולות הגבוהות שלה, שבזכותן הגיעה עד הלום. העומק, העוצמה, המסתוריות, הוירטואוזיות, הכל כמעט נמרח והתחבא, ורק הנונשלנטיות נשארה. "מהמרחקים" הוא שיר שמאוד קל "להימרח" איתו, וצריך להיות מבצע מאוד מדויק (כמו, למשל, גלי עטרי), כדי לרגש איתו. הניסיון של אורית לרגש איתו לא צלח, היא שרה את השיר מבלי שזה נגע או הזיז. ביצוע סתמי ומפוספס. זה לא שיר לבחורה בת עשרים. חבל, אבל זה היה משעמם.
ציון: 7.5
מילות השיר בשירונט
אלמוג נשאווי - "לתת ולקחת"
יש שירים לא-מזרחיים שאם מסלסלים אותם כמו שצריך, מקבלים תוצאה נאה. הבעיה של אלמוג נשאווי היתה שהיא התרכזה בלשמור כל הזמן על הסגנון שלו ובניסיון להנחיל אותו לשיר כמעט בכוח, במקום לשחרר, לשיר את השיר "רגיל" ולסלסל אותו פה ושם. אני מבין מה היא ניסתה לעשות, ואולי זמר או זמרת עם ניסיון גדול יותר ממנה היה מצליח יותר, אבל היא נפלה כאן למערבולת של סלסולים ושירת רגש שהשיר והיא יחד טבעו בתוכה.
ציון: 7
מילות השיר בשירונט
אביה שושני - "שושנים עצובות"
לכאורה אביה שושני בחרה שיר שלא מתאים לה. היא זמרת רוק אפלולית, מה לה ולשיר הגעגועים והאהבה של עידן רייכל. אבל שושני לקחה את השיר הזה מכיוון הלב השבור, ובעסקי הלב השבור היא יודעת את העבודה. הביצוע שלה היה לימון שכולו רגש חמוץ של אכזבה, לימון שנסחט ונסחט לכל אורך השיר, עד שטיפותיו ניקוו במרכז הבמה עם דמעות העצב וההתרגשות האמיתיות של אביה. ביצוע מפתיע בטעם קשה אבל חזק.
ציון: 9
מילות השיר בשירונט
צדוק גרמה - "רוב השעות"
גם צדוק גרמה בחר של עידן רייכל, וגם הוא שר אותו שונה מהמקור, אבל בניגוד לאביה שושני הוא לא לקח אותו לסגנון שלו (שדומה למקור הקצבי), אלא ניסה לזרום איתו לאפיק אחר, ושר אותו כבלדת אהבה מרגשת. זה עבד לו יפה בהתחלה, וככל שהשיר התקדם הוא נפתח יותר ויותר והוציא מעצמו עוד ועוד רגש. לשיא הוא הגיע בשורה "ומה שנותר לבסוף מהשבר...". היה יפה לראות אותו נלחם על זכותו לשיר ביצוע מרגש, ולא ללכת לכיוון הגרובי כמו שציפו ממנו. הסיום שלו קצת התפזר, אסל בסך הכל יופי של עבודה.
מילות השיר בשירונט
אלמוג נשאווי - "ימים יגידו"
מופע הסלסולים של אלמוג נשאווי הגיע ללהיט הגדול של אייל גולן מאלבומו האחרון, שיר שמה שהופך אותו באמת למזרחי הוא הביצוע, לאו דווקא הלחן. נשאווי היתה הרבה יותר טובה כאן מאשר בשיר של שלמה ארצי, ורק בגלל שהיא הרגישה הרבה יותר בטוחה בעצמה ולכן גפ דייקה יותר. מבחינה קולית היא נתנה כאן מפגן מרשים, בז'אנר שלה של שירת נשמה מזרחית אין ספק שהיא עשתה את העבודה. אבל זה לא מתאים לכל הקהל. אין מה לעשות.
ציון: 8.5
מילות השיר בשירונט