אביעד סייביץ' - It's My Life

בשירי רוק חזקים צריך לדעת לעשות את ההפרדה בין ההתלהבות מהאנרגיות, הקצב והלהקה שטוחנת ברקע, לבין הביצוע עצמו (ובתוכנית כמו "הכוכב הבא" - גם לנטרל הצידה את ההתרגשות המובנית מעליית המסך). אביעד סייביץ' הראה ששווה לשים רגע בצד את הלהקה ולהאזין לו. הוא מוזיקלי מאוד, הוא מכיר את המגבלות הנוכחיות שלו, ויודע להוציא מהקול שלו את היתרונות. בגזרת המינוס - חסרה לו עוצמה - הוא לחץ חזק בפזמון השני וזה עדיין לא היה שיא הכוח שצריך להגיע ליו בביצוע לשיר כזה, שבו הווקאל אמור להרטיט לך את הגוף ולהעיף לך את הרמקולים לפנים, מבלי לצווח. מצד שני, סייביץ' יודע לדייק, הפרייזינג שלו באנגלית מרשים, הוא יודע איך לשים נכון את המשפט על המלודיה, וזה נדיר אצל זמרים בתחילת דרכם, שחושבים שרוק (לא כל שכן כבד) חייבים לצרוח ולאבד איתו שליטה. הייתי שמח מאוד לשמוע אותו מבצע משהו קשה יותר, כמו למשל "שנה שנייה" של תיסלם, "נאמנות ותשוקה" של אלג'יר או "מחכים למשיח" של שלום חנוך. אז נדע באמת איזה זמר רוק הוא.
ציון: 8.5
מילות השיר

 

איתיאל זינו - "פרי גנך"

יש זמרים עם צבע קול מטריף, שלא מסוגלים לסחוב שיר. איתיאל זינו הוא בדיוק ההפך - צבע קול יפה, אבל לא מטלטל,אבל חוץ מזה יש לו הכל. הוא שר טוב מאוד, יש לו טכניקה נכונה, הוא יודע לשיר בשקט וברכות וגם לעלות בבת אחת חזק למעלה לצליל גבוה ומרשים. למרות שהקול הנמוך שלו נשמע יפה, חסר בו מימד של עומק, אבל מה שהכי חשוב בבלדות מהסוג הזה - הוא יודע איך לרגש איתו את הקהל, ובאודישן זה מספיק כדי להרים את המסך.

"פרי גנך", שיצר יוני רועה, הוא מצד אחד שיר של אם שכולה, אחד העצובים שנכתבו בארץ, ומצד שני יש בו מימד של הוד, של קודש. זה שיר שאמור לגרום לך לבכות, אבל עם פאתוס. וזה בדיוק מה שאיתיאל זינו עשה בביצוע הזה - הוא לא הטביע את השיר בתהום עמוקה שלעצב אינסופי, אלא הניף אותו למקום שממנו מייצרים כאן טקסים וימי זיכרון. והוא עשה את זה מצוין. השאלה האם בהמשך הוא יצליח להביא לידי ביטוי עוד יכולות ווקאליות.
ציון: 9
מילות השיר

 

אלמוג סיסו - "Price Tag"

הביצוע של אלמוג סיסו לא התרומם מספיק גבוה ולכן גם לא הרים את המסך. היא נראית כמו כוכבת, זזה טוב על הבמה וגם שרה לא רע בכלל, אפילו בסדר גמור. יש לה פרייזינג מצויין באנגלית, היא מוזיקלית, יש לה טכניקה שזורמת היטב, ואני בטוח שהקול שלה יכול להרשים הרבה יותר מאשר בשיר האר אנד בי הלבנבן הזה של ג'סי ג'יי, שלא נהיה ממש להיט בארץ.

וזו לא הסיבה היחידה לכך, שהטעות של אלמוג היתה בבחירת השיר. הקהל הישראלי סלחן כלפי קאברים בעברית יותר מאשר כלפי שפות אחרות. מי ששר באנגלית בוחר כמעט אוטומטית באופציה של "Make Or Brake" - או שאתה מצויין, או שתלך הביתה. היא כאמור שרה את השיר הזה בסדר, אבל היתה רחוקה מאוד מלהלהיב או לרגש. אם היא היתה בוחרת איזה "אה אה אה" של אפרת גוש או "שיר אהבה פשוט" של איה כורם - סביר מאוד להניח שהיא היתה עוברת.
ציון: 7.5
מילות השיר

 

אליקו כהן - "מה לך ילדה"

אליקו כהן הוא זמר מזרחי, שמתאים יותר מכל לז'אנר שירי הדיכאון הטורקיים. יש לו חוש מוזיקלי, והוא יודע להחזיק צליל נמוך, אבל הוא לא ווקאליסט מספיק טוב והקול שלו לא מספיק מעניין ומרטיט. הבחירה שלו בשיר של זוהר ארגוב היתה נכונה - זה שיר דיכאון מצויין, שהפך להמנון מגרשי כדורגל פופולרי, ומתאים לסגנון ולקול שלו.

בחלק הראשון של השיר זה עוד עבד בסדר, אבל כשהוא ניסה לפתוח את הקול, התברר ששם נמצאת התקרה שלו, שהיכולות של כהן כזמר הן מוגבלות. העליה שלו בחצי טון ואחר כך בטון והסלסולים שלו יכולים להרשים אנשים שלא מצויים בז'אנר, אבל בכל מועדון שבו זמרים חובבים שרים מזרחית תמצאו 2-3 ברמתו, עם צבעי קול מרגשים. אני לא חושב שיש מניעה שזמר מזרחי שמתמחה בשירי דיכאון יהיה הכוכב הבא של ישראל. הבעיה היא שאליקו כהן פשוט לא מספיק טוב בשביל להתחרות על התואר.
ציון: 7
מילות השיר

 

 שהם כהן - "ככלות הקול והתמונה"

הביצוע של שהם כהן לשיר הזכייה של רוני דלומי היה רגע שבו הכל התחבר. גם בגלל שהוא שר טוב מאוד, וגם בגלל שה"בינלאומיות" מנגנים את השיר הזה מעולה בעיניים עצומות, וביחד התלבש להם נאמבר עם קסם. עדיין, זה היה רחוק מ"ביצוע של גמר", כמו שכבר שמעתי מישהו אומר, רק אודישן, אבל בהחלט ביצוע ראוי ויפה. האתגר של כהן היה גדול. "ככלות הקול והתמונה" כבר נשחק בפורמט הקודם של התוכנית, ועדיין נשאר שיר שאפשר לנצח איתו, וזה בדיוק מה שהוא הגשים.

אני מודה שבהתחלה לא התחברתי, כי את כל החלק הראשון של השיר הוא אנפף בצורה מוגזמת ומרח את הקיטש יתר על המידה. אבל כהן שלט בשיר מהרגע הראשון, ידע בדיוק מה הוא עושה. הוא מוכשר, עם קול נעים במיוחד, שמחליק על האוזן כמו תחליב רחצה מפנק על עור מתוח, וברוב השיר הוא נשמע נהדר, כולל ניואנסים קטנים שמבצעים קודמים לא נתנו לשיר (למשל בשורה "ואז תראה איך מלמעלה עד למטה יש אותו מרחק"). כהן פתח את הלב שלו בשיר הזה, ושר ממקום אמיתי, ובכל זאת היתה חסרה לי אצלו התפרצות עזה יותר של רגשות, שאולי תגיע ממנו בהמשך ואולי לא. מה שעלול לתסכל זמרים רבים שצפו בו, היא הקלות שבה הוא ביצע את השיר הזה ועובר אותו כמעט בלי מאמץ, כאילו הוא מטייל להנאתו בחוצות אריאל. זה היה מושלם, לפחות בסטנדרטים של אודישן.
ציון: 9.5
מילות השיר

 

צליל אילוז - "Stop"

הביצוע של אלמוג סיסו הראה עד כמה שירים לועזיים הם "Make Or Brake", והנה בא הביצוע של צליל אילוז ל"Stop", והראה עד כמה שהבלוז הוא אכזרי. הבלוז הוא פשוט, ברור, כל אחד מבין אותו, ואתה עומד שם, עם ליווי מינימלי, שר הכי חשוף, אין לך לאן לברוח, ואתה צריך להוכיח יכולות ווקאליות גבוהות. לצליל אילוז היתה בעיה באודישן הראשון עם השיר של איימי וויינהאוס בנושא של שמירה על קצב. למזלה הבלוז הזה של סם בראון שמר אותה בתלם, כי יש לה נטייה לברוח לצדדים.

לא כל כך התרשמתי מצבע הקול שלה, אולי בגלל שהיא ניסתה לחקות את המקור, כמובן שנפלה ממנו, ולא הביאה משהו חדש. מה שכן, היא שרה מצויין. יש לה יכולת לשיר גם נמוך וגם גבוה בערך באותה רמה, הטכניקה שלה מספיק טובה, היא הפגינה שליטה, והיא יודעת להפציץ ברגע הנכון. הייתי חצוי לגביה בחלק הראשון של השיר, בחלק השני נפלתי בקסם שלה, הכובל באכזריותו.
ציון: 9
מילות השיר

 

ליאור פרטוק - "ואני קורא לך"

הנה צבע קול יפהפה, הנה זמרת מגניבה. ליאור פרטוק נראית כמו מישהי שמקסימום יכולה לשיר בטקסים בבית ספר שלה בצפת, אבל היא הפתיעה בגדול. הקול שלה שבה את הלב מהרגע הראשון. יש בה משהו ראשוני, בוסרי, אותנטי, הכי לא מתוחכם. יש לה שיר, היא שרה אותו. זהו. לא מחפשת להתחכם, וזה מג'יק שמרתק בפני עצמו. פרטוק לא הביאה משהו שלא שמענו קודם, אבל היא היתה מצוינת.

רגע המומנטום החזק הגיע כמובן בפזמון. כשהיא התחילה אותו, בשניה ה-57 של השיר, עברה בי צמרמורת, כי מיד הבנתי שהיא עומדת לעבור את האודישן הזה כמו גדולה. הילדה הזו היא הפתעת העונה עד עכשיו, לא כל שכן הפתעה מרגשת. הפזמון שלה היה נהדר, הבית השני היה כבר הקפת הניצחון, והפזמון השני כולו קתרזיס. בשביל רגעים כאלה המציאו את התוכנית הזו.
ציון: 9
מילות השיר

>> הצביעו למצעד הלהיטים של ריהאנה!