זו היתה תוכנית האודישנים המוצלחת מכולן, מתחילת העונה השנייה של "הכוכב הבא", עם שני ציוני 9, ושני ציוני ציוני 9.5, אבל גם זמרת לובי אחת, בריטית ששרה שיר אמריקני, והרבה מוזיקה שחורה: ראפר EDM, רביעיית בנות הכי מגניבה והרכב רגאיי שיכול לחמם את "התקווה 6".
אלניה לנדאו– Natural woman
אלניה לנדאו היא אישה נחמדה אבל לא זמרת מספיק טובה. כשהיא שרה האמת שלה יוצאת החוצה, ניכרת על השירה שלה, אבל האמת הזו נשארת בעיקר שלה, היא לא מצליחה לתווך אותה למאזין. היא שרה מהלב, אבל מתקשה לרגש. השיר הזה אמור לגרום לנשים להזיל דמעה ולרצות להתחבק עם הגבר הקרוב ביותר. במקרה של אלניה אפילו תחילתה של דמעה לא נראתה בזווית העין. הקול שלה קצת קטן מדי לשירים כאלה, הטכניקה שלה טובה, אבל היא גם זייפה, המבטא שלה כמובן טוב, אבל אין אצלה מספיק "סימני נפט". היא לא מספיק חזקה, לא מספיק מרגשת, לא מספיק טובה. היא אולי אישה מגניבה, אבל היא לא באמת זמרת.
ציון: 7
מילות השיר בשירונט
ניר קלינגל – שיוועתי לך
ניר קלינגל הוא לא בוב דילן ישראלי ולא פיט סיגר דתי, אפשר להירגע. הוא זמר ויוצר שהביא לבמת האודישנים שיר אישי ומקורי שמצליח לגעת, וביצע אותו היטב, וזה המון. נכון, הוא מזכיר בסגנון את אודי דוידי, והכתיבה שלו היא הדהוד מעט שטחי מדי של האחים רזאל, אבל יחסית ליוצר בתחילת דרכו, השיר הזה טוב. עם הפקה מוזיקלית טובה זה אפילו יכול לצאת כסינגל, עבור קהל שמחפש טקסט אמוני פשוט ובגובה העיניים. קלינגל הוא מסוג הכשרונות שעבורם נולדו תוכניות מהסוג הזה. האודישן שלו הזכיר לי את הרגע שבו שמענו לראשונה את "כאב של לוחמים" של עידן עמדי באודישן לעונה 8 של "כוכב נולד". גם עמדי לא נחשב אז לזמר גדול, אבל האמת הגדולה שלו יצאה החוצה. יופי יופי יופי.
ציון: 9.5
קארין בן אבי – עורי עור
עורי עור, נומי נום. "זמרת הלובי" שרה לא מדוייק לאורך רוב ה"נאמבר". יש לה צבע קול נחמד, אבל היא שרה עם המון אוויר ונשמעה בערך כמו התלמידה היפה שנותנים לה לשיר בטקסים בבית ספר, בלי שמישהו לימד אותה באמת איך צריך לעשות את זה. היא באה עם מוטיבציה חיובית ורצון להיות מפורסמת (לגיטימי), ויש לה כמה מעריצים בפייסבוק, אבל חוסר המקצועיות שלה ניכר בביצוע. האודישן הזה מראה שלא כל מה שגורף אלפי לייקים ברשת הוא באמת טוב ומתאים לתוכניות שירה בטלוויזיה. קארין היפה יכולה לנסות להיות דוגמגישה, להירשם למיונים ל"אח הגדול", או שמקסימום תמשיך לשיר בלובי.
ציון: 6
מילות השיר בשירונט
שלי פרג'ון – מילים יפות מאלה
שלי פרג'ון היא בחורה מוזיקלית, כזמרת היא לא מזייפת, יש לה קצב פנימי טוב, ויש לה קול עם צבע יפה. היא מוכשרת ויש לה פוטנציאל. מצד שני היא שרה עם הרבה יותר מדי אוויר, בניסיון להישמע "מרגשת". "מילים יפות מאלה" הוא לא שיר של לחשושים סקסיים, אלא שיר אהבה שכולו כנות. כשהיא מצליחה להשתחרר מעודפי האוויר היא נשמעת הרבה יותר טוב ואמין. היא לא הצליחה לפתוח את הקול והשירה, ולא לקחה את הביצוע למקום קצת יותר גדול, אבל ביחס לעובדה שמדובר באודישן בהפתעה, זה עובר. האם היא יובל דיין של העונה הזאת? נדע בהמשך.
ציון: 7.5
מילות השיר בשירונט
רביעיית "נו ניים" – Say My Name
ארבעה הבנות האלה הן הדבר הכי מגניב שהיה על המסך מתחילת העונה הזו, ואולי בכלל בשנים האחרונות. קודם כל הן זמרות יותר טובות ממה שהשיר הזה הראה, וביחד יש להן הרמוניה קולית טובה, ברשמה שלבנות בגילן בדרך כלל אין. ושנית הן צעירות, מוכשרות שמביאות אנרגיות פופיות, מגניבות, רעננות, טריות ופלפליות, שמביאות גרוב מעולה ועושות הרבה שמחה וכיף. אני משתוקק לשמוע אותן שרות איזה "לעולם בעקבות השמש" של שרי או להבדיל את "פזמון" של הדג נחש או "נופל וקם" של שבק ס'.
ציון: 9
מילות השיר בשירונט
אביה שושני – כשאתה כאן
אביה שושני היא כבר זמרת עם ניסיון לא מבוטל, ששירתה בלהקת חיל האוויר עם עומר דץ ומורן מזור, ואף ליוותה את מזור בהופעתה באירוויזיון. יש לשושני מופע במה שהיא כבר הספיקה להעלות. באודישן הזה היא שרה עמוק, מאוד 'דיפ סינגינג', ובכל הקטע הראשון היא מזכירה זמרות בלוז סקסיות שיורדות נמוך, ועושה חשק לנהוג בלילה בגשם או להתכסות בפוך. מישהי שצפתה בה לצידי טענה שהיא "מצמררת אותה". אני לא חשתי בצמרמורת, אבל שמעתי זמרת טובה. בפזמון היא פותחת את הקול ויש לה מעין נהי חרוך רוקיסטי, שקצת מזכיר את המקור של נינט טייב. בהמשך היא פותחת עוד, עולה סולם, ואז מקבלים זמרת רוק אמיתית שמוציאה את הקרביים החוצה. וכשהיא שרה הצרוד בצעקה היא אכן מצמררת. היא חזקה הבחורה הזו. טובה מאוד. יפה לה.
ציון: 9.5
מילות השיר בשירונט
לביא מדינה – Can't Hold Us
לביא מדינה, לשעבר מהצמד "סיי לה וי", מאוד רוצה להיות ראפר של עידן ה-EDM במוזיקה האמריקנית, בסגנון מקלאמור וראיין לואיס. הוא מוכשר אבל ניסה ללכת בכוח על חיקוי מושלם של המקור ולא הביא משהו מעצמו. יש לו אנרגיה מטורפת והטכניקה שלו חזקה. אין עוררין על זה שהוא ראפר ספידי, שיודע להזיז מהר את הפה, אבל לא תמיד זה מספיק. כי כמכלול הוא לא ראפר מספיק טוב, לא מספיק שלם. הוא זייף בפזמון ואם היה שר יותר טוב, אולי היה עובר.
ציון: 7
מילות השיר בשירונט
איקי לוי והראסטה היברו מן – עורי ישראל
אני חולה על רגאיי. באמת. "איקי לוי והראסטה היברו מן" הם להקת רגאיי נחמדה, שמנסה לעשות הכל נכון ולפעמים גם מצליחה. כבר היו (ויש) בארץ להקות רגאיי מוצלחות כמו "התקווה 6", ו"הדג נחש" ושבק ס' בחלק מהזמן, ואמני רגאיי גדולים כמו מוש בן ארי. ה"ראסטה" היו יכולים בקלות לחמם אותם בכל במה. הם מאוד מקצועיים והשיר המקורי שלהם בהחלט שייך לז'אנר (לוי מזכיר קצת את בן ארי בצעירותו), אם כי מעט צפוי מדי. בביצוע החי הם נשמעו טוב, אבל זקוקים לעוד כמה שיופים. ניהנתי אבל לא נפלתי.
ציון: 9